וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קונספירציות שמאפשרות למשרדי רו"ח להתפרנס בכבוד?

גד פניני

24.3.2008 / 15:01

בשנת 2002 החליט האיחוד האירופי כי הדוחות הכספיים המאוחדים של חברות סחירות בבורסות באיחוד האירופי ייערכו לפי תקני חשבונאות בינלאומיים. בסוף 2005 החליט המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית כי גם דוחות כספיים של חברות סחירות שחל עליהן חוק ניירות ערך ייערכו לפי תקני חשבונאות בינלאומיים והחל מיום 01/01/2008 מיושם התקן הנ"ל בישראל וחל על כל הישויות הכפופות לחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968. כאן המקום להדגיש כי האמריקאים טרם הצטרפו לחגיגה ולאופוריה סביב התקינה הבינלאומית "והשפה האחידה" לכאורה.

במאמר שכתבתי, עוד בספטמבר 2006, הרבה לפני כניסת התקינה לתוקף בישראל, ושפורסם בביטאון רואי החשבון תחת השם "מגדל בבל מקומי או אספרנטו בינלאומי", העליתי השערה כי ההחלטה הזו, של תקינה בינלאומית היא קונספירציה של המשרדים הגדולים לראיית חשבון. העליתי השערה כי לאחר שהם יצרו בועה סביב "באג 2000" ולאחר מכן גרפו הון כתוצאה מהרגולציה הקיצונית בעקבות נפילת אנרון וחוק סרבנס אוקסלי, מצאו להם המשרדים הגדולים לראיית חשבון נישה נוספת להתפרנס ממנה בכבוד במשך מספר שנים, עד לקונספירציה הבאה.

ארבע פירמות רו"ח שולטות בענף

מקצוע ראיית החשבון, הוא המקצוע היחיד בעולם שמרוכז בכל העולם בידי ארבע פירמות של רואי חשבון. אין עוד ענף אחד בעולם הנשלט כך בכל העולם. אין ארבע פירמות של עורכי דין השולטות בתחום המשפט בעולם כמו שאין ארבע פירמות של מהנדסים, ארכיטקטים, רופאים, חברות תעופה, חברות ביטוח, בנקים וכל נושא שניתן להעלות על הדעת. רק מקצוע ראיית החשבון נישלט בכל העולם על ידי ארבע פירמות. לעתים, במדינות מסוימות עשויה להצטרף אליהם גם פירמה חמישית ואולי ששית, אך לא תמצאו מדינה בהן ארבע הפירמות הגדולות לא מובילות את הענף.

בישראל ארבע הפירמות הגדולות מיוצגות על ידי משרדים מקומיים, על בסיס התקשרויות שונות. אנסה לשרטט שני תרחישים לגבי יישום ה IFRS על ידי הפירמות הללו.

תרחיש ראשון, קיימת סוגיה חשבונאית מסוימת שעקרונות ה IFRS מאפשרים להציגה במספר אופנים. למשל רכוש קבוע על בסיס עלות או שווי הוגן. למשל השפעה אקטוארית בהטבות עובד לזקוף לעודפים, לרווח והפסד או להפעיל שיטת הרצועה. כל חברה יכולה לאמץ אופן פעולה שונה וכמובן כל משרד רואי חשבון יכול לתת עדיפות לדרך זו או אחרת. נשאלת השאלה, את מי תשאל החברה המתחבטת באופן ההצגה מה לעשות? אם היא תשאל את רואי החשבון המבקרים שלה, הרי שהם לא יוכלו לאחר מכן לבקר את המלצתם מאחר ותהיה כאן פגיעה בעקרון המקודש של אי תלות, לכן החברה המתחבטת צריכה לשאול משרד רואי חשבון אחר מה טוב בשבילה. אם המשרד האחר רואה עין בעין את הסוגיה עם המשרד המבקר של החברה, הרי שלחברה יש פתרון לסוגיה אבל אם הוא רואה זאת בדרך אחרת מה תעשה אותה חברה? כיצד ינהגו רואי החשבון המבקרים שלה? האם יסתייגו?

מאיזה רווחים אפשר לחלק דיבידנד

תרחיש שני, קונקרטי יותר מהקודם עוסק בחלוקת דיבידנד. מאיזה רווחים ניתן לחלק דיבידנד? האם ניתן לחלק דיבידנד מרווחי שערוך שנזקפו ישירות לעודפים או רק מכאלו שמקורם ברווח הנקי שלה כפי שדורש חוק החברות בסעיף 302. המבחנים הללו הם ישראליים טהורים, כי הם פרי חקיקה ישראלית, לכן לא סביר שהפירמות בישראל תבקשנה פתרון לסוגייה מהפירמות שלהן בחו"ל או מהמוסד הבינלאומי. לכן גם סביר שקיימות שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא שכל אחת מהפירמות הגדולות תאמץ לה דרך פתרון משלה לשאלה וכך אפשרי שנקבל מספר פתרונות ואז איפה האחידות בשפה. האפשרות השניה היא שראשי הפירמות בישראל יתכנסו יחדיו כדי להחליט על פתרון ואז נשאלת השאלה האם אין כאן מקום להתערבות הממונה על הגבלים עסקיים? אם ארבע פירמות השולטות בשוק מתאמות ביניהן מדיניות האם זה נקי מכל ספק של הגבלים עסקיים? סוגיה למחשבה.

הנה כי כן, התרחישים התיאורטיים הנ"ל מצביעים על פוטנציאל רחב לבעיות בעלות השלכות כלכליות מהותיות המחייבות התייחסות ופתרון.

הפירמות הגדולות לראיית חשבון בישראל קידמו את הענף ואת המקצוע. יחד עם זאת, הריכוזיות הבלתי סבירה, כמו גם הכפיפות המקצועית למשרדים בחו"ל בעידן ה IFRS מבוסס העקרונות ולא הכללים, מעוררות בעיות לא פשוטות לחברות המבוקרות, למקצוע ראיית החשבון ולעוסקים בו.

ד"ר גד פניני, רו"ח, ראש ההתמחות בחשבונאות במרכז ללימודים אקדמיים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully