המשטרה תוכל לעיין במסמכים של השר ליברמן; השופט: מהמסמכים עולה תמונה של מעשים בעלי גוון פלילי

ליברמן חשוד בקבלת שוחד, במרמה והפרת אמונים, בהלבנת הון וברישום כוזב במסמכי תאגיד. המשטרה חושדת כי הועברו לידיו כספי שוחד דרך חברות בשליטתו, ביניהן שתיים שבהן החזיקה בתו מיכל. בנוסף, על פי החשד, בעת היותו שר המשיך ליברמן לנהל עסקים פרטיים בניגוד לחוק ובניגוד להצהרות שמסר למבקר המדינה וליו"ר הכנסת. לצורך החקירה נגדו ערכה היחידה הארצית לחקירות הונאה חיפוש במשרדו של עו"ד מני, ולקחה משם מסמכים שונים. עו"ד מני טען כי לגבי חלק מהמסמכים חל חיסיון עו"ד-לקוח. המשטרה אטמה את המסמכים במעטפה מבלי לעיין בהם ופנתה להכרעתו של בית המשפט בסוגיה. בדצמבר 2007 קבע בית משפט השלום כי לא חל עליהם חיסיון.



ליברמן, בתו, מני ולקוחות נוספים של עו"ד מני עררו על ההחלטה לבית המשפט המחוזי. בהחלטתו היום דחה בית המשפט את הערר. השופט ברוך כתב כי ליברמן מלא טענות כרימון כלפי המדינה. "הוא סבור שלאורך זמן זאת רודפת אותו, מנהלת כנגדו ממש מסע צלב, היא אינה בוחלת באמצעים אגב ניהול החקירה כנגדו, כל זאת ממטרות פסולות. התנהגות זאת, לדבריו, היא הסיבה העיקרית שבגינה אין הוא מסכים להסרת חיסיון עורך דין-לקוח". השופט ברוך כתב: "אני מרשה לעצמי לסבור קצת אחרת".



"נציג המשטרה נקלע למצוקה"



עו"ד מני טען כי המשטרה לא הצהירה עליו כחשוד בעת חקירתו במשטרה אלא רק בדיון בבית משפט השלום כשאמרה השופטת לבא כוח המשטרה כי לא תוכל להסיר את החיסיון כל עוד עו"ד מני מוגדר כעד. לטענתו נציג המשטרה נקלע למצוקה ולכן הצהיר עליו בבית המשפט כחשוד. השופט ברוך דחה טענה זו וקבע כי ההתפתחות בחקירה לאחר הדיון בהחלט חיזקה את החשדות.



העוררים טענו כי קביעתו של בית משפט השלום שמספיק "חשד לכאורה" נגד עורך דין כדי להסיר את החיסיון היא מרחיקת לכת, וכי דרוש מבחן ראייתי מחמיר יותר. השופט ברוך קבע כי הנספחים הסודיים שהוצגו לו ממילא מציגים תשית ראייתית רחבה אף מזו שהוצגה לבית משפט השלום. ועל כן היא עונה ממילא על מבחנים מחמירים יותר. עם זאת, הוא קבע כי אכן ראוי לאמץ מבחן מחמיר מזה שקבעה שופטת השלום, ולקבוע כי רק אם יש ראיות לכאורה נגד עורך הדין, ניתן להסיר את החיסיון.



השופט קבע כי עו"ד מני ביצע "מעשים שיש בהם כדי לחרוג מהיקף השירות המשפטי הרגיל או המקובל שאותו אמור ליתן פרקליטו ללקוחו, עד כדי מעורבות לכאורית בפלילים, באופן שמצדיק את הסרת החיסיון". הוא קבע גם כי אם קיימת תשתית ראייתית המצביעה על כך שהתייעצות של לקוח עם עורך דין נועדה לקדם פעילות עבריינית של הלקוח, הרי שגם אם עורך הדין לא היה מודע לכך, לא יחול החיסיון על מסמכים הנוגעים להתייעצות זאת.



עוד ערעור, הפעם לעליון



עורך דינה של מיכל ליברמן-גלון טען כי בכוונתם להגיש ערר על ההחלטה לבית המשפט העליון. עו"ד דרור ארד-איילון, אשר הצטרף לדיון כנציג לשכת עורכי הדין אמר כי הוא רואה בהחלטה הישג בעל משמעות. "החיסיון הוא מוסד משפטי מותקף. יש מאמץ של רשויות אכיפת החוק לכרסם בחיסיון. לכן הצטרפנו, כדי שהמבחן יהיה לא חשד סביר, אלא ראיות לכאורה למעורבותו של עורך הדין. זה מבחן חשוב ומחמיר". עם זאת, הוא סבור כי כשעו"ד פועל בתום לב ללא מחשבה שלקוחו עומד לעבור עבירה, החיסיון צריך לעמוד על כנו.