פסק דין תקדימי בבית הדין הארצי לעבודה: יחסי מין מזדמנים בין ממונה לעובדת הם הטרדה מינית

העובדת, בת 43 ומהנדסת תוכנה במקצועה, הועסקה כבודקת תוכנה. הממונה עליה, שהיה נשוי באותה תקופה, הועסק כמנהל פיתוח התוכנה והיה אחראי על צוותים שבאחד מהם היתה חברה העובדת שהתלוננה.



בין השניים התפתחה מערכת יחסים שארכה חצי שנה וכללה יחסי מין בחדר הביטחון של מקום העבודה וברכב החברה. באותה תקופה נטלה העובדת תרופות אנטי דיכאוניות והממונה ידע זאת. לאחר שמערכת היחסים בין השניים הסתיימה, החל הממונה בקשר זוגי עם עובדת אחרת בחברה, עבר להתגורר עמה ואף נולד להם בן.



כעבור שנה ועשרה חודשים מסוף מערכת היחסים התלוננה העובדת הראשונה לאחראית על חוק הטרדה מינית בחברה מצידו של הממונה כלפיה. לאחר שהחברה נמנעה מלהכריע בתלונה, הגישה העובדת תביעה בסך חצי מיליון שקל נגד הממונה, לביה"ד האיזורי לעבודה, אולם תביעתה נדחתה. העובדת ערערה לביה"ד הארצי באמצעות עו"ד ורד שדות. השופטים סטיב אדלר, נילי ארד וורדה וירט-ליבנה קיבלו את הערעור.



"על בעל מרות מוטלת אחריות מוגברת, שנועדה ליצור מקום עבודה מוגן למי שכפופים למרותו ומחייבת מידה של זהירות", קבעו השופטים. הם ציינו שמערכות יחסים בהם קיימים יחסי מרות, יכולות להוות קרקע פוריה לניצול בעל אופי מיני של הכפוף, לאור התלות הכלכלית והמקצועית של העובד בבעל המרות.



אחריות זו תחייב את בעל המרות, המעוניין לפתח קשר עם מי שכפוף לו, לעמוד בחובת גילוי נאות ולדווח על כך לממונים", פסקו השופטים. "כל עוד היחסים אינם גלויים, ידועים ומוסכמים, עלולים מעשים הנעשים מצידו של בעל מרות להתפרש, בשעת אמת, כמעשים לא רצויים ולא יהיה די בטענה לפיה ניתנה להם הסכמה. זאת, בהתחשב במרקם היחסים העדין והמורכב הקיים במערכת בו מצויים בעלי מרות והכפופים להם".



שופטי ביה"ד הארצי דחו את טענת הממונה ולפיה העובדת פיתתה אותו, וכי למעשה לא ניצל את מרותו כלפיה. הם הצביעו על הדרישה הנורמטיווית הגבוהה מבעל מרות הבוחר להיכנס למערכת יחסים אינטימית.



השופטים פסקו לזכות העובדת פיצוי בסך 35 אלף שקל בצירוף 5,000 שקל הוצאות משפט. הפסיקה התחשבה בחומרת המעשים מחד גיסא, ובכך שהעובדת לא ניזוקה בתנאי עבודתה, מאידך גיסא.



ע"ע 274/06