איש המגדלים

אחת הדוגמאות הבולטות לפריחה חסרת התקדים של שוק מגדלי היוקרה בישראל היא פרויקט רוטשילד 1 של קבוצת חבס. באמצע 2007 נמכרו בפרויקט דירות בשווי של 155 מיליון דולר, בשווי מוערך של 7,000-10,000 דולר למ"ר. השיווק נעצר במטרה להניח למחירי הדירות לעלות, החלטה שאז נראתה שחצנית, אבל בדיעבד התבררה כנכונה. דירת הפנטהאוז במגדל שנמכרה לעידן עופר תמורת 17.5 מיליון דולר קיבלה את התואר "הדירה הכי יקרה בתל אביב", והשיגה מחיר של 23 אלף דולר למ"ר.



מי שתיכנן את הפרויקט הוא האדריכל אבנר ישר, בעליו של המשרד ישר אדריכלים. משרדו של ישר עשה את הקפיצה הגדולה ביותר במעלה דירוג דנס 100 של משרדי האדריכלים בישראל, שערכה חברת דן אנד ברדסטריט ישראל ופורסם בפברואר 2008.



משרד ישר אדריכלים מדורג במקום הרביעי בישראל, לאחר עלייה של חמישה מקומות בדירוג בשנה החולפת. המשרד רשם את הגידול הגבוה ביותר במספר העובדים המקצועיים, 67%, מבין 20 המשרדים הגדולים.



הקפיצה הנחשונית שעשה המשרד קשורה לשני התחומים שנהפכו לסימני ההיכר של משרדי האדריכלים הגדולים: מגדלי היוקרה כדוגמת רוטשילד 1 ופרויקטים בחו"ל. ישר מספר כי המשרד מתכנן כיום בתל אביב שבעה מגדלים. "פרט למגדל ברוטשילד 1, אנחנו מתכננים ברחוב יצחק אלחנן מגדל של 40 קומות. באחרונה נרכש מגרש ברחוב אחד העם בתל אביב, מעברו המערבי של מגדל שלום, שגם בו אנחנו מתכננים מגדל. במתחם צמרות אנחנו מתכננים שלושה מגדלים. שניים מתוכם נמצאים בשלבי בנייה - ONE ומאחוריו ה-W שעומד להיות המגדל המגורים הכי גבוה בארץ (46 קומות) - ובנוסף אנחנו מתחילים לתכנן עוד מגדל".







תכנון מספר רב של מגדלי מגורים יוקרתיים מחייב לשמור על חדשנות ולהימנע מחזרה על מניירות. הרי בסופו של דבר הנושא זהה, ורוב המגדלים מציעים לצרכן מוצר דומה בשמות שונים. לפיכך, האתגר הגדול של האדריכל המתכנן באותו מתחם שלושה מגדלים היא לא לשעמם.



ישר סבור ש"הדרך ליצור שונות בין בניינים עם תוכניות דומות היא להיות קשוב לסביבה של המבנה, לעבוד על ההקשר של הבניין ועל זהותו. הפנים של המבנה צריך להיות כמה שיותר פנוי ונקי, כי זה מה שהקליינטים מבקשים. לא פשוט לגוון בתנאים כאלה. להיכנס לשבלוניות בתכנון זה קל, וצריך לשמור על מודעות לסכנה כדי שזה לא יקרה. יש כאלה שבוחרים בכך בגלל שהתעייפו. זה קורה לא רק באדריכלות, אלא גם במקצועות אחרים".



לטעמו, הדרך להישאר מעודכן ומעניין היא לקיים שיתוף פעולה בין דורי בתוך המשרד. "אני לא עובד לבד. יש במשרד הרבה אנשים צעירים, ואנחנו נותנים מקום לצורת החשיבה שלהם. באדריכלות הניסיון מאוד חשוב, מכיוון שזה מקצוע מורכב. לא סתם הכוכבים של המקצוע נמצאים בשנות השישים-שבעים לחייהם. יחד עם זה, לאנשים צעירים יש ראש טוב והשילוב בין הראש טרי לניסיון הוא חשוב".



פרויקטים גדולים נוספים עליהם עובד משרד ישר אדריכלים הם שני פארקי היי-טק. הראשון הוא פארק גב ים בפתח תקוה הכולל 200 אלף מ"ר של בינוי, שבקצהו מגדל בולט עם מראה יוצא דופן שבראשו מתוכננת טורבינה להפקת חשמל; השני מוקם על מגרש של אסם בפתח תקוה. מדובר בפרויקט של 30 דונם הכולל ארבעה מגדלים של 45 קומות, מהם שניים המיועדים למשרדים ושניים לשימושים מעורבים.







הפארק הזה נבנה תוך מודעות להיבטים סביבתיים. בארבעת המגדלים תהיה חזית כפולה וקומות כפולות שמנוצלות לאוורור והכנסת צמחייה למגדל. הבחירה לבנות ארבעה מגדלים משאירה במקום 20 דונם שישמשו פארק ירוק. ישר מאמין ש"הם בעצם העוצמה של המקום. זה יהיה לב של אזור משרדים".



ואמנם, השימוש בבנייה ירוקה מתחיל לטפטף לתוך האדריכלות הישראלית. "תמיד יש ויכוחים עם היזמים", אומר ישר. "אבל כיום הרעיונות האלה יותר קלים לעיכול. לפני שבע שנים לא הייתי יכול להציע מגדל עם טורבינת חשמל. גם כיום זה נראה עתידני. אבל היזם מסוגל לדמיין שעד שהתוכנית תאושר, הטכנולוגיה כבר תהיה יותר זמינה".



לפי ישר, הסיבה להתרחבות השפעתה של האדריכלות הירוקה היא כלכלית. "עקרונות שיש להם ערך כספי ושיווקי ליזם מתקבלים ביתר קלות. לדוגמה, כשהכינו את תוכנית השימור בתל אביב כולם בכו, אמרו שזה נורא ואף אחד לא ישלם על השימור. אבל יוזמי התוכנית צדקו, וכיום יש לזה תוקף כלכלי. כך גם עם הבנייה הירוקה: יש חברות שלא מוכנות לשכור משרדים בבניינים ללא תקן מסוים, אז ליזם כדאי להשקיע".



האופי הנוח של ההודים



בנוסף לעבודתו בישראל, המשרד מתכנן פרויקטים בחו"ל, במקומות שנעשו חביבים על האדריכלים הישראלים כמו רוסיה, האיים הקריביים והודו. במזרח אירופה העבודה היא בעיקר מול יזמים ישראלים ואילו בהודו חלק מהפרויקטים הם של יזמים מקומיים. לדברי ישר, "היזמים המקומיים בהודו מאוד פתוחים, מעריכים ידע ורוצים ללמוד. אין להם את האגו המנופח שנפוץ אצל יזמים אחרים. לעומת זאת, העבודה עם יזמים ישראלים היא 80% פסיכולוגיה. צריך לדעת איך לדבר איתם. בהודו ההתנהלות בחלק הזה יותר פשוטה".



לפי ישר, "יזם טוב הוא יזם שיש לו אחריות כלפי הסביבה. לאו דווקא מבחינה אקולוגית, אלא בכלל. הוא צריך להיות מלא התלהבות".



ישר מספר כי מעולם לא נפרד מיזם באמצע פרויקט. לדבריו, הוא פיתח עם השנים חוש לזהות עם אילו יזמים הוא יכול להסתדר. "היזמים משתפים פעולה, וחוץ מזה אני לא מציע דברים אבסורדיים. החוכמה היא ללכת קצת קדימה או לפחות לחשוב שזה קדימה. לשנות, אבל לא לשבור את הכלים ולהתחיל הכל מהתחלה".



ישר מאמין שיצירה של בניין טוב קשורה לאל זמניות שלו. "בבניינים יש בעיה עם אופנתיות, ויש בחירות שאתה עושה ואחרי כמה שנים לא נראות טוב. יש בניינים שעשיתי עם צבעים שהיו אופנתיים באלומיניום, והיום אני עובר לידם ומוריד את הראש. צריך לדעת לתכנן בצניעות למרות שזה מקצוע מגלומני".



ואמנם, הרצון של האדריכלים להותיר חותם הוא חלק מן הבעיה של האדריכלות הישראלית. אם בכל רחוב מגורים ממוצע כל בניין מנסה לצעוק "תראו אותי", התוצאה אינה מוצלחת. "אני מסכים שהמסה הקריטית של האדריכלות הישראלית אינה פאר היצירה", אומר ישר. "יש דברים שהם טעויות, וטעויות של אדריכל הן טרגיות. אבל זה מורכב וקשור להיסטוריה והסביבה הבנויה שלנו, לנושאים כמו סוציאליזם ולכך שביהדות אין ערך תרבותי לאסתטיקה, בטח לא פלסטית.



"סטודנט שגר כיום בלב תל אביב עושה פרויקטים בלימודים טובים יותר ממה שעשו לפני 20 שנה. הבעיה היא מה קורה לסטודנט המוכשר הזה כשהוא עובר לחיים האמיתיים. בגלל חוסר הכנה הם מגיעים למציאות ומקבלים כזו סטירה שחלקם לא מצליחים לצאת לשוק. זה מקצוע מאוד מורכב ולא כולם צולחים את המעבר, והתוצאה היא אדריכלים בינוניים. עם זאת, איכות הבנייה בישראל השתפרה מאוד. מעריכים יותר את האסתטיקה של הפרויקט. לעומת מקומות אחרים בעולם, מייצרים פה מכונות מגורים מצוינות", טוען ישר.



האופטימיות שהוא מציג נראית מעט בעייתית אם חושבים על אזורים שנבנים בימים אלו כמו הגוש הגדול בתל אביב או מזרח נתניה, שהאדריכלות המוצגת בהם כבר כונתה "אדריכלות על סטרואידים".



ישר מודה שמדובר בבעיה. "כשאני חושב על הגוש הגדול, אני יכול להיזכר בבדיחה: אחד התחתן ושואלים אותו אחרי החתונה 'איך אשתך'. אז הוא עונה: 'זה עניין של טעם ובעיני היא לא מוצאת חן'.



"אבל אני מעדיף לצייר עתיד אופטימי ולראות תהליכים חיוביים. אני מרגיש שיש כיום יותר יזמים שמוכנים לשלם יותר לאדריכל על בניין יפה ולאסתטיקה של מבנה יש ערך שיווקי. אני מרגיש שיש בהחלט שיפור ביחס לאדריכלים. אבל לא בכל מקום ולא אצל כולם".



אחד הקשיים העיקריים, לדעתו, טמון בעודף של משרדי אדריכלים. "יש 2,000 משרדי אדריכלים בישראל, וזה המון. הרצון של כל שני אדריכלים לפתוח משרד גורם לכישלונם. אחד או שניים מצליחים, והרוב יורים לעצמם ברגל. צריך להיות מצב שאנשים יוכלו לעשות קריירה במשרד גדול, כשכירים או כשותפים. מאוד קשה לשרוד כשני אנשים".