עתירה לבג"ץ: להשיב את קרקעות קאנטרי קלאב גלילות לבעלים המקוריים

שנתיים לאחר שנרכש על ידי חברת קנדה ישראל, הגישו הבעלים המקוריים של מתחם הקאנטרי קלאב גלילות בתל אביב עתירה לבג"ץ כדי להשיב להם את הקרקעות. לטענתם, חלק נרחב מקרקעותיהם הופקעו לצורכי ציבור, ואילו עתה הופשרו לבנייה למגורים, בניגוד לייעוד ההפקעה.



המתחם שליד מחלף גלילות נמצא על קרקע עם היסטוריה ארוכה. על פי העתירה, המתחם היה שייך לעשרות רבות של בעלי קרקעות. לטענתם, במקור, הקרקע שעליה בנוי המתחם והקרקע הדרומית לה, היו חלקה אחת בשטח 414 דונם, שחלקים ממנה הופקעו מהם לטובת מטרות ציבוריות.



באמצעות עורך הדין אלי וולצקי ממשרד איבצן נצר וולצקי, מגוללים בעלי הקרקעות בעתירה שהגישו נגד מינהל מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב סאגה היסטורית שתחילתה בשנות ה-60. באותן שנים הוחלט להפקיע 183 דונם מהחלקה בצוותא עם עיריית תל אביב וגופים נוספים. השטחים נמכרו לקבוצת משקיעים מקסיקאים לטובת בניית הקאנטרי קלאב. זאת למרות שהאחרונים, לטענת העותרים, יכלו לרכוש את הקרקע ולא להשתמש בדרך של הפקעה.



לטענת בעלי הקרקע "הרשויות נטלו מקרקעין של בעלים פרטיים כדי למכור אותם לבעלי הון זרים, ואגב כך העשירו גם את הקופה הציבורית", נכתב בעתירה.



בעלי הקרקע טוענים כי ראו את אדמתם שהופקעה נהפכת לקרקע מסחרית לכל דבר. בהתחלה רכשה חברת אזורים את הקרקע מהבעלים המקסיקאים, ולפני שנתיים מכרה אותה לחברת קנדה ישראל ושותפים נוספים תמורת 45 מיליון דולר. התוכנית בניין עיר החדשה מאפשרת בנייה של בנייני מגורים עם 300 יחידות דיור ושטחי משרדים בהיקף של 34 אלף מ"ר.



לעומת זאת, יתרת האדמה שנותרה בבעלות הבעלים המקוריים ויורשיהם, עומדת בשיממונה ללא תכנון וזכויות בנייה. לכן זכה המקום לכינוי "הגוש הדפוק", כשבעלי הקרקעות ראו כיצד מוקמים דרומית להם מתחמי היוקרה סי אנד סאן ומגדלי נאמן.



"המדינה נהגה בחלמאות"



לטענת העותרים, במשך שנים פעל הקאנטרי עד ששבק חיים, ולפני פחות משנה אושרה תוכנית חדשה למתחם המשנה את ייעודו למגורים ומשרדים. כל עוד שירתה הקרקע את ייעודה הציבורי, ההפקעה היתה חוקית. ואולם, עם אישור התוכנית החדשה, קמה לבעלי הקרקע הזכות לבקש את זכויותיהם בחזרה מאחר והקרקע לא משמשת עוד את טובת הציבור.



לטענת עו"ד וולצקי, המדינה נהגה בחלמאות כאשר הפקיעה שטחים מהעותרים וגם מעצמה, מכיוון שגם היא היתה בעלים בקרקע. "לאמיתו של דבר, לא היתה המדינה זקוקה מלכתחילה להפקעה והיתה יכולה פשוט לייעד את השטח שבבעלותה לקאנטרי מבלי להפקיע שטחים נוספים מבעלים פרטיים".



מעיריית תל אביב נמסר בתגובה כי העתירה נמצאת בבדיקה.