נדחתה כניסת חוק העמלות לתוקף: יופעל ב-5 ביוני השנה

ועדת הכלכלה דחתה בצהריים את כניסתו לתוקף של חוק העמלות המפחית את מספר העמלות הבנקאיות ומגביר את השקיפות והפיקוח עליהן. במקום שהחוק ייכנס לתוקפו ב-5 באפריל הקרוב - הוא יופעל ב-5 ביוני השנה. הוועדה לא קיבלה את בקשתו של המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, לדחות את כניסתו של החוק לתוקף עד ל-5 ביולי 2008. לפי הצעתו של יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), הוחלט שהחוק יכנס לתוקף ב-5 ביוני.

חוק העמלות אמור היה להכנס לתוקפו בראשית אפריל, אולם החוק איפשר למפקח על הבנקים לבקש את דחיית כניסת התעריפון לתוקפו בשלושה חודשים נוספים ליולי 2008. החוק העמלות, נחקק ביולי 2007 ביוזמתם של הח"כים: גלעד ארדן (ליכוד), משה כחלון (ליכוד), ואמנון כהן (ש"ס).

לפי החוק נגיד בנק ישראל יקבע רשימת שירותים בנקאיים שתמורתם יוכל הבנק לגבות עמלות. מתוך הרשימה יקבע הנגיד אילו עמלות יהיו מפוקחות על ידי בנק ישראל. לא תותר הוספת עמלות חדשות אלא באישורו של המפקח על הבנקים. בהתאם לחוק יופחת מספר העמלות הבנקאיות כפי שיחליט בנק ישראל והבנקים יציגו תעריפון אחיד ומצומצם.

ארדן אמר כי בפני הוועדה לא הוצגה תשתית עובדתית לפיה יש לדחות את הפעלת החוק עד יולי 2008. זאת, בעוד הוא הציע בתחילה להפעיל את החוק ב-30 במאי 2008. במידה שהבנקים ובנק ישראל לא יוכלו להערך להפעלת החוק עד ה-5 ביוני 2008, הודיע יו"ר הוועדה ארדן, תדון הועדה פעם נוספת בהפעלת החוק בבקשת המפקח להפעלת החוק רק מיולי 2008.

במהלך הדיון פרץ ויכוח בין ארדן לבין סמנכ"ל איגוד הבנקים, טל נד"ב, שקבל כי "אני מרגיש סוג של רדיפה. הבנקים זקוקים לאורכה עד יולי 2008 על מנת שיוכלו לסיים בצורה מיטבית את הערכותם. אסור לראות את הבנקים כאויב העם". במחאה על דברי נד"ב אמר ארדן כי "הבנקים הם גורם חשוב המעסיקים עשרת אלפים עובדים, אבל עדיין יש להם בעיה - שאין בתחום תחרות מספקת".

חזקיהו הסביר אתמול לוועדה שהבנקים ביקשו את הדחייה בשל הצורך להטמיע את הפעולות המכניות הנדרשות והשלמת השינויים הנדרשים בדיווח ללקוחות.

ארדן אמר כי אינו מבין מדוע יש לאפשר לבנקים לנצל את מלוא הזמן המוצע בחוק. לדבריו, "ככל שהפעלת החוק תדחה הרי שהדבר פועל לרעת הצרכנים. אם הבנקים היו רוצים להעלות עמלות לא היו מבקשים שנה כדי ליישם את ההתאמות. לכאורה, אפשר היה לדרוש מהם לבוא יותר לקראת הצרכן. הוועדה לא רוצה להיות חותמת גומי והשאלה אם יש הצדקה אמיתית לתת הארכה בביצוע החוק". חזקיהו השיב כי "החוק הוא מהפכה בצורת ההתנהלות של הבנקים מול הלקוחות הקמעונאים. החוק לא בא להוריד או להעלות את שיעור העמלות. לכן, בניגוד לפעמים קודמות שבהם הבנקים העלו בן לילה - כאן מוצע שכל התעריפים הרבים והשונים של הבנקים יבוטלו".

"הדמיון בתעריפים לא שיחק לטובת התחרות. לקחנו את כל התעריפונים הרבים והמגוונים וצמצמנו אותם לתעריפון אחד. בתעריפון הזה יהיה שם אחד לכל העמלות בכל הבנקים עבור אותה פעולה. יהיה ניסוח אחיד של כל העמלות. הדבר יוזיל את העלות ללקוח ויקיים את התחרות. במקרים שבהם לא מתקיימת תחרות - יוכל בנק ישראל להכניס את העמלה לפיקוח".

"הצגנו לציבור תעריפון אחיד מצומצם המאפשר תחרות על הצרכן. המערכת הבנקאית קיבלה את התעריפון הכולל 70 עמלות. לאחר פרסום התעריפון הבנקים העלו שאלות בנושאים שונים ודנו עימם בסוגיות חדשות. היו סוגיות שצריך לתת שיקול דעת מחדש. הבנקים צריכים כעת להטמיע את התעריפון החדש במערכות המחשוב שלהם".