יותר ממחצית ממקומות העבודה בישראל עושים שימוש במצלמות וידיאו למעקב אחר עובדים. מקומות עבודה בישראל גם עושים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות מונחות לוויין למעקב אחר כלי רכב של החברה, טלפונים ניידים של החברה וכרטיסי עובדים. השימוש באמצעי מעקב אלה בישראל נפוץ בהרבה מאשר במקומות עבודה בארה"ב.
"אין ספק שהאח הגדול חי ונושם בעוז בארגוני העבודה בישראל", אומר פרופ' יצחק הרפז מאוניברסיטת חיפה, ראש המרכז לחקר ארגונים וניהול משאבי אנוש ויו"ר האגודה לחקר יחסי עבודה בישראל. הממצאים שהרפז מציג מתבססים על סקר שערך בקרב מנויי העיתון המקצועי החצי-שנתי "משאבי אנוש", שכמעט כולם (96%) מחזיקים בתארים אקדמיים ומרביתם בתואר שני. כ-45% מהמשיבים הם מנהלים ו-20% הם חברי הנהלות. כ-75% מהמשיבים עובדים בארגונים שמעסיקים יותר מ-100 איש. הם מייצגים כ-370 מקומות עבודה בענפים מגוונים. הקבוצה הגדולה ביותר של הנסקרים מועסקים בהיי-טק (22%).
איפה השקיפות?
הנסקרים נשאלו אם הארגון שבו הם עובדים עושה שימוש במצלמות מעקב נגד גניבות או אלימות, עוקב אחר שימוש העובדים במחשב, בדואר אלקטרוני, באינטרנט, בטלפון קווי וסלולרי ובטכנולוגיות לוויין וכרטיסים חכמים. כן נשאלו הנסקרים אם המעסיק מיידע את עובדיו על מעקבים אלה. הממצאים הושוו לסקר דומה שערך באחרונה ה-Management Association American.
יותר מ-53% מהמשיבים הישראלים דיווחו שהארגון שלהם עושה שימוש במצלמות וידיאו - לעומת 32% בארה"ב. עוד נמצא כי בישראל רק 39% מהמעסיקים מיידעים את העובדים על השימוש במצלמות וידיאו לעומת 80% מהמעסיקים האמריקאים.
כ-63% מהישראלים דיווחו שהמעסיק עוקב אחר הגלישה שלהם ברשת ומפעיל תוכנות חסימה שמונעות מהם כניסה לאתרים מסוימים - לעומת 70% בארה"ב. אבל בעוד שבישראל רק 57% מהמעסיקים מודיעים לעובדים שהם מפקחים על הגלישה שלהם באינטרנט, בארה"ב השקיפות גבוהה בהרבה - 89% מהנסקרים דיווחו שהמעסיקים יידעו אותם על כך.
המעסיק הישראלי גם משתמש בטכנולוגיות מתקדמות כדי לברר היכן נמצאים עובדיו, שיטה שכמעט אינה נהוגה בארה"ב. כמעט 45% מהישראלים דיווחו שמהעסיק משתמש בטכנולוגיית ג'י-פי-אס לעקוב אחר כלי הרכב של החברה, 23% אמרו שהמעסיק עוקב אחר הטלפונים הניידים של החברה.
בישראל השימוש ב"כרטיס חכם" כדי לשלוט על גישתם של עובדים לבניינים ומרכזי נתונים נפוץ יותר - 71% מהנסקרים דיווחו על שימוש זה לעומת 53% בארה"ב.
24 שעות ביממה
שיטת מעקב נפוצה נוספת בישראל היא ניטור השימוש בטלפון, זמני השיחה והמספרים שחויגו. כ-50% ציינו שפיקוח זה נעשה באופן שגרתי במקום עבודתם - לעומת 31% בארה"ב. "מרבית הארגונים אינם מיידעים את עובדיהם על המעקב והפיקוח עליהם", אומר הרפז. "נראה כי הם לא נתנו את הדעת לנושא חשוב זה, הן מבחינת ההיבטים המוסריים-ערכיים שלו והן מבחינת מערכת יחסי האמון בין עובדים למעסיקים". לדברי הרפז, הממצאים מעוררים שאלות כבדות משקל באשר לזכות על פרטיות ויכולת העובד למצוא מפלט ממעבידו, שבאופן עקרוני יכול לעקוב אחריו 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.
בהקשר זה הוא מזכיר פסיקה תקדימית שניתנה בשנה שעברה במקרה של טלי איסקוב, עובדת בחברת התוכנה פאנאיה שפוטרה בהריון. איסקוב טענה שפוטרה בשל הריונה - המעסיק טען שלא זו הסיבה וגיבה את טענותיו במסרים שדלה מהדואר האלקטרוני שלה. "אף פעם לא עלה בדעתי שמישהו קורא לי את הדואר. לכל אחד יש קוד למחשב, לא חלמתי שפורצים את הקודים", אומרת איסקוב. "אם הייתי יודעת שזה יכול לקרות הייתי שוקלת פעמיים אם לעבוד בחברה כזאת. כששמעתי שעשו לי את זה הרגשתי כאילו פרצו לי הביתה וחיטטו בחפצים הכי אינטימיים שלי. מעביד רוצה שניתן שעות ושעות נוספות. מדובר בהרבה שעות ולכן מקובל להשתמש בדואר של החברה גם לצרכים אישיים".
בית המשפט קבע שבמקרים מסוימים מעקב מצד מעסיקים אחר תכתובות דואר אישיות אינו מהווה האזנת סתר אסורה. איסקוב, באמצעות עורכת הדין פנינה זיידנברג, עירערה לבית הדין הארצי לעבודה והדיון נקבע לסוף מאי. האגודה לזכויות האזרח ביקשה להצטרף כידידת בית המשפט בשל סוגיית הפרטיות כבדת המשקל שעולה מהמקרה.
חצי מהמעסיקים בישראל עוקבים אחר עובדיהם באמצעות מצלמות
רותי סיני
24.3.2008 / 9:41