אם מישהו חשב שאחרי הצהרת הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, על הסדר כובל - ירוצו הבנקים להשיג פשרה בייצוגית העמלות והריביות בסך 7 מיליארד שקל נגדם, הרי שלפחות כלפי חוץ, ממשיכים הבנקים במשחק המשפטי.
השוק געש בשבוע שעבר בעקבות הודעתה של הממונה על ההגבלים העסקיים כי היא שוקלת לקבוע כי בין חמשת הבנקים הגדולים התקיימו הסדרים כובלים האסורים על פי חוק, שעניינם העברת מידע בנוגע לעמלות.
ואולם, עורכי הדין של הבנקים שומרים על קור רוח וממשיכים להילחם בשתי חזיתות: מצד אחד, הם פונים לשימוע מול החלטת הממונה, רונית קן, ומצד שני, מערערים על החלטת המחוזי לאשר ייצוגית בסך 7 מיליארד שקל בגין תיאום עמלות וריביות.
להבדיל מהנוקשות שמשדרים הבנקים כלפי חוץ, מספר עו"ד איציק אבירם המייצג את התובע הייצוגי כי במגעיו עם הבנקים מבינים הצדדים כי "צריך לשבת ולדבר, אבל עוד לא הוצעו סכומים והבנקים עוד לא אמרו שהם רוצים להתפשר".
הודעת קן ניתנה בעקבות ממצאי חקירה בת שלוש שנים של רשות ההגבלים העסקיים, לפיהם בין חמשת הבנקים - הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי - הועבר לכאורה מידע בנוגע למדיניות העמלות למשקי בית. העברת המידע, כך עולה מהחקירה, נלקחה בחשבון לכאורה בעת קביעת מדיניות העמלות על ידי הבנקים.
קן ציינה בהודעתה כי לפני שתקבל החלטה היא נותנת לבנקים אפשרות להציג את עמדתם בכתב במסגרת הליך שימוע בפני הרשות, עד לתחילת מאי השנה. אם תקבע הממונה כי אכן היו הסדרים כובלים בין הבנקים, יוכל כל משק בית לתבוע את הבנק שבו הוא משלם עמלות על נזקים שנגרמו לו, מבלי שיידרש להוכיח את העברת המידע בין הבנקים. לקביעה זו יש פוטנציאל גדול בנוגע להגשת תביעות ייצוגיות של לקוחות נגד הבנקים.
תביעה אחת שכבר הוגשה ואושרה על ידי בית משפט המחוזי בתל אביב לפני כחודשיים היא התביעה של חברת שרנוע מכונות ממוחשבות, בסך 7 מיליארד שקל נגד בנק הפועלים, לאומי ודיסקונט. בתביעה נטען כי הבנקים ערכו תיאום אסור בשיעורי הריבית והעמלות שהם גובים, באופן שמונע תחרות ומנוגד לחוק, כך ששיעור הריביות והעמלות הנגבות על ידי הבנקים הינו גבוה, מופרז ופוגע במשק.
השופט נסים ישעיה קבע בהחלטתו לאשר את הגשת התביעה כי "בהיעדר נתונים עובדתיים וטעמים של ממש, שיצביעו אחרת, הדעת נותנת כי שיעורי הריבית הזהים והאחידים, באו לאוויר העולם של עסקי הבנקאות, כתוצאה מתיאום מחירים בין הבנקים שתכליתו למנוע, או להפחית, כלל האפשר, תחרות אמיתית ביניהם".
השופט ציין כי "ניכרת ואף בולטת התופעה לפיה הבנקים שינו את שיעורי הריבית (על ידי העלאתם בדרך כלל) יחד, או בסמוך אחד אחרי משנהו, כאשר הבנק הראשון המבצע את השינוי גורר אחריו את הבנקים האחרים". לדברי השופט, "אחידות זו כשלעצמה, מצביעה לדעתי, לכאורה לפחות, על קיומו של הסדר כובל ועל הגבלה, או כבילה עצמית מתואמת ואסורה של הבנקים".
"גבו מלקוחותיהם עמלות בשיעורים זהים"
כיצד אם כן משפיעה הודעתה של קן על התביעה? לדברי עו"ד יצחק אבירם, שהגיש את התביעה בשם החברה יחד עם עו"ד נעם שכנר, "אנחנו מאמינים שכיום ניתן לראות את בית המשפט מקבל את התביעה ומפסיק את המצב בו התקיים תיאום בין הבנקים, תיאום שהביא לעמלות ולריביות זהות. קבלת התביעה תביא להפסקת המצב של חוסר תחרות מול משקי הבית ומול העסקים הקטנים, והפחתת עלויות המימון וניהול חשבונות בנק".
אבירם מוסיף כי "המשמעות המעשית של החלטת הממונה לצורך ניהול תביעה ייצוגית מול הבנק היא גדולה מאוד. קביעה של הממונה כי התקיימו הסדרים כובלים מהווה ראיה כבדת משקל לצורך ההוכחה במשפט אזרחי. מדובר בקיצור דרך לצורך קידום ההליך הייצוגי. גם העובדה שמתנהלת חקירה ארוכה מזה כמה שנים יש לה משמעות לא קטנה לגבי העובדה שצריך לבצע בירור משפטי אמיתי לגבי מה שקורה בשנים האחרונות בבנקים והאם הם תיאמו את דרכי פעולתם ואת המחירים".
איזו השפעה יש לקביעת קן לעניין סגירת התיק הזה בפשרה?
אבירם: "הקביעה הזו מחזקת מאוד את התביעה, שכן עכשיו לא רק בית משפט אומר שיש דברים אמיתיים בטענות שלנו לתיאום בין הבנקים, גם הממונה אומרת את זה". ואולם אבירם מוסיף כי הם ממתינים לתוצאות השימוע שיערך לבנקים, ולאחריו הוא מאמין שהמגעים לפשרה יקבלו "דחיפה מאוד משמעותית".
באי כוחם של הבנקים מכחישים את קו החשיבה של אבירם. לדברי עו"ד צבי אגמון, המייצג את בנק פועלים, "אין שום מגעים לפשרה בתביעה הזו. ההחלטה של קן לא שייכת לתיק הזה בכלל. הממונה מדברת על עמלות בעוד שהתביעה הייצוגית היא על ריבית ולא על עמלות, ואין קשר בין השניים". לדבריו, הבנק עומד לערער על פסק הדין, שלדבריו הינו מוטעה, בתוך חודש ימים. גם עו"ד ירון אלחנני המייצג את בנק לאומי טוען כי לקביעת הממונה אין השפעה על התביעה שאושרה. "הקביעה של קן לא מדברת על תיאום אלא על העברת מידע ומתייחסת למחירי עמלות, בעוד שבהחלטת השופט ישעיה נקבע שיש ראיות לתיאום של ריביות ולא של עמלות - וזה הבדל גדול מאוד".
לכן לדבריו, אין להחלטה שום השפעה לעניין פשרה בתיק. ואולם הוא מסייג כי "לאחר שנקרא את החומר שעל בסיסו ניתנה ההחלטה נראה אם יש קשר בין הדברים". באשר לסיכויי הפשרה בתיק, אומר אלחנני "זה לא תיק שילך לפשרה, הוא לא מתאים לפשרה מכל הבחינות. ראשית, בגלל שההחלטה של השופט עם כל הכבוד היא שגויה, ושנית בגלל היקפה הגדול של התביעה, זה תיק שקשה מאוד להגיע בו לפשרה. אנחנו חושבים שהתביעה צריכה להידחות ומקווים שבית המשפט העליון יתערב בהחלטה". את תגובת עו"ד רובי בכר שמייצג את דיסקונט לא ניתן היה להשיג.
למרות שעל ההשפעה על הייצוגיות העתידיות אין עוררין, אזי ההשפעה, של קביעת קן, על הייצוגית שכבר אושרה יש מחלוקת. ראיה לכך הן שתי בקשות לאישור תביעות ייצוגיות נגד הבנק הבינלאומי ונגד מזרחי טפחות שהוגשו לבית משפט המחוזי בתל אביב יממה לאחר קביעת קן, בטענה כי הבנקים היו שותפים להסדרים הכובלים בעניין עמלות הבנקים.
התובעים הייצוגיים, המיוצגים על ידי עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש, טוענים בתביעה כי הבינלאומי ומזרחי טפחות ביצעו התאמה להסדר כובל, ויחד עם בנק פועלים, לאומי, דיסקונט והמזרחי הגבילו את עצמם באופן שהפחית את התחרות בעסקים בינם לבין בנקים אחרים, בכל הקשור לעמלות שונות, ובהן הקצאת אשראי ועמלת דמי ניהול חשבון. כן נטען כי שני הבנקים העבירו לבנקים השונים מידע הנוגע לעמלות קיימות ועתידיות, בהן חויבו התובעים הייצוגיים ויתר לקוחות הבנק.
התובעים ציינו בתביעתם כי נוכח החלטת השופט ישעיה בעניין שרנוע ונוכח הודעת קן, ברור כי הבינלאומי ומזרחי טפחות, יחד עם בנקים אחרים, גבו מלקוחותיהם במשך שנים עמלות בשיעורים זהים ליתר הבנקים בחשבונות שונים.