שכר מפרק רוגוזין, עו"ד פנחס רובין: 2.9 מיליון שקל, לא סופי

כמה זמן ייארך פירוק חברה שנכסיה העיקריים היו 2% ממניות yes, 50% ממלון צליינות בנצרת ו-25% מנמל רוסטוק בגרמניה? לפחות חמש וחצי שנים.



חברת רוגוזין תעשיות והחברה הבת, רוגוזין פיתוח ואחזקות, עסקו בעיקר בנדל"ן ואחזקות. חובות רוגוזין תעשיות נאמדו ב-100 מיליון שקל, מתוכם כ-81 מיליון שקל למחזיקי אג"ח. בחברות הועסקו מעט עובדים, ופרט לבעלי השליטה - אריה מועלם, בנו עזרא הראל שהלך לעולמו חודשים ספורים לאחר קריסת החברות ועו"ד מיקי ברנע, שהיה מנכ"ל החברה - לא היה צורך להתדיין עם עובדים, עובדי קבלן וספקים או לערוך מכרזים לציוד רב ויקר שיש למכור. לכאורה, ניתן היה לסיים את הליך הפירוק באופן מהיר יחסית. ואולם כאשר אחד הדברים הראשונים שמפרקי החברה טורחים לבקש מבית המשפט הוא אישור לשכר טרחה בסך 225 אלף שקל בחודש, נראה שאין להם אינטרס לסיים את הפירוק במהרה.



בבקשתו הראשונה לאישור שכר הטרחה, שהוגשה כחצי שנה לאחר מינויו כמפרק החברות ב-2004, טען עו"ד פנחס רובין ממשרד גורניצקי ושות' כי עסקי החברות חובקי עולם ולכן הוא ועורכי דין בכירים ממשרדו נאלצו להשקיע שעות עבודה רבות בניהולן. כונס הנכסים הרשמי מטעם המדינה הודיע בזמנו לבית המשפט כי הוא מתנגד לשכר הטרחה שביקש רובין, וטען כי שכר הטרחה אינו תואם את הוראות שכר הטרחה למפרקים הקבועות בחוק. נציגת כונס הנכסים הרשמי אמרה בדיון כי שכר הטרחה שמבקש רובין לאשר לו, מהווה 40% מהסכום שנמצא בקופת הפירוק של החברה. בסופו של דבר אושר למפרקים ממשרדו של רובין לגבות שכר טרחה לפי שעות עבודה, העומד על כ-100 דולר לשעת עבודה, ולא על פי תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם).



לו היה המפרק מרוויח את שכרו לפי תקנות אלה, שנועדו מלכתחילה למנוע מצבים של ריקון קופות חברות בפירוק, היה שכרו עד עתה כ-560 אלף שקל בעבור פירוק חברות רוגוזין. מומחים בתחום הפירוקים העריכו כי שכר זה נמוך מדי ואינו משקף את העבודה שנדרשה בפירוק חברות רוגוזין. הם הצביעו על עיוות בתקנות, המביא לכך שמפרקים דורשים ומקבלים מבתי המשפט אישור לקבלת שכר לפי שעה. הדבר נפוץ בעיקר כשלחברה שבפירוק אין נכסים רבים, ופירוקה מצריך הרבה חקירות.



הפער שבין השכר שהיה נפסק למפרק לפי התקנות לבין שכר לפי שעות עבודה, היה עד עתה כ-2.4 מיליון שקל, וכל עוד רובין ממשיך להרוויח לפי שעות, לכאורה האינטרס לסיים את הפירוק מצטמצם. בכל אופן, 2.9 מיליון שקל הוא שכר המפרק הזמני שעליו דיווחו עו"ד דליה אבן להב והראל שחם ממשרד גורניצקי ושות', בדו"ח המפרק האחרון שהגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב לפני כשבוע.



לבית המשפט הפתרונים



נראה כי גם רובין לא העריך את היקף שעות העבודה שיצריך פירוק רוגוזין. מה שנתפס בתחילה כתיק פירוקים פשוט יחסית הסתבך כאשר עזרא הראל, אחד מבעלי השליטה, הלך לעולמו כמה חודשים לאחר התמוטטות החברות, והותיר אחריו את חובותיו ואת שותפיו, שלא מיהרו להגיע להסכמות עם המפרק.



במקרה של מלון הצליינות בנצרת אף השתלט השותף שלא כדין על חלקה של רוגוזין בעסק, והצריך ניהול הליכים משפטיים מיוחדים. תביעת עזבונו של הראל נגררה בערכאות, ואם לא די בכך - עו"ד ברנע ברח לחו"ל.



לדברי עו"ד דליה אבן להב ממשרד גורניצקי, 2% ממניות yes אינן אטרקטיוויות במיוחד מכיוון שהן מניות מיעוט, ולא יקנו לאף רוכש יתרון של ממש. תיק שהיה אמור להסתיים בכמה חודשים הפך לתיק חקירות כלכליות סבוך, ורק כשלושה או ארבעה נחקרים יכולים לתת תמונת מצב על נכסי החברה ומהלכיה לפני הפירוק.



לדברי עו"ד עמית לדרמן ממשרד שלמה נס ושות' המתמחה בפירוקים, "תהליך חקירה הוא מורכב הרבה יותר ממימוש נכס. יש לבצע את החקירות, שהן מורכבות מטבען, לעבד נתונים, לכתוב דו"ח חקירה, לקיים שימועים לנושאי משרה, לנסות לגבות את הכסף במצב של חברה עם מיעוט נכסים זה קשה".



רובין מסביר: "יש לנו במשרד מאז ומתמיד מדיניות חדה וברורה שהיא חלק מהתמריצים האגואיסטיים שלנו לסיים כל תיק במהירות המרבית. מכיוון שאנחנו משופעים בעבודה, אין לנו תמריצים למתוח את גבולותיה מעבר לצריך, אלא נהפוך הוא. באשר למשך תקופת ההליכים המשפטיים - לבית המשפט הפיתרונים. הדיונים בתיקים עברו מבית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון וחוזר חלילה, ומטבע הדברים הם עורכים זמן. סוף טוב הכל טוב, אכן הסוף הוא טוב עד טוב מאוד".



בדו"ח המפרק מספר 14 שהוגש בשבוע שעבר, מונים אבן להב ושחם את הפעולות שביצעו בהליכי פירוק חברות רוגוזין תעשיות ורוגוזין פיתוח. לדבריהם, נקטו הליכים משפטיים נגד נושאי משרה לשעבר וערכו חקירות במטרה לבדוק את הסיבות להתמוטטות החברות. בנוסף, נערך הסדר פשרה ולאחר שההסדר אושר באסיפות נושים ובאסיפות בעלי מניות, הוא הוגש לאישור בית המשפט וקיבל תוקף משפטי.



רובין מבהיר כי "תיקים מסוג זה למשרדים בהיקף כמו שלנו מצריכים השקעה רבה ומונעים הפקת הכנסות אלטרנטיוויות". לדבריו, "משנטלנו על עצמנו טיפול, אנחנו לא שומטים אותו ומחזירים את המפתחות לבית המשפט, מתוך כבוד לבית המשפט ומתוך אחריות מקצועית, ולא מתוך שיקולי שכר טרחה שאינם מצדיקים את הטיפול".