רשות ההגבלים העסקיים מתכוונת לפקח על הסכמי שיתוף הקוד (קוד שרינג) בין חברות ישראליות לחברות זרות. הסכמים אלו מאפשרים לחברה כמו אל על לשווק טיסות של חברה אחרת כמו אמריקאן איירליינס כאילו היו טיסות שלה, ובכך להגדיל את מספר היעדים ואת תדירות הטיסות שהיא מציעה ללקוחותיה.
הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, חוששת שההסכמים כוללים סעיפים הפוגעים בתחרות ומגבילים אותה, למשל קביעת רף מחירים תחתון ועליון. קן הכריזה כי הפיקוח שיזמה הוא מהלך מרחיק לכת יותר מפתיחת השמים לתחרות שנוקט משרד התחבורה, שכללה הוספת מובילים נקובים בטיסות סדירות, כניסת חברות שמציעות רמת שירות ומחירים נמוכים.
קן הלוחמת במונופולים יצאה להבטיח את רמת התחרות בהסכמיה של אל על, שמתחרה ב-100 חברות תעופה זרות, מהן 44 חברות שמפעילות טיסות סדירות ל-50 יעדים ו-60 חברות שכר. הניסיון להסדיר את התחרות דווקא בענף התעופה, שפועל בזירה הבינלאומית, נראה מוזר לנוכח שיעורי הרווחיות הלא מרשימים בענף. הרווח התפעולי המצטבר של חברות התעופה הסדירות בעולם כולו הגיע ל-6.1 מיליארד דולר (2.6% מהמחזור) ב-2006, ולהערכת יאט"א יגיעו רווחיה של התעשייה כולה ב-2007 לסכום הצנוע של 5.6 מיליארד דולר.
הדו"חות הכספיים של החברות שמתפרסמים בימים האחרונים מסמנים יעדים אפשריים אחרים לבדיקת רשות ההגבלים העסקיים. חברת סלקום, למשל, דיווחה על EBITDA של 2 מיליארד שקל ב-2007, 35% מהמחזור, בעוד הפעילות של המתחרה פרטנר הניבה EBITDA של 2 מיליארד שקל, שהם 33% מהמחזור, כשבשני המקרים מדובר בעלייה בשיפור הרווחיות. קן עשויה למצוא עניין בשאלה כיצד מפיקים בשוק רווי ותחרותי, לכאורה, שיעורי רווחיות כאלו.
גם שוק הטלוויזיה הרב ערוצית מועמד לא רע לבדיקה דומה. חברת הוט, למשל, רשמה רווח תפעולי תזרימי של 851 מיליון שקל ב-2007, 32% מהמחזור, לעומת נתון מקביל של 24% מהמחזור ב-2006.
אחד היתרונות של חקירה ודרישה בענפים אלו, גם אם לא החשוב שבהם, הוא פרסום נוסף של תמונתה של הממונה על ההגבלים העסקיים, שלפעמים נדמה שהוא אחד מיעדיה הלא כתובים של הרשות.
שימי עין על חברות הסלולר
יורם גביזון
27.3.2008 / 14:19