דווקא כש-HOT ו-yes מתחילות לראות רווחים - גרונאו מאיים לטרוף את הקלפים

המגזר הבעייתי ביותר בשוק התקשורת מבחינת מבנה התחרות הוא הטלוויזיה הרב-ערוצית - כך קובע דו"ח ועדת גרונאו, שבחנה את תנאי התחרות במשק התקשורת.



בענף השיחות הבינלאומיות יש ארבע חברות מתחרות, בתקשורת הניידת שלוש חברות ועוד שחקנית נישה, ובתקשורת הקווית יש למגזר הביתי בחירה בין שלוש חברות ולמגזר העסקי לפחות שש אפשרויות שונות. רק בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית יש רק שתי חברות המתחרות אחת בשנייה - ו-yes. המשותף לשתי החברות - מלבד השם הלועזי - הוא המחיר הגבוה שהן גובות על שירותיהן.



"הטלוויזיה הרב-ערוצית נשלטת על ידי דואופול", קובע דו"ח גרונאו. "היעדר מתחרים נוספים במגזר מתבטא במחיר שמשלם הצרכן עבור שירותי הכבלים והלוויין".



מחיר חבילת הערוצים בישראל - 196 שקל בחודש תוך התחייבות לשנתיים - גבוה במידה ניכרת מהמחירים במדינות המערב. בארה"ב אפשר לרכוש חבילת ערוצים תמורת 59 שקל בחודש, בבלגיה התענוג יעלה 77 שקל, בבריטניה וגרמניה 61 שקל ובהולנד קיימת חברה שמציעה 20 ערוצים תמורת 44 שקל בחודש. המחירים אינם כוללים התקנה ושני ממירים, אבל גם בשקלול הנתונים החבילות בעולם עדיין זולות בהרבה.



גם בתחום ההוצאה המשפחתית על סל התקשורת תופסת ההוצאה על הכבלים או הלוויין נתח מכובד של 22% - שני רק להוצאה על המכשירים הסלולריים. הסכום החודשי שמוציאה משפחה ממוצעת הוא 138 שקל, סכום שגדל בשיעור שנתי של 5.4% בעשור האחרון - כך לפי נתוני הלמ"ס עד 2006.







עוד עולה מהנתונים כי שיעורי החדירה של הכבלים והלוויין משתנים באופן משמעותי בין החמישון העליון לתחתון. כ-69% מהאוכלוסייה מנויה לטלוויזיה רב-ערוצית, שיעור גבוה בהתחשב בעבודה שציבורים שלמים בישראל אינם קהל יעד של החברות: חרדים שלא צופים בטלוויזיה, ואזרחים ערבים, שמתחברים לרוב דרך צלחות לוויין, תופעה שרווחת גם בקרב עולי מדינות חבר העמים. את שיעור החדירה הגבוה ניתן להסביר גם בכך שאין לצופים ממש ברירה - קשה לקלוט את שידורי האנטנה בישראל.



מבנה בעלות מורכב



לא צריך למהר ולקלל את החברות מתחת לשפם. מדובר בחברות חלשות יחסית בשוק התקשורת. תעשיית הטלוויזיה הרב-ערוצית, אשר נכון לסוף 2007 משרתת כ-1.5 מיליון בתי אב, נאמדת בהיקף הכנסות שנתי של 3.5 מיליארד שקל. ל-HOT נתח שוק של כ-63%, ו-yes מחזיקה בכ-37%. ב-2007 רשם הענף צמיחה חד-ספרתית ברמת ההכנסות, תוצאה של גידול מתון במספר המנויים המצטרפים ובהכנסה הממוצעת למנוי.



ב-2007 עברה HOT, אחרי שנים של הפסדים, לרווח נקי של 66 מיליון שקל. את התוצאות ניתן לזקוף גם לזכות הירידה בשער הדולר, שהקטינה את עלויות התוכן שנרכש מארה"ב. שנה קודם לכן רשמה HOT הפסד נקי של 288 מיליון שקל. yes הפסידה 118 מיליון שקל ב-2007, לאחר הפסד של 320 מיליון שקל ב-2006. yes רשמה רווח תפעולי של 56 מיליון, אחרי שב-2006 הסתכם הרווח התפעולי של החברה במיליון שקל בלבד.



הקשיים הכלכליים שחברות הטלוויזיה הרב-ערוצית מתחילות להתגבר עליהם רק באחרונה נובעות מסיבות היסטוריות. החברה שנקראת כיום HOT היא למעשה איחוד של חברות הכבלים תבל, מתב וערוצי זהב. החברות, שהחלו לפעול בישראל ב-89', סיפקו שירות באזורים מוגדרים מראש; הן לא התחרו אחת בשנייה ונהנו מרווחים עצומים במשך שנים.



ב-99' נכנסה yes לשוק, לפי החלטת שרת התקשורת דאז, לימור לבנת. לבנת רצתה להעניש את חברות הכבלים על מחירי החבילה הגבוהים שגבו ועל כך שלא יישמו את חובת השירות האוניוורסלי שהוגדרה בתנאי הרישיון, לפיה עליהן לספק שירות בכל מקום בישראל. אגב, עד היום לא עומדת HOT בתנאי הרישיון. ועדת חריגים בנוגע לעניין זה אמורה להתכנס בקרוב במשרד התקשורת.







yes הוקמה כחברה-בת בתוך בזק, שאז עוד היתה בבעלות ממשלתית. כניסת המתחרה הצעירה הכניסה את החברות למחול שדים מטורף של רכישות תוכן. הן רצו לארה"ב לקנות תוכן מהאולפנים הגדולים, ושילמו לעתים מחירים משולשים, מרובעים ואף מחומשים. את המירוץ הזה מימן הציבור, כשהממשלה המשיכה להזרים כסף ל-yes כדי לעמוד בתחרות. ב-2000-2001 החלו החברות לרשום הפסדים של מאות מיליוני שקלים.



באפריל 2002 תבל כבר לא היתה מסוגלת לעמוד בתחרות, כש-yes הצליחה לגייס אלפי לקוחות ברבעון. תבל החלה בהליך של כינוס נכסים, וחובה לבנקים נאמד ב-3 מיליארד שקל. תוכנית ההבראה התבססה על מיזוג בין שלוש חברות הכבלים לחברת ענק אחת. המיזוג הושלם סופית רק בדצמבר 2006, אז גם הושג הסדר מימון עם הבנקים שכלל פריסה והחזר של החוב, וקבלת אשראי חדש. באופן אבסורדי, הרצון של המדינה ליצור תחרות בענף כמעט הביא לקריסת המתחרה הישן.



הקשיים הכלכליים שפקדו את החברות מהן הורכבה HOT הביאו לכך שכיום כ-25% ממניות החברה הממוזגת נמצאות בבעלות הבנקים. לאומי, הבולט בחבורה, מחזיק ב-15.5% ממניות החברה. כיום מנהל הבנק משא ומתן עם אלי ברקת וליהמן-ברדרס למכירת אחזקותיו לפי שווי חברה של כ-600 מיליון שקל. בעלי המניות הנוספים בחברה הם אליעזר פישמן, יצחק תשובה, ידיעות תקשורת והציבור.



ב-yes מבנה הבעלות מורכב לא פחות. דיו רב כבר נשפך על המחלוקות בין בזק, המחזיקה ב-49% מהחברה, לבעל המניות השני בגודלו, שאול אלוביץ', שלו 32% מהמניות. בפועל, בגלל הזרמות כספים, לבזק יש אופציה להגיע לשיעור אחזקה של 58%, אך הרשות להגבלים עסקיים מונעת זאת. בשוק מעריכים כי כבר ב-2008 ישתנה מבנה הבעלות בחברה: ההנחה היא שבזק יקנו את חלקו של אלוביץ', אבל גם תסריט הפוך אפשרי.



עתיד לא ורוד



העתיד נראה מאיים עבור חברות הכבלים והלוויין. יוזמה בשם DTT שאמורה לצאת לפועל ב-2009 תאפשר לכל אזרח בישראל לקנות ממיר קטן בעלות חד-פעמית של מאות שקלים בודדים, דרכו ניתן יהיה לצפות בחמישה ערוצים: 33,10,2,1 ו-99. ביקוש גבוה למוצר יוכיח כי במשך שנים רכש הציבור את חבילות הכבלים והלוויין בלית ברירה, ויפגע בהכנסת החברות.



בנוסף, ועדת גרונאו המליצה לחייב את HOT ו-yes לשווק חבילת ערוצים צרה שתכלול חמישה עד עשרה ערוצים במחיר מופחת, כאשר הצרכן יוכל להרחיב ערוצים לפי טעמו האישי ותחומי העניין שלו. עם זאת, תחום הטלוויזיה הרב-ערוצית לא נבחן לעומק בוועדת גרונאו, ושר התקשורת אריאל אטיאס כבר הודיע כי ברצונו להקים ועדה שנייה שתדון בעניין.



"השוק מחייב ריוויזיה בצורה כוללת ואנחנו בעד", אומר מנכ"ל HOT, דוד קמיניץ. "לא נכון לומר שאנחנו המדינה היקרה בעולם, אבל אנחנו המדינה היחידה שבה 8% מההכנסות של החברות חייב ללכת להפקות מקור. אנחנו גם מספקים ממירים בחינם, בשונה ממדינות אחרות וגם אסור לנו לפרסם בערוצי הכבלים. נשמח אם יקימו ועדה חדשה, אבל כדאי שתדון בכל הפרמטרים מא' ועד ת'".



הפתרון הזול - התקנת צלחת לוויין



>> יש שמועה שניתן לחיות בלי טלוויזיה, או להסתפק בסרטי DVD בלבד ובכל זאת לשרוד. אבל למי שלא מאמין בשמועות, החלופה הטובה ביותר צפייה בטלוויזיה באיכות טובה ובמחיר מופחת היא צלחת לוויין פרטית.



התקנת צלחת שקולטת את הלוויין עמוס ומשדרת את הערוצים 1, 2, 10, 33 ו-99 תעלה כ-1,550 שקל בתשלום חד-פעמי. צלחת שקולטת את עמוס ולוויין אירופי נוסף המשדר מאות ערוצים תעלה 1,950 שקל בתשלום חד-פעמי. בהשוואה לחבילות של yes או HOT ההשקעה תחזיר את עצמה תוך פחות משנה.



התאגדות של כמה דיירים בבניין אחד או ועד בית מסודר עשויים להשיג מחיר זול בהרבה. עם זאת, חשוב לזכור כי הערוצים האירופיים מגיעים ללא תרגום לעברית, כך שהפתרון מתאים רק למי שהאנגלית אינה מהווה עבורו מכשול.



שידורי הלוויין הם באיכות תמונה וסאונד גבוהה מאוד. כדאי לבדוק באתרים של חברות הלוויין: G.M.L ,TVSat ורקיע תקשורת, ולמי שרוצה להעמיק מומלץ לבקר באתר המקיף SatIL.



אפשרויות כניסה לתחומי פעילות חדשים



>> "בפני התעשייה ניצבות כמה הזדמנויות, וכן כמה איומים", אומר אלון כפיר, אנליסט השקעות בכיר מדש איפקס הולדינגס.



"HOT, המספקת כיום גם שירותי תשתית אינטרנט וטלפוניה, צפויה להמשיך וליהנות מתוכנית ניידות המספרים, כמו גם מההחלה הצפויה של תוכנית ה-Naked ADSL (אפשרות לרכוש מבזק חיבור ADSL לרשת גם ללא אחזקת קו טלפון של החברה) במאי הקרוב. בנוסף, עומדות בפני החברה, הרואה עצמה כחברת תקשורת מלאה, אפשרויות כניסה לתחומי פעילות נוספים, בהם שירותי סלולר, שירותי אינטרנט ושירותי שיחות בינלאומיות".



"yes, בכפוף לפתיחת מקטעים בתשתית בזק להחכרה למתחרים, תוכל לשווק חבילות שירותים עם החברות הנוספות בקבוצת בזק, ובכך להתחרות באופן חופשי יותר עם HOT. פתרון זמני מבחינתה של yes הוא שיווק חבילות שירותים דווקא עם HOT או עם 012 סמייל תקשורת". לדברי כפיר, yes פועלת להציע למנויי הווידיאו האישי המקליט (yesMAX) שלה את שירות ה-- PUSH VOD המבצע דחיסה של תכנים לתוך ממיר הטלוויזיה, ועוקף את הקושי של החברה להשיג ערוץ חוזר לטובת שירותים אינטראקטיוויים. yes אף פועלת כדי להעלות את תכניה לאינטרנט באמצעות שיתוף פעולה עם חברת וואלה.



"עם זאת", מוסיף כפיר, "האיומים העתידיים, דוגמת חבילת הערוצים הצרה שעל החברות לספק והתחרות מצד הממיר עם חמישה ערוצים תמורת תשלום חד פעמי, הם משמעותיים מאוד ולא ניתן לזלזל בהם. זאת הסיבה שוועדת גרונאו הציעה לבחון את האפשרות להתיר לחברות למכור פרסומות".