פרקליטות מיסוי וכלכלה מערערת על מחיקת מלם מערכות מכתב האישום נגד גד זאבי

על פי כתב האישום שהוגש באפריל 2006, פעלו כמה מבכירי החברה לקבל במרמה את הסכמת האסיפה הכללית לאישור תשלום שכר לזאבי, על ידי סיווג מניות נגועות בעניין אישי כמניות ללא עניין אישי. נושאי המשרה המואשמים במרמה היו זאבי, גלעד רבינוביץ', המנכ"ל לשעבר, יובל אקר, דירקטור לשעבר בחברה ועו"ד אסף טיבר שכיהן כיועץ המשפטי של מלם לענייני שוק ההון.



לפני כחודשיים החליטה השופטת דניאלה שריזלי למחוק את מלם, שיוצגה על ידי עו"ד יעל גרוסמן, מכתב האישום, שכן לדבריה, נקטה המדינה באכיפה בלתי שוויונית כאשר החליטה להעמיד לדין את מלם. לדבריה, "לא מצאתי צידוק או הסבר ענייני וסביר להעמדתה לדין. על כן, נראית זו בעיני הפעלה בלתי שוויונית, בלתי עניינית ובלתי סבירה של אכיפת החוק".



השופטת אף מתחה ביקורת על פרקליטות מיסוי וכלכלה, ואמרה כי לא היה מקום לצרף את מלם לכתב האישום. לדבריה, קביעתה עולה בקנה אחד עם גישתה של הפרקליטות עצמה, אשר במקרים דומים נמנעה מלייחס לחברות הציבוריות עבירות מרמה ורישום כוזב, אותם ביקשה לייחס למלם, דוגמת פרשת שלמה אייזנברג וחברת ערד ובפרשת צינורות המזרח התיכון. "בהיעדר צידוק ענייני לאכיפה הבררנית, אני רואה באפלייתה של מלם לרעה כאפלייה הפוגעת בערכים של צדק והגינות, ולכן היא פסולה", קבעה בהחלטה.



כעת טוענת הפרקליטות, באמצעות עוה"ד אלה רובינק, ראש הפרקליטות, ורחל צירקין, כי באותם מקרים של פרשת איזנברג-ערד ופרשת צינורות המזרח התיכון, על פי הראיות שהיו בפניה הפרקליטות, נועדו ההחלטות שהתקבלו במרמה באסיפת בעלי המניות, לפגוע בחברה. זאת בעוד שבמקרה של מלם נועדה ההחלטה שהתקבלה במרמה באסיפת בעלי המניות גם להיטיב עם החברה.



בערעור נטען עוד כי בית משפט השלום שגה כאשר ביטל, מכוח אכיפה לא שוויונית, את כתב האישום נגד מלם, כולל ביטול האישום בעבירות הדיווח על פי חוק ניירות ערך בהן הואשמה והורשעה חברת ערד בפרשת איזנברג.