שהשוק הפרטי יממן את אגסי

אחד מכללי הכלכלנים הוא להישמר ממעורבות ממשלתית מפלה בשווקים מתפקדים. כלומר, אם הדבר אינו שבור - היזהר מלתקן. ברקע לכלל ישנה ההבנה כי השווקים חכמים יותר מממשלות, ובוודאי כאלה הנגועות בקשרי הון-שלטון-עיתון, העלולים לעוות את סדר מחשבתם.

למרבה הצער, המשק הישראלי סובל מכמות לא מבוטלת של שווקים לא תחרותיים שכתוצאה מכך אינם מתפקדים ביעילות. הכשלים המבניים החוסמים את התחרותיות בשווקים אלה מגוונים למדי - החל מריכוזיות עודפת, דרך רגולציה לא אפקטיווית וכלה בבעלות ממשלתית מונופוליסטית על מרכיבים רבים בשרשרות הייצור המשקיות. בין אלה אפשר למנות את שוקי כרטיסי האשראי, הבנקאות הקמעונית, הנמלים, שדות התעופה, החשמל, הנדל"ן והפרסום בטלוויזיה. מנגד, נהנים הצרכנים והחברות בישראל רק מקומץ של שווקים תחרותיים.

והנה, הפלא ופלא, באחרונה אחזה בממשלה חדוות עשייה מרשימה. הממשלה בחרה להתערב דווקא באחד מהשווקים התחרותיים ביותר בישראל, שוק יבוא הרכב. יתירה מזו, שוק יבוא הרכב הוא גם אחד השווקים הגדולים בישראל והיקפו מיליארדי שקלים בשנה. ואילו כל אותם עשרות שווקים לא תחרותיים המייחלים להמשך תנופת הרפורמות, שהחלה במארס 2003 ונבלמה לחלוטין על ידי אהוד אולמרט, אברהם הירשזון ורוני בר-און, לא זכו ולו לקמצוץ מאותה חדוות עשייה. עשרות הרפורמות שבהן תלויים גורלו הכלכלי של המשק בכלל, והתאוששותו מההאטה הצפויה והבלתי נמנעת בפרט, ימשיכו להמתין. זאת, בעוד הציבור מביט בעיניים כלות כיצד בעלי ההון, הבנקים והוועדים החזקים ממשיכים להפיק את רווחיהם המונופוליסטיים על גבו.

במקום ליישם את אחד מהשינויים המבניים הרבים הממתינים לשווא על שולחנם, בחרו ראש הממשלה אולמרט ושר האוצר בר-און להחליט בחופזה, ללא בחינה אמיתית, ללא בדיקת כדאיות משקית נאותה וללא ניתוח מדעי וכלכלי מלא על הטבות מס ייעודיות דווקא בשוק עתיר המיליארדים של יבוא הרכב. שוק שכל עיוות קטן בו יעלה לצרכן ו/או למשלם המסים סכומי עתק. והכל לטובת מיזם המכונית החשמלית של שי אגסי והאחים עופר. הראשון, אדם מוכשר מתחום המחשבים, שלמיטב ידיעתי אינו מדען רכב.

כך, בהינף יד מהיר, מחליטים לפטור ממסים מיזמים למכוניות חשמליות, כאילו נעלם מעינינו כי על השולחן מונחת רק יוזמה אחת. אין בממשלה איש שישאל: אם המיזם כה גאוני ומבריק, מדוע לא נרכש קודם לכן על ידי אחת מיבואניות הרכב הגדולות? ומדוע חייבים להחליט על פטורי עתק ממסים בהליך כה מהיר שרק ההחלטה על מלחמת לבנון השנייה היתה מהירה ממנו?

יתר על כן, הניסיון בעולם מלמד כי מכוניות חשמליות עדיין אינן יכולות להתחרות במחירן ובאיכותן במכוניות אחרות, היברידיות ורגילות. הפטור ממסים עלול לשמש ככלי לדחיקת רגליהן של יבואניות רכב אחרות בתחרות העזה על שוק יבוא הרכב, והכל בסבסוד ממשלתי. הרי מדינת ישראל לא באמת יכולה לפרנס את חברות הרכב העולמיות באופן כזה שיצדיק מחקר ופיתוח נפרד. לכל היותר, היא יכולה להיות beta site, דהיינו המקום שבו בודקים את המכשיר לפני שמשווקים אותו באמת. כלומר, לא זו בלבד שיש הנחה במסים, אלא שהתקלות, הבעיות, אובדן התוצר ואולי אפילו הסיכונים הבטיחותיים - יהיו עלינו ועל ראשנו.

רוצים לעודד אנרגיה ירוקה? יופי, אבל שחברות הרכב ובעלי ההון יתכננו ויבדקו את הרכב אצלם בבית, ולנו ימכרו תוצרים מוגמרים, בטיחותיים ותחרותיים. כך עלול המשק לסבסד את צמצום התחרות במקום לפעול להגברתה. האין איש בממשלה שלמד באחרונה משהו על תהליכי קבלת החלטות חפוזים?

הכותב הוא ראש ההתמחות בחשבונאות בקריה האקדמית אונו ולשעבר החשב הכללי באוצר