מחלוקת בין המינהל לרשות המים עולה למשק 250 מיליון דולר בשנה

מחלוקת בין המינהל למועצת מקרקעי ישראל מעכבת זה שנתיים הקמת שמונה מפעלי השבת מי קולחין (מי ביוב מטוהרים) להשקיה חקלאית. העיכוב נגרם בגלל מחלוקת על הקצאת קרקע חקלאית למאגרים של מי הקולחין. המאגרים יאפשרו הזרמת 100 מיליון מ"ק לשנה של מי קולחין לחקלאות.



הזרמת 100 מיליון מ"ק מי הקולחין היתה יכולה לחסוך למדינה 100 מיליון מ"ק של מים שפירים (מים המתאימים לכל השימושים) שהיו עוברים משימוש חקלאי למגזר הביתי והתעשייתי. ההפרש בין עלות ההתפלה של מים לשימוש ביתי לעלות של מי קולחין הוא כ-2.5 שקל למ"ק, ומכאן שההוצאה השנתית למשק מהעיכוב עשויה להגיע ל-250 מיליון מ"ק לשנה.



המינהל לא מוכן להרשות לקיבוצים ולמושבים להקצות קרקעות בשטחם לשם חפירת מאגרי המים, משום, שלטענתו, המאגרים אינם שימוש חקלאי. כך, יישוב שמעוניין להקצות משטחו להקמת מאגר קולחין נדרש להחזיר קודם לכן את הקרקע למינהל, ולאחר מכן להגיש בקשה להקצאת הקרקע חזרה ליישוב. היישובים הודיעו כי לא יחזירו קרקעות למינהל, מפני שאינם מאמינים שבתום תקופת תפעול המאגר (25 שנה) הקרקע תוחזר להם. מדובר בשטח של 400-300 דונם לכל מאגר - כ-10% בממוצע מהקרקע החקלאית של יישובים חקלאיים באזור המרכז.



מנהל רשות המים, פרופ' אורי שני, אמר כי אינו מבין מדוע המינהל אינו רואה בהקצאת קרקע חקלאית להקמת מפעלים להשבת קולחין שימוש חקלאי. עמדת המינהל אינה מקובלת גם על משרדי החקלאות והתשתיות, שביקשו מיו"ר המינהל, השר זאב בוים, ומראש הממשלה, אהוד אולמרט, להתערב.



במכתב ששלח באחרונה פרופ' שני לחברי מועצת מינהל מקרקעי ישראל, התריע כי הסירוב להקצות קרקע למאגרים "הוא המכשול העיקרי העומד בפני היזמים להקמת מפעלי השבת הקולחין, ומפעלים רבים נמצאים במבוי סתום".



מקור משפטי במגזר החקלאי העריך כי עמדת המינהל נובעת מחרדה של פקידי המינהל, שמא הקמת המאגרים תתפרש כהפרה של פסיקת בג"ץ בעתירת הקשת המזרחית מאוגוסט 2002 שביטלה החלטות שאיפשרו ליישובים החקלאיים לשנות ייעוד קרקע חקלאית לבנייה, מסחר ותעסוקה: "אילו ידעו שופטי בג"ץ כיצד המינהל ייפרש את פסיקתם, הם היו רושמים הערת אזהרה כנגד פרשנויות הזויות כאלה", אמר המקור המשפטי.



רשות המים, בשיתוף משרדי החקלאות והתשתיות, גיבשה הצעה חלופית שמקובלת על היישובים החקלאיים; לפי ההצעה, יחכירו היישובים את הקרקע בהחכרת משנה לתאגיד השבה אזורי שיוקם לשם כך, ובתום 25 שנה תוחזר הקרקע לישוב המחכיר.



דוברת המינהל מסרה בתגובה כי מועצת מינהל מקרקעי ישראל תדון בישיבתה הקרובה בהצעות לפתרון הבעיה. שני, שהתייחס להצעות החדשות שיועלו במועצת המינהל, אמר כי לא יביאו לפתרון מעשי של הבעיה.