לגור קרוב לסוזן דלל

עד לפני כ-20 שנה נחשבה נוה צדק לשכונת עוני. כיום, אפילו האולגרך, רומן אברמוביץ', מוכן לשלם 30 מיליון דולר בשביל האותנטיות

גיא ליברמן

ביום חורף אפרורי וגשום בנובמבר האחרון ערך המתווך אורן כץ סיור בין בתיה של שכונת נוה צדק ללקוח העשיר ביותר שהיה לו אי פעם. לשניים התלוו ארבעה שומרי ראש רוסים, מתורגמנים וגם אברהם גרנט אחד, מאמן קבוצת הכדורגל האנגלית צ'לסי.

"זה התחיל בשיחה עם מקורב ישראלי של גרנט", נזכר השבוע כץ. "הוא סיפר לי שרומן אברמוביץ', אחד היהודים העשירים בעולם, מחפש בית בנוה צדק". לאחר זמן מה, כשהקשר עם הנציגים הבשיל, אברמוביץ' נחת בישראל ויצא עם כץ לסיור בשכונה. הם התמקדו בכמה בתים שענו על דרישות שהועברו מראש, אשר החשובות שבהן הן שטח גדול ומקסימום פרטיות. מי שמכיר את נוה צדק, יודע שהדרישה השנייה לא תמיד פשוטה בשל הצפיפות הגדולה, שהיא אחד המאפיינים של השכונה. חודש לאחר מכן, נודע כי אברמוביץ' מתעניין ב"בית שלוש" והציע לבעליו, מריוס נכט (ממייסדי צ'ק פוינט) 30 מיליון דולר בעבורו.

"ישראל קטנה, תל אביב עוד יותר ונוה צדק ממש פצפונת, ולכן היה מאוד קשה לשמור בסוד את כוונתו של אברמוביץ' לרכוש בית בנוה צדק", אמר כץ השבוע, בראיון הראשון שבו הוא מדבר על הקשר עם אברמוביץ' ועל הטיפול בלקוחות עתירי הממון הגודשים את השכונה בשנים האחרונות.

איך עובדים עם אנשים כאלה?

"אנשי קשר של תושבי חוץ, וגם של ישראלים, נמצאים אתנו בקשר ומעבירים אלינו את הדרישות. בשנה-שנתיים האחרונות היו מקרים שבהם לא בדיוק ידענו במי מדובר - גם לאחר שנערך סיבוב הבתים הראשון. האדם שאתו אני מסתובב הוא לא הקונה, אלא נציג מטעמו".

אברמוביץ' הגיע בסוף בעצמו. החתמת אותו על טפסים של דמי תיווך?

"לא, ממש לא. ההתנהלות מולו, כמו גם עם רוב הלקוחות שלנו, היא על בסיס של אמון. נדיר שאני מחתים לקוח על טפסים של דמי תיווך, ולרוב זה בסוף הפגישה, עם נציג שלו".

טוב לדעת (מקודם)

שיטת השחייה שתשנה את חייכם (ותעשה אתכם חטובים)

לכתבה המלאה

האוליגרכים מגלים את השכונה

כץ, 39, פועל בנוה צדק כבר 14 שנה. כיום נמצאת בבעלותו סוכנות התיווך נדל"ן נוה צדק. לדבריו, פגישות עם תושבי חוץ - ובעיקר העשירים שבהם - דורשות היערכות מוקדמת, כדי שבסיור הבתים הראשון הכל יעבוד כמו שצריך. אחד הכללים המרכזיים הוא שמירה קנאית על דיסקרטיות. "אנחנו משתדלים שבעל הבית לא ישהה בו בעת הביקור", הוא מפרט. "אנחנו גם לא אומרים לו מי מגיע ודואגים מראש שהוא ינקוב במחיר שהוא דורש. כך, אם הוא יגלה מיהו הלקוח - כי הוא ראה אותו או שמע משכן או מהתקשורת - הוא לא יקפיץ את המחיר".

אחרי שיצא מאחד הבתים שנכללו בסיור ראה אברמוביץ' את "בית שלוש" ושאל לגביו. "הוא לא למכירה. למען האמת הוא נקנה רק באחרונה תמורת 16 מיליון דולר", הסביר כץ. אברמוביץ' ביקש כי ישאלו את בעל הבית, מריוס נכט, אם יש סכום שתמורתו יהיה מוכן למכור את הנכס.

אפשר להבין מדוע התעקש אברמוביץ'. כיום סובל בית שלוש מהזנחה, אך הפוטנציאל שלו גדול: ההיסטוריה הייחודית שלו כבית הראשון בנוה צדק, מיקומו הנדיר בלב השכונה, העובדה שהוא משקיף על רחבת סוזן דלל, שטחו של המגרש (1,900 מ"ר), גודלו של הבית וזכויות הבנייה הרחבות שבו - כל אלה הופכים את הבית שברחוב שלוש 32 לפנינה ייחודית בנוף של נוה צדק ושל תל אביב כולה.

בסוף דצמבר הציע אברמוביץ' לנכט 30 מיליון דולר תמורת הנכס. על אף שמדובר בהצעה מפתה, העסקה עדיין לא יצאה אל הפועל. "רומן היה מוכן לקנות במחיר הזה, אך אז נכט העלה את המחיר - כך שבשלב זה המו"מ הואט, אם כי הוא ממשיך להתנהל", מספר כץ.

לדבריו, אברמוביץ' כעס כששמע כי המחיר עלה. "גם אם יש לך הרבה מאוד כסף, אתה לא מוכן להרגיש פראייר", הוא אומר. "הוא שמע שבעל הבית רכש אותו לפני זמן קצר ב-16 מיליון דולר, כך שהקפצת המחיר אל מעבר ל-30 מיליון דולר נראתה לו מוגזמת".

נכט הוא לא בעל הבית היחיד בנוה צדק שקיבל בשנה האחרונה הצעה מפתה. למעשה, על דלתו של כמעט כל אחד מתושבי השכונה התדפקו בחודשים האחרונים רוכשים פוטנציאלים, וביררו אם הוא מוכן למכור. לדברי כץ, אנשי עסקים בכירים מתעניינים בשכונה כבר כמה שנים, אך האוליגרכים גילו אותה רק בעקבות אברמוביץ'. "לצד אברמוביץ', יש כיום חמישה אנשי עסקים רוסים בכירים שמתעניינים בשכונה", הוא מספר, ודואג להסתיר את זהותם.

מיליון דולר לדירה של 200 מ"ר

עד לפני כ-20 שנה נחשבה נוה צדק לשכונת עוני, שאינה שונה בהרבה משכונות אחרות בדרום תל אביב. היא אמנם משכה תמיד תשומת לב בשל ההיסטוריה המרתקת שלה, אך בתיה המוזנחים הרחיקו ממנה אוכלוסיות חזקות.

השינוי החל ב-1989, אז יזמה משפחת דלל מלונדון את הקמתו של מרכז סוזן דלל בלב השכונה. המתחם שבו שוכן המרכז היה בעבר קריית החינוך הראשונה שנוסדה מחוץ לגבולות יפו, ומשפחת דלל ביקשה שייעודו החדש ישמר את המורשת של השכונה.

בהתאם לרצון התורמים, משמש כיום המרכז בית לכמה להקות מחול: בת-שבע, אנסמבל בת-שבע וענבל. בנוסף, נערכים במקום מופעי מוסיקה, מחול ותיאטרון וכן פסטיבלים. בסוף שנות ה-90 בנתה חברת שוסטר פרויקט מגורים יוקרתי ליד סוזן דלל, ובמקביל החלה עיריית תל אביב לפתח את השכונה.

כיום מדובר בשכונת יוקרה לכל דבר. מי שקנה דירה בנוה צדק לפני ארבע שנים או יותר עשה ככל הנראה את עסקת חייו. ב-2003 תומחרו הדירות בשכונה במחיר ממוצע של כ-2,700 דולר למ"ר. בשנה זאת התחילו המחירים לטפס, וב-2005 הם הגיעו לכ-5,000 דולר למ"ר ואף יותר. במלים אחרות: מיליון דולר לדירה של 200 מטר.

את השינוי מדגימים היטב המחירים במגדל נוה צדק, אשר נבנה ברחוב אילת שבשולי השכונה. ב-2004 נמכרו הדירות במגדל ב-3,000 דולר למ"ר, ב-2006 טיפסו המחירים ל-4,500 דולר למ"ר, ולפני כשנה הם הגיעו ל-6,000-6,500 דולר למ"ר. כיום המחיר הממוצע לדירות ובתים בשכונה הוא כ-800 אלף דולר למאה מ"ר. בתים רבים עולים אף יותר בשל ההיסטוריה היחודית שלהם.

נ', מדריכת טיולים, מתגוררת ב-12 השנים האחרונות בסמטת שלוש. בשנה האחרונה היא ושני שכניה לבניין החליטו כי יהיו מוכנים למכור את המבנה בשלמותו אם יקבלו הצעה מספיק אטרקטיווית. ההחלטה גובשה לאחר שבזמן האחרון פנו אל השלושה מתווכים ואנשים פרטיים רבים שביקשו לרכוש את הבניין. "אני לא יכולה לזכור כמה פעמים דפקו על הדלת שלי או של אחד משכני והתעניינו אם הדירה או הבניין כולו למכירה", מספרת נ'. "חלק מהמתעניינים היו מתווכים מהשכונה, שאותם אני מכירה, וחלקם לא היו מוכרים לי".

בבניין שבו מתגוררת נ' יש שלוש קומות, שבכל אחת מהן מתגוררת משפחה אחת. התקרה בדירות גבוהה מאוד, ויחד עם החלונות הרחבים נוצרת תחושה של חלל גדול יותר מהקיים. הגינה הרחבה והבלתי מנוצלת מוסיפה לשוויו של הבניין, וכך גם העובדה שמדובר במבנה היסטורי שנבנה על-ידי הטמפלרים.

גם אברמוביץ' התעניין בבניין, ונציגים מטעמו ביקרו בו - אך הוא ויתר. לפני כחודשיים נמכר הבניין בכ-4.3 מיליון דולר למשפחת ורסנו, העוסקת בנדל"ן (היא גם היתה בעליו של בית שלוש לפני מריוס נכט). כעת שוקלת נ' אם להישאר בשכונה. "בעלי ואני קנינו מזמן מגרש בגודל 180 מ"ר ברחוב רוקח. אפשר לבנות בו עד 500 מ"ר", היא מספרת. "יכול להיות שבעתיד נחליט לבנות עליו, אף שגם כאן קיבלנו כמה הצעות רכישה - הגבוהה שבהן בסכום של 2 מיליון דולר".

פגישה עיוורת עם לקוח

הביקוש הגובר לבתים בנוה צדק משפיע לא רק על בעלי נכסים בשכונה, אלא גם על בעלי מקצוע העובדים באזור. אחד מהם הוא האדריכל איתן קימל, בעליו של משרד האדריכלים קימל אשכולות ותושב נוה צדק בעצמו. קימל נמנה עם חבורה מצומצמת ביותר של אדריכלים, הכוללת בין היתר את יהושע קסטיאל, שעוסקים בעיצובם של מרבית הבתים בשכונה שאותם רכשו בשנים האחרונות בעלי ממון.

"זה כמו פגישה עיוורת. לפעמים אתה מתחיל לעשות עבודה ואתה לא יודע בעבור מי אתה עובד", הוא מספר. "רק אחרי שהעבודה מתחילה אתה נפגש עם הבעלים". לדבריו, רוכשי הבתים משקיעים לפחות חצי מיליון דולר נוספים בשיפוצם. כמו יתר אנשי הנדל"ן המקומיים, קימל מבין את כללי המשחק החדשים - ומסרב לחשוף פרטים על לקוחותיו.

גם עו"ד שי כרמל, המתגורר בנוה צדק, נהנה מהפריחה בשכונה. חלק מעסקות הנדל"ן שמבצעים בנוה צדק תושבי חוץ וישראלים עוברות דרכו או דרך שניים מעמיתיו: עו"ד בוריס למפר ועו"ד אולגה לוין, אף היא תושבת השכונה.

כרמל נוסע פעמים רבות לבריטניה כחלק מעבודתו עם לקוחות המבקשים לקנות בית בנוה צדק. "רוב העבודה שלי מגיעה מהמילייה של הבריטים. הם נהפכו למשקיעים הכי גדולים כיום בשכונה", הוא מספר. לדבריו, "בשנתיים האחרונות רכשו תושבי חוץ בשכונה כמה תריסרים של בתים. רק עכשיו אני עובד עם חמש או שש משפחות מאנגליה שמחפשות כאן בית".

כרמל מבקש להפריך אגדות שנכרכו בשנים האחרונות סביב תושבי חוץ שקונים דירה בשלט רחוק מבלי שהם רואים אותה. "אין דברים כאלה, בטח שלא אצל הבריטים," הוא מבהיר. "הם אנשים מאוד זהירים ויסודיים. רוצים לראות בעיניים מה הם קונים. לרוב יש להם כאן קרוב משפחה והם מסתובבים אתו, או שהם באים לכמה ימים ובודקים את כל הפרטים".

מה לדעתך מושך אותם לשכונה?

"מעבר לזיקה לישראל, לאנטישמיות שחלקם חשים בה מתחת לפני השטח ולמחירים הדולריים הנוחים מול המטבע שלהם, אני חושב שנוה צדק מזכירה להם שכונות פופולריות כמו נוטינג היל וקובנט גארדן בלונדון. חוץ מזה, כאן הם יכולים ללכת עם כפכפים וג'ינס בחופשיות, כי אף אחד לא מכיר אותם".

לדבריו של כרמל, בחודשים האחרונים גבר העניין שמגלים בנוה צדק אזרחים רוסים. את הדברים מאשרים קימל ולוין, שטוענת כי זהו רק קצה הקרחון. לדבריה, ברגע שבו רוסים המבקשים להיכנס לישראל לא יצטרכו יותר להוציא אשרות - דבר שאמור לקרות בקרוב - רבים מהם ירכשו דירות בישראל בכלל ובנוה צדק בפרט.

"יש הרבה מאוד רוסים, לאו דווקא יהודים, שמחכים לרגע שבו יבוטל הצורך באשרות כניסה", היא אומרת. "הם מחפשים את מזג האוויר החמים ואת הקרבה לים, דבר שבו נוה צדק מצטיינת. אני צופה שהם יביאו לעליות מחירים נוספות, כי הם יעלו את הביקוש".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully