דיון סוער על הגדרת הפרקליט בכנס עורכי הדין ורשות ני"ע: שומרי הסף של ציבור המשקיעים או של הלקוח?

לעתים עורכי דין נתפשים כשומרי סף. כאלה שאינם עוסקים רק בהגנה על הלקוח - אלא אמונים גם על הגנה על ציבור המשקיעים. בסוגייה זו עסק אתמול פאנל בהנחיית עו"ד יעל אלמוג, מנהלת המחלקה הבינלאומית ברשות ניירות ערך.



עורכי הדין שהשתתפו בפאנל של לשכת עורכי הדין ורשות ניירות ערך לא הסכימו לקבל עליהם את ההגדרה של "שומרי סף". שם כולל זה מתייחס לקבוצת בעלי מקצוע עצמאים כגון אנליסטים, רואי חשבון וחתמים. כל אלו נותנים אישורים מסוגים שונים עבור החברה הציבורית, ואמורים להיות מגינם של האינטרסים של ציבור המשקיעים.



רק עו"ד פנחס רובין, שלא היה חלק מהפאנל אך ביקש להעיר הערה בסופו, הציג דעה הפוכה לעמיתיו: "אני רואה את עצמנו כשומרי סף לא במובן המשפטי אבל במובן הפרקטי". לדבריו, עורכי דין שעוסקים בתשקיפים ובדו"חות ומייעצים לחברות הם לא שבויים של הלקוחות. "אינני מכיר אחד שהולך שבי אחרי הקפריזה של הלקוח, לכן לטעון כאילו יש בעיה מובנית של עורכי דין שלא מתפקדים כשומרי סף - זה לא נכון. כולם כשניגשים לתשקיף רואים את זה כמלאכת קודש. בפועל, זה בדיוק מה שאנחנו עושים - שומרי סף".



לדברי עו"ד שמשון אלבק, היועץ המשפטי של הרשות, יש ציפייה של הרשות שעורכי הדין ישתמשו בכוח שלהם כדי להשפיע וכדי להגן על ציבור המשקיעים. לעומתו, עו"ד איתן מעוז סבר כי עורך דין לא רואה עצמו כמייצג אינטרסים של ציבור אלא כמיצג אינטרסים של לקוח ולכן קשה לראות בו שומר סף.



עו"ד פנינה גיא, הממונה על האכיפה ברשות, אמרה כי על עורך הדין להקפיד על שלושה עקרונות: לנהוג ביתר עצמאות מול הלקוח, להכיר במחויבות לציבור ולהשאיר מקום לספקנות המקצועית. אם עמד בהם - סביר להניח שלא ימוצה איתו הדין.



סולגניק סבור כי אכיפה פלילית היא הכרחית, אבל בעבירות שוק ההון אם היא נעשית בצורה מסיווית - זה עלול לאבד מהאפקטיוויות. לדעתו, התמריץ לתפקוד של עורכי דין כשומרי סף הוא להגיע למעין אמנה בין עורכי דין, חברות והרשות. זו תסדיר מתכונת חדשה להתנהגות עורכי דין בשוק ההון. מדובר במודל תלת שלבי - קבלת שיקול דעת סביר של עורך דין, תיעוד וגילוי. חברה תידרש לגלות בדו"חות ברנע את חוות הדעת שניתנו לה. קיום מודל זה יביא חסינות מאחריות.



על ההצעה אמר עו"ד אלבק, "עורך דין היום צריך להגיע להכרה שהוא שומר סף, כל עוד אין הכרה כזו אנחנו לא יכולים להגיע לאמנות".



עו"ד אלמוג אמרה כי הרשות בוחנת הצעה במסגרת הפתרונות לאכיפה חלופית, לפיה הרשות תגיש קובלנה לגוף חיצוני במקרה של הפרות שיבוצעו על ידי עורך דין. מדובר בהפרות שיתרחשו בתחום האפור של אי בדיקה ורשלנות באותם מקרים שאין ראיות להעמדה לדין פלילי.



עו"ד נגב אמרה כי הפתרון הזה מעלה הרבה מאוד קשיים. לדעתה, הפתרון של אכיפה משמעתית הוא פתרון הגיוני ונכון יותר. שכן מדובר במקרים בהם יש שאלה אם נעברה עבירה, ואם התקיים היסוד הנפשי.