ערעורים בפרשת קרטל המעטפות: הרשות להגבלים עסקיים והנאשמים ערערו לעליון

מסתבר שבפרשת קרטל המעטפות עדיין לא נאמרה המלה האחרונה. לבית המשפט העליון הוגשו ערעורה של הרשות להגבלים עסקיים מצד אחד וערעורם של כל הנאשמים בפרשה מצד שני, בשבוע שעבר.



לפני שלושה חודשים גזר השופט, יוסף שפירא, עבודות שירות וקנסות על מורשעי קרטל המעטפות -גברעם מעטפות, דפרון, אמקה מעטפות ועל יבואנית המעטפות אורק נייר. אלו הורשעו בקיום הסדר כובל (קרטל) על פי חוק הגבלים עסקיים.

הנאשמים הורשעו כי בשנים 2002-1995 סיכמו על חלוקת זכייה במכרזים של לקוחות ממשלתיים ועסקיים. בין השאר חילקו ביניהם הנאשמים מכרזים של המדפיס הממשלתי, רשות הדואר, בזק, חברת חשמל, בנקים, חברות כרטיסי אשראי והאוניברסיטאות. כמו כן, קבעו הנאשמים על הגבלה לגבי המחיר שהזוכה במכרז תציע, וערכו התחשבנויות ואיזון לקראת עבודות עתידיות.



רוב הנאשמים הורשעו, למעט אחד המנהלים של אמקא, בכך שב-97' וב-98' הסכימו כי יבואנית המעטפות ,אורק, תפסיק לייבא מעטפות לישראל - בתמורה לתשלום של 400 אלף שקל.



בגזר הדין ציין השופט, יוסף שפירא: "אין מדובר בקרטל במובנו הרגיל, אלא בניסיון של הנאשמים למנוע את שחיקתו של השוק לחלוטין", והוסיף כי עצם הימשכות הקרטל על פני תקופה של שבע שנים מעידה על חומרתה של העבירה.



שפירא הטיל על הנאשמים עונשי מאסר בעבודות שירות, לתקופה של בין 60 יום ל-6 חודשים, וכן קנסות בסך עשרות אלפי שקלים למנהלים, וקנס לחברות בסך 250-180 אלף שקל.



כעת, מערערת הרשות להגבלים עסקיים על העונשים שהוטלו, ועל זיכויים מביצוע העבירות על חוק ההגבלים העסקיים בנסיבות מחמירות. זאת לאור חלקם של יצרני המעטפות בשוק המעטפות, המהווה 90%-80% מהשוק בתקופת פעילותו של הקרטל; ולאור שבע שנים במהלכם פעל קרטל המעטפות.

עוד טוענת הרשות כי העונשים שהוטלו על חברי הקרטל חורגים משמעותית לקולא מהעונשים, שהוטלו בעבר על עברייני הגבלים עסקיים. לטענתה, בית המשפט שגה בהמעיטו בחשיבות עקרון הרתעת עברייני הגבלים עסקיים במסגרת גזירת העונשים. הרשות, באמצעות עוה"ד בועז גולן, מיכל כהן וטל רוטשטיין, מבקשת מבית המשפט להטיל על חברי הקרטל עונשי מאסר בפועל וכן קנסות גבוהים יותר. (ע"פ 2560/08)



בד בבד כאמור ערערו גם החברות והמנהלים על ההרשעות ועל העונשים שהוטלו עליהם. יוסף דוברובסקי, מנהל דפרון, שעליו נגזרו חמישה חודשי עבודות שירות, 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 90 אלף שקל, ודפרון שנקנסה ב-250 אלף שקל - מערערים באמצעות עוה"ד דוד ליבאי וגיל עשת, על חומרת העונשים (ולא על ההרשעה).



דוברובסקי מבקש מבית המשפט להפחית את עונשו למאסר על תנאי בלבד, והקלה בגובה הקנסות שהוטלו עליו ועל החברה. לטענתו, עמדת הרשות להגבלים כי יש לגזור עונשי מאסר בפועל - היא עמדה מכנית ודוגמטית שאינה מתאימה לנסיבות המקרה. יש להקל בעונשו, נטען, בין היתר בשל גילו (64), העובדה שזו הרשעתו הראשונה, והעובדה שהרחקתו מהמפעל עלולה לגרום למפעל נזק. לטענת החברה, דפרון, יש להקל בקנס בשל מצבה הכלכלי הקשה. לטענתה, בשנים האחרונות היא נאבקת על קיומה, בשל הפסדים מצטברים בסך 12 מיליון שקלים, שהחלו בשנת 2001.



ירון וול, מנהל גברעם, עליו נגזר ששה חודשי עבודות שירות, 18 חודשי מאסר על תנאי ו-30 אלף שקל קנס - טוען באמצעות עו"ד רות ליטבק כי לא היה מקום להרשיעו. לטענתו, הוא לא חצה את את הגבול בין האסור המוגדר בחוק ההגבלים, לבין התאמה אוליגופוליסטית מותרת בשוק המצומצם של המעטפות - הכוונה להתאמה בין מספר שחקנים אשר אינם מתאמים ביניהם עמדות באופן של הסדר, אלא מכורח היקפו של השוק וחלקם היחסי בו. לטענתו, ההתאמה מנעה את התמוטטותן של שלוש החברות הנאשמות ולא פגעה בתחרות החופשית או גרמה נזק לצרכן. לעניין העונש טוען וול כי הוא לא פעל למטרת רווח אישי, וכי על בית המשפט לגזור עליו תקופה מינימלית של עבודות שרות.



גברעם, המיוצגת על ידי עו"ד שלומית ארליך, טוענת כי לא היה מקום לייחס לה אחריות פלילית מכוח מעשיו של וול, שכן בניגוד לחברות האחרות בהן הואשמו מנהליהן הבכירים, שהינם גם בעלי השליטה בהן, הרי שבמקרה של גברעם וול הוא אינו בעל שליטה ואינו בעל מניות. לטענתה, דירקטוריון החברה לא ידע על המעשים המיוחסים למנכ"ל השכיר. עוד טוענת גברעם, עליה הוטל קנס של 180 אלף שקל - כי היה על בית המשפט להטיל עליה עונשים קלים יותר.



אמקה ומנהליה טוענים בערעור כי בית המשפט טעה בהרשעתו. זאת, לאור העובדה כי הרשות לא הוכיחה שהחברה ומנהליה לקחו חלק בהסדרים הכובלים. לטענתם, בתקופה בה נטען כי התקיים הקרטל ירדו מחירי המעטפות דרמטית וציבור הצרכנים לא נפגע. לעניין העונש נטען כי על בית המשפט להטיל עליהם קנס בלבד לאור העובדה שמעורבותה של אמקה בהסדר היתה מינורית. בנוסף, משום שהמנהלים לא פעלו ממניעים של תאוות בצע. אמקה נקנסה ב-150 אלף שקל. על מנהליה - שרגא וייס, נגזרו חודשיים עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי ו-30 אלף שקל קנס, ועידו קליין נגזרו 75 יום בעבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 75 אלף שקל. החברה ומנהליה מיוצגים על ידי עוה"ד יוסי לוי ועופר קורלנדר.

אורק נייר טוענת כי חלקה בפרשה אינו נוגע לקרטל העיקרי נשוא רוב האישומים, שכן חלקה בשוק היבוא מסתכם ב-10% לעומת 90% של שלושת היצרניות המקומיות. לטענתם, הם פעלו באופן עצמאי לשם קידום האינטרסים הכלכליים של החברה. יתרה מכך הם קיימו תחרות מלאה עם החברות הנאשמות. לעניין העונש, טוענים המערערים כי העונשים שנגזרו עליהם אינם משקפים את חלקם בשוק ובעבירות, ואינם שונים משמעותית מאלו שהוטלו על הנאשמים העיקריים בתיק. אורק נייר, נקנסה ב-70 אלף שקל. מנהליה רונן קיל ויצחק טפרברג נדונו ל-12 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 20 אלף שקל ו-30 אלף שקל (בהתאמה). החברה מיוצגת על ידי עוה"ד זיו אברמוביץ ובתיה מור.