מרחיבים את הפס: המלצות ועדת גרונאו לפרק את בזק למקטעים וההשפעות על שוק התקשורת

בימים הרחוקים ההם, לפני שלוש שנים, בזק היתה שם נרדף לטלפון. כיום שוק הטלפוניה הנייחת נהנה מהמרץ של המתחרים החדשים שנכנסו. לבזק יש 2.7 מיליון מנויי טלפוניה. המתחרה הגדולה שלה היא חברת HOT, שלה יש כיום 323 אלף מנויי טלפוניה קווית. יותר מרבע מהכנסות החברה מגיעות מפעילות שאינה טלוויזיה רב-ערוצית: בשנה החולפת הגיעו ההכנסות מטלפוניה ואינטרנט ל-576 מיליון שקל, וההכנסות מהטלוויזיה היו מעט יותר מ-2 מיליארד שקל. זהו גם התחום הצומח ביותר בחברת הכבלים, עם גידול של 54% בהכנסות בהשוואה ל-2006 - כאשר הגידול בהכנסות מטלוויזיה במשך השנה היה 2%.



האירוניה היא ש-HOT בכלל לא רצתה ללכת למגזר הזה. להיות שחקן טלפוניה היה תנאי שהציב ל-HOT הממונה על הגבלים עסקיים, דרור שטרום, תמורת ההסכם למיזוג שלוש חברות הכבלים המפסידות.



מלבד HOT, 012 סמייל שמשתמשת בקידומת 072 היא שחקנית טרייה בשוק הזה, ולה כ-50 אלף לקוחות טלפוניים לפי הערכות של מקורות שונים. בקרוב תהיה לחברות אלה מתחרה נוספת: אקספון, שתקבל את הקידומת 078.



שחיקה בהכנסות משיחות, פיצוי באינטרנט



מחירי בזק תמיד היו נתונים לפיקוח, מגבלה שאינה עומדת להיות מוסרת בקרוב, והצרכן הישראלי נהנה ממחירי הטלפוניה הנמוכים ביותר בעולם המערבי - שנמוכים גם בהשוואה לאסטוניה, ליטא וקפריסין. בבדיקה שביצעה ועדה של האיחוד האירופי ב-2005 נמצא שסל טלפוניה נייחת למגזר הפרטי, שכולל 1,200 שיחות לקווים נייחים, 120 שיחות לקווים ניידים ו-72 שיחות בינלאומיות, עולה בישראל פחות מ-20 דולר. נתוני הלמ"ס מראים תוצאות דומות: מתוך ההוצאה הממוצעת של משפחה על שירותי תקשורת, שמגיעה ל-617 שקל לחודש, רק 123 שקל מיועדים לחשבון השוטף של הטלפון, וסכום ההוצאה הזאת יורד ב-3.3% מדי שנה.



למרות הירידה במחירים, גם לחברות לא צריך לדאוג. HOT ו-012 סמייל, כשחקניות חדשות, רק מגייסות, ובזק עומדת כרגע באתגר ומפצה על הירידה בהכנסות הטלפוניה הקווית באמצעות שיווק תשתית האינטרנט. בזק אמנם איבדה 47 אלף לקוחות בטלפון (1.7%) מ-2006, אך היא גייסה 71 אלף לקוחות ל-ADSL ב-2007 - גידול של 8%.



גם ההכנסה הממוצעת ממנוי אינטרנט עלתה בשקל אחד לחודש, וכשבסיס מנויי האינטרנט הוא 963 אלף לקוחות, זה לא רע. לשם השוואה, ל-HOT יש 616 אלף לקוחות אינטרנט (39% נתח שוק). מלבד כל אלה, ישראל היא בין המדינות היחידות בעולם שלה שתי מערכות תשתית שמגיעות ל-95% מהתושבים.



למרות כל הנתונים המשמחים, עדיין מצאה ועדת גרונאו, שדנה בשוק התקשורת, את עיקר הבעיות בשוק בשתי השחקניות האלה - ובעיקר באחות הגדולה מבין השתיים: "רמת המחירים והשינויים בה הם רק פן אחד של התחרות. לא פחות חשובים מהשינויים במחירים הם השינויים באיכות השירות ובמגוון השירותים המוצעים לצרכן", כותב פרופ' גרונאו, ומסביר שכדי שהצרכן הישראלי ייהנה משירותים מתקדמים יש צורך ב"שדרוג מתמיד של התשתיות. העדרה של תחרות כזו במקטע קריטי של הענף, המגזר הנייח, הוא נקודת התורפה העיקרית של המשטר התחרותי בעת הזו". גרונאו כותב שבענף התקשורת הסלולרית ממשיכים להשקיע בטכנולוגיה וברשתות תשתית, ומסכם כי "קפאה החדשנות במגזר הנייח".




רוחב פס כמו בטורקיה



ואכן, גרף ההשקעות בתשתית במגזר הנייח מראה ירידה תלולה ועקבית מאז 99', שבה הושקעו יותר ממיליארד שקל בענף, עד השנה האחרונה. כך כותב גרונאו: "ההשקעה המצרפית של חברת בזק וחברת הכבלים ברשתותיהן צנחה לראשונה ב-2006 לרמה הנמוכה מ-750 מיליון שקל".



הכספים שמשקיעות חברות התשתית חשובים ללקוחות במובן אחד: רוחב פס. רק טורקיה ומקסיקו נמצאות מתחתינו במהירות החיבור הממוצעת לאינטרנט, ושאר מדינות המערב נמצאות הרחק מלפנים. בישראל מהירות החיבור הממוצעת היא 2.5 מגה ביט לשנייה, כאשר בהולנד המהירות היא 5.3 מגה ביט, בדנמרק, צ'כיה והונגריה המהירות היא כ-6 מגה ביט, ובגרמניה ובריטניה היא 10 מגה ביט ומעלה. השוודי גולש במהירות של 21 מגה, קוריאה וצרפת נמצאות מעל 40, וביפאן בית טיפוסי מחובר במהירות של 93 מגה ביט לשנייה.



מגבלת המהירות המקסימלית מרגיזה עוד יותר. התשתיות בישראל מפגרות ומאפשרות להתחבר לאינטרנט בכבלים במהירות מקסימום של 10 מגה ביט לשנייה, וגם זה בחבילות יקרות להחריד של כ-150 שקל לספק ועוד כ-250 שקל לתשתית כבלים. בבזק המצב עוד יותר בעייתי: המהירות המרבית שמתאפשרת ב-ADSL היא 8 מגה ביט לשנייה, אבל בפועל בזק יכולה להציע מהירות של 5 מגה רק ל-40% מלקוחותיה. לשם השוואה, הפולנים מסתפקים במהירות של 4 מגה, אבל מי שרוצה יכול להזמין גם 20 מגה - ומהירויות ההורדה במדינות אחרות מגיעות הרבה מעבר לכך.



עניין רוחב הפס הוא לא סתם תחרות קטנונית. רוחב הפס הצר בישראל הוא שמונע כניסה של ספקי טלוויזיה רב-ערוצית נוספים לשוק, כאשר במקומות אחרים בעולם נהנים משירותי טלוויזיה על בסיס תשתית האינטרנט (IPTV). ישנם גם שירותים רפואיים מסוימים שתלויים ברוחב פס גדול.

כשבזק תשדרג, הכבלים לא יישארו מאחור



האתגר של הרגולטור בישראל היה לגרום לבזק לשדרג את הרשת שלה לרשת מתקדמת ומהירה: רשת הדור הבא שנקראת NGN. ברם, מדובר בהוצאה של כחצי מיליארד דולר, שבבזק לא מיהרו לעשות בשנים האחרונות. ההנחה היא שכאשר בזק תשדרג את התשתית, חברת הכבלים לא תרצה להישאר מאחור - ותשדרג גם היא.



פתיחת פקק התנועה הווירטואלי הזה היא הבעיה שהונחה לפתחה של ועדת גרונאו, שהגיעה להמלצות מרחיקות לכת בנושא. אם שר התקשורת, אריאל אטיאס, יאמץ את ההמלצות, צפויה מהפכה בתחום: כותבי הדו"ח המליצו על "נישול" בעל התשתית, בזק או HOT, מהבלעדיות על התשתית, ועל הכנסת שחקנים נוספים שירכבו על התשתיות הקיימות בכמה מודלים.



רשת התקשורת של בזק בנויה על ליבה, שאחריה יש כ-120 מרכזות פזורות בישראל. מהמרכזות יוצאים קווים לארונות הסעף ברחוב, ומשם מחברים קווים לבתים. ההצעה המרכזית של גרונאו בדו"ח מכונה "פירוק למקטעים" (unbundling): חברות אחרות יוכלו לחכור מבזק את קו התקשורת מהמרכזת אל הלקוח, לשדרג אותו, וכך להציע מהירויות גבוהות ושירותים נוספים לבית הלקוח - כולל טלוויזיה רב-ערוצית על תשתית האינטרנט.



הבעיה היא שאם בזק אכן תשדרג את התשתית שלה לרשת הדור הבא (NGN), מתבטל הצורך במרכזות. הקו יעבור מרשת הליבה היישר לארונות הסעף, וכך הפירוק למקטעים ייהפך ליקר, מסובך ולא כדאי עבור המתחרים החדשים. בבזק יודעים את זה, וברצונם להימנע מההכרח לפרק למקטעים את הרשת. מסיבה זו הכריזה החברה על השקעה ברשת NGN, אבל בבזק מסרבים לחשוף מהי פרישת ההשקעות ובמשך כמה שנים תיבנה הרשת. לכן אין תשובה מתי נוכל גם אנחנו לגלוש במהירות אירופית.



גם ב-2000 דיברו על תחרות



>> ב-2000 נרשמה יוזמה ראשונה בישראל להתחרות בטלפוניה הקווית של בזק: קבוצה מבית יורוקום, בשם אופק, הביעה נכונות לעשות זאת באמצעות טכנולוגיה חדשה ששמה LMDS. מדובר בטכנולוגיה אלחוטית, שאפשר היה לפרוש ברחבי ישראל ולהעביר דרכה תקשורת נייחת.



שר התקשורת דאז, בנימין בן אליעזר, אמר כי "סיום עידן המונופול של חברת בזק היא אחת המשימות שהצבתי לעצמי עם התמנותי לתפקיד שר התקשורת". אלא שהמכרז שמשרד התקשורת אמור היה להוציא התעכב, הטכנולוגיה לא הבשילה, בועת ההיי-טק התפוצצה והכל נפל. יורוקום הפסידה כמה עשרות מיליוני דולרים, ובזק זכתה בעוד כמה שנות חסד כמונופול כמעט מוחלט בשוק. כיום מנסים להשתמש בטכנולוגיה אלחוטית חדשה, Wimax, לטובת רשת סלולרית נוספת שתתחרה בחברות הסלולר.



בדיוק כמו ב-2000, בעיית התשתיות אינה אתגר חדש למשרד התקשורת. מאחר שאין מטורף שיכריז על חפירת תשתית גישה שלישית בישראל, מדי כמה שנים עולה הרעיון לתשתית תקשורת אלחוטית שתאפשר העברת שירותי קול, מידע ושידורי טלוויזיה.



במשרד התקשורת מדברים כיום על טכנולוגיית ה-WiMax כעל הבטחה בתחום, וניסוי כבר מתקיים בשדרות. על התדרים של ה-WiMax יתחרו מירס ו-012 סמייל מקבוצת יורוקום.



ומה עכשיו? המכרז להפעלת רשת ה-WiMax מתעכב, הטכנולוגיה טרם הבשילה והבורסות נופלות. יורוקום עדיין רוצה להיות מפעילה סלולרית ופואד עדיין שר, רק במשרד אחר.



"קצב צמיחת המנויים לפס רחב ימשיך להצטמצם"



>> לדברי אמיר אדר, אנליסט התקשורת של הראל פיננסים, "ב-2008 יירד קצב הצמיחה של הקווים הנייחים לכ-1.1%, ובזק צפויה לרשום ירידה של כ-140 אלף קווים. אנחנו סבורים כי HOT תתמקד במנוייה שלה: כיום רק ל-25% ממנויי הכבלים יש חבילת טריפל, מה שמותיר כר נרחב לפעילות. חברת 012 סמייל צפויה לקבל רוח גבית במחצית השנייה בעקבות כניסת תקנות ה-Naked ADSL (תשתית אינטרנט בלבד ללא קו טלפון)".



אדר הוסיף כי "המחצית השנייה של 2008 צפויה לרכז עניין רב. בזק צפויה להיות מתחת לרף ה-85% במגזר הפרטי, ה-Naked ADSL צפוי להיות מיושם, HOT צפויה לסיים את איחוד מערכות הבילינג ולהטמיע את מערכת שירות הלקוחות. שר התקשורת צפוי להודיע על החלטותיו בנוגע לוועדת גרונאו, כך שברבעון הרביעי ייתכן שנוכל לראות את yes מציעה שירותי VOB וגמישות תעריפים בבזק.



"לגבי הפס הרחב, קצב צמיחת המנויים לפס רחב ימשיך להצטמצם. להערכתנו, כל עוד לא תינתן אפשרות לספק שירותי IPTV (טלוויזיה על גבי רשת האינטרנט), לרוב הלקוחות הפרטיים לא יהיה צורך לעבור לקיבולות גבוהות מ-2.5 מגה".