במזרחי טפחות לא מתלהבים מהפחתת הריבית

"אמנם, הרצון לפצות בגין הורדת הריבית בשיעור 0.75% בארה"ב מובן בשל חשש כי התרחבות הפער בין ריבית בנק ישראל לריבית הקרנות ל-1.5% תביא לייסוף נוסף בשער השקל, גם ההערכות האחרונות בדבר היחלשות העלולה לפקוד את הכלכלה הישראלית, עשויות לכאורה להצדיק הורדה חדה יותר. עם זאת, אנו לא חולקים עם בנק ישראל את הקו הפסימי בנוגע לכלכלה האמריקאית". כך אמר הערב רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי-טפחות, בתגובה להורדת הריבית החדה בשיעור של 0.5% על ידי נגיד סטנלי פישר, בנק ישראל.

לדבריו, "בנק ישראל מודה כי הערוץ המרכזי הוא פער הריביות בין הארץ לחו"ל, לו הוא מייחס השפעה חזקה מספקת על שערי החליפין של השקל ודרכו, כלפי מטה, על הכלכלה המקומית. האם היחלשות הקשר בין השינויים בשער הדולר למדד המחירים לצרכן, אותה מזכיר בנק ישראל, אכן תתברר חלשה מדי כדי לפצות על מנגנון זה?".

מנחם מציג חמש הסתייגויות מהצעד שננקט:

1. שער החליפין של הדולר בעולם נמצא ערב התחזקות של ממש, דבר שישליך גם על השקל להערכתנו, שער הדולר-אירו עשוי להתחזק לכיוון 1.4 דולר בסוף השנה.

2. מדדי המחירים גבוהים לאחרונה. אמנם התקררות של המשק ושל הסחר העולמי, אם תתרחש, תוכל למתן עליות אלה, אך הפיחות בשער השקל יפעל בכיוון ההפוך וגם כך יש לזכור שבנקודה הנוכחית פער התוצר במשק הישראלי נמוך מאוד.

3. הורדת הריביות הקצרות אפקטיווית לעידוד התוצר כשהיא מצליחה להביא לירידה במחיר ההון. בתנאים הנוכחים ייתכן כי היא תביא רק לכך שהעקום יהפוך תלול יותר בשל מדדי המחירים הגבוהים. כמו כן, אם הדולר יתחזק בעולם, הריבית בארה"ב תצטרך להימצא בעלייה וכך גם התשואות הארוכות שם. די מהר, הן תגבלנה את יכולת הריביות הארוכות בארץ לרדת.

4. הפעולות האחרונות שנוקט בנק ישראל במישרין בשוק מטבע החוץ, כשלעצמן, יכולות לאושש את שער השקל מול הדולר. אנו חוששים כי הוספת הורדת ריבית חדה יחסית לקלחת, תגרום לתיקון מהיר מדי בשער הדולר (ובמידה פחותה גם מטבעות אחרים) מול השקל.

5. ניתן היה לשקול הפעם להסתפק בהורדת ריבית נמוכה יחסית. אנו לא היינו שוללים, בנסיבות שנוצרו, אף הותרה של הריבית על כנה.