למנכ"ל האוצר, ירום אריאב, יש חלום: להפוך את ישראל למרכז פיננסים בינלאומי. הכוונה היא כי תעשיית הפיננסים תצטרף להיי-טק, לביו-טכנולוגיה ולננו-טכנולוגיה ותהיה אחד מקטרי הצמיחה המובילים את המשק.
חלום סינגפור של מנכ"ל האוצר החל לקרום עור וגידים עוד לפני שמישהו חלם על משבר השווקים הבינלאומי של השבועות האחרונים. הוא אמור לצאת לדרך לאחר שהממשלה תאשר את המלצות ועדת אריאב. המשבר הופך לחיוני יותר את רעיון סינגפור של המזרח התיכון - בין השאר מכיוון שישראל מצטיירת ככוח פיננסי עולה בעולם, ובשל המכות שספגו וכנראה עוד יספגו מוקדי כוח פיננסיים בארה"ב ובמקומות אחרים בעולם.
מרכז פיננסי בישראל יסייע למשק להעלות את רמת הצמיחה, חרף כל האיומים והאזהרות בהאטה, בשל המיתון בכלכלת ארה"ב.
לפי החזון, התפתחות התעשייה הפיננסית הישראלית תביא לכך ש-5% מכוח העבודה האזרחי בישראל יועסקו בתחום - לעומת כ-3% כיום - תחזיר מהעולם מומחי כספים ישראלים שעזבו, תביא לעליית אשפי כספים יהודים ותצרף עוד עובדים למדרגות הגבוהות בסולם השכר.
באחרונה, אריאב משווק את החלום שלו כמעט בכל הזדמנות. לפני כשבועיים עשה זאת בניו יורק ובבוסטון, במפגש עם אנשי עסקים מהמובילים בארה"ב; ולפני כן נפגש עם אנשי קרן המטבע הבינ"ל (IMF) בירושלים. לפני שבועיים נפגש אריאב גם עם 60 נציגים של בנקים, בתי השקעות, קרנות ניהול נכסים וקרנות גידור מהעולם, בכנס הבינלאומי שאירגן בנק הפועלים.
בספטמבר 2007 מינה שר האוצר, רוני בר-און, את מנכ"ל משרדו אריאב לראש ועדה לרפורמה חדשה בשוק ההון. מטרות הוועדה היו הפיכת שוק ההון הישראלי למודרני, תחרותי, פתוח, יעיל, אטרקטיווי ומהמובילים בעולם. עוד מטרה מרכזית של הוועדה היתה פיתוח ויצוא של שירותים פיננסיים, כמנוע נוסף לצמיחת המשק.
כדי לממש את היעדים האלה תצטרך ישראל להגביר את האטרקטיוויות של שוק ההון כלפי הון זר, לפתח את שוק האשראי החוץ בנקאי ולהקטין את הריכוזיות במערכת התיווך הפיננסי. כמו כן יידרשו תיקונים והשלמות להמלצות ועדת בכר, בהם הקטנת הריכוזיות והגברת התחרותיות והיעילות במערכת הבנקאות. ועדת אריאב פועלת להשגת המטרות האלה באמצעות צוותי משנה, למשל לפיתוח שוק ההון, לעסקים קטנים ובינוניים, להגברת התחרות או לקידום ההון האנושי.
היתרונות של ישראל
בנוסף לאריאב, חברים בוועדה ארבעה רגולטורים: הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר רו"ח ידין ענתבי, המפקח על הבנקים בבנק ישראל רוני חזקיהו, יו"ר הרשות לניירות ערך משה טרי והממונה על ההגבלים העסקיים רונית קן. בנוסף חברים בוועדה הפרופסורים יוג'ין קנדל ואמיר ברנע, מנכ"ל האוצר לשעבר דוד ברודט, המשנה לנגיד בנק ישראל צבי אקשטיין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דידי לחמן-מסר והיועצת המשפטית של האוצר ימימה מזוז. הוועדה אמורה להגיש את המלצותיה לשר האוצר עד אוגוסט.
בכנס שנערך במשכנות שאננים בירושלים, בהשתתפות נציגי ה-IMF ובנק ישראל, חשף אריאב חלק מתוכניתו להפוך את ישראל למרכז פיננסים גלובלי.
לדבריו, בארה"ב ובסינגפור - שניים ממרכזי הפיננסים החשובים בעולם - 5% מכוח העבודה עוסק בתחום. בבריטניה, מרכז פיננסים עולמי נוסף, 4.2% מכוח העבודה מועסק בתחום. לעומת זאת, בישראל רק 3% מכוח העבודה - 83 אלף עובדים - נמצא בענף זה.
מדובר בפרנסה טובה: שכרם הממוצע של העובדים בענף הוא 16.7 אלף שקל ברוטו בחודש, יותר מכפול מממוצע השכר במשק, 7,600 שקל. המגזר הפיננסי בישראל מייצר כיום 5% מהתמ"ג - 30 מיליארד שקל - ואם תצליח התוכנית להפיכת ישראל למרכז פיננסים בינלאומי, יגדל השיעור.מה שעוד יגדל הוא מספר המועסקים במשק. לטענת אריאב, התוכנית תוסיף 50 אלף משרות בענף הפיננסים.
מנכ"ל האוצר טען בפני בכירי ה-IMF והמשק כי לישראל יש יתרונות רבים, כמו הון אנושי משכיל ואיכותי, מומנטום חיובי בזכות רפורמות מוצלחות שבוצעו בשנים האחרונות בשוק ההון ותרבות של יזמות במגוון תחומים רחב.
בנוסף, בישראל ישנם רבים השולטים במגוון שפות, והמערכת הפיננסית פועלת גם ביום ראשון. עוד יתרון נובע מכך שישראלים ויהודים רבים נחשבים בכירים בבנקים בינלאומיים גדולים, בבתי השקעות, בקרנות ניהול ובקרנות גידור, וכן במחלקות לכלכלה, מינהל עסקים ובנקאות באוניברסיטאות המובילות בעולם.
אם ישראל תהיה מרכז פיננסים בינלאומי, אמורים לחזור לכאן לפחות חלק מהישראלים הרועים בשדות זרים. כמו כן הדבר ימנע ירידה של צעירים רבים אחרים, ויהיה גורם מדרבן לעליית אנשי פיננסים יהודים. ישראל כמרכז פיננסי עולמי תוכל לתווך בין ארה"ב למזרח הרחוק ולאירופה, ולמשוך כסף יהודי המחפש השקעות.
עם זאת, לישראל גם חולשות המעיבות על היכולת לממש את התוכנית השאפתנית: המצב הגיאו-פוליטי, ממשלה לא יציבה, ביורוקרטיית יתר, העדר מערכת רגולציה מרכזית אחת, העדר תחרות בשוק הפיננסי, חוב לאומי גבוה (בהיקף של 530 מיליארד שקל), חוב אקטוארי גבוה במערכת הפנסיה והעדר חינוך פיננסי.
להפעיל קרנות גידור מישראל
אריאב הקים בארה"ב פורום שנועד לייעץ לפעולת הוועדה, ובראשו נציג האוצר בניו יורק, צבי חלמיש. לפני שבועיים שהה אריאב בארה"ב במשך ארבעה ימים, ונפגש בניו יורק, במשך יום שלם, עם חברי הפורום. בין חברי הפורום בארה"ב, נציגים של בתי השקעות, בנקים זרים, פירמות רואי חשבון ועורכי דין, מומחים מהשורה הראשונה בארה"ב, עם ניסיון עשיר בתחומי שוק ההון.
חברי הפורום אמרו כי הם מזהים את הפוטנציאל להקמת מרכז פיננסים בינלאומי בישראל. אחדים אמרו כי ישראל צריכה להתמודד בטיפול בנישות מסוימות בשוק ההון, ולא להתפרס על כולו. למשל, נישה של קרנות הון סיכון וקרנות גידור.
המגמה היא להביא ערך מוסף למשק, להביא כסף ותעסוקה איכותית. פורום דומה הוקם בלונדון, וליד שני הפורומים פועלות ועדות משנה, בהתאם לוועדות המשנה בוועדת אריאב.
אריאב ייעזר בשני הפורומים, בידע ובניסיון של חבריהם. כך למשל, בפגישה בארה"ב עלתה השאלה איך מנגישים עסקים קטנים בישראל לשוק ההון, כמו בארה"ב; או איך מביאים למצב שבו קרנות גידור בינלאומיות יפעלו מישראל. בין השאר עלו הצעות להגברת התחרות בשוק ההון הישראלי, למשל באמצעות הנפקת אג"חים בשיטות שונות מהנהוג כיום או הקמת בנק אינטרנטי.
כל השינויים מחייבים לימוד, שינויים ברגולציה ומהפכת מסוי. הם יחייבו גם מהפכה באקדמיה. ישראל תצטרך להפוך למובילה בעולם בתחומי לימוד הכלכלה, הנדסה פיננסית, סטטיסטיקה, מינהל, משפטים וראיית חשבון. באוצר בודקים מודלים שונים ללימודי מצוינות, ומנכ"ל האוצר ייפגש בקרוב עם בכירים באקדמיה בעניין. בין המודלים הנבדקים, שילוב בין-אוניברסיטאי או מתן מלגות לסטודנטים מצטיינים כדי להבטיח שימשיכו את לימודיהם בישראל.
באוצר מדגישים כי מדובר בתוכנית מורכבת שמימושה יימשך כמה שנים. ואולם הם סבורים כי לאור ההתקדמות של השנים האחרונות במגזר הפיננסים בישראל, יש מקום להציב מטרה ארוכת טווח ולשרטט את הדרך אליה: יעד יומרני - אבל עם רגליים על הקרקע.
ועדת אריאב חושפת כוונות: המטרה - להפוך את ישראל למרכז פיננסי בינלאומי
מוטי בסוק
24.3.2008 / 7:12