עלייה דרמטית בהשקעת כספי פנסיה בקרנות גידור

בתוך ארבע שנים, בסוף 2007, מושקעים בקרנות השקעה פרטיות 13.9 מיליארד שקל. מתוך זה השקיעו הגופים המוסדיים 7.5 מיליארד בקרנות גידור. נתונים אלו עולים ממחקר שערך אגף שוק ההון באוצר.



על פי הנתונים, ב-2004 ו-2005 הגופים המוסדיים בישראל לא השקיעו כלל בקרנות גידור, ואילו ב-2007 מושקעים בקרנות גידור 7.5 מיליארד שקל. גם בשיעור ההשקעה בקרנות פרטיות מתוך התיק היתה עלייה דרמטית. אם ב-2004 היתה ההשקעה של המוסדיים בקרנות ההשקעה השונות 0.2% מתיק החסכונות של הציבור - כיום ההשקעה בקרנות אלו היא כבר כ-2% מתיק ההשקעות של חסכונות הציבור.



מי שבולטות במיוחד הן חברות הביטוח. 6 מיליארד שקל הושקעו בקרנות השקעה בידי הפוליסות המשתתפות ברווחים (ביטוחי המנהלים), שבהן הסיכון בהשקעה מוטל על המבוטחים. מדובר בשיעור של 6.2% מכלל השקעותיהן.



עיקר ההשקעות של הגופים המוסדיים בקרנות ההשקעה הוא בחו"ל (כ-75%), ובדרך כלל ההשקעות מבוצעות ישירות מול הברוקרים בחו"ל. מגמה זו דומה למגמה של גופים מוסדיים בעולם. על פי המחקר, במשך שנים רבות משקיעים פרטיים בעלי עושר פיננסי היו המשקיעים הדומיננטיים בקרנות גידור. 62% מההפקדות בקרנות גידור ב-96' היו של משקיעים פרטיים, ואילו ב-2005 ירד חלקם של המשקיעים הפרטיים לכ-44%.



>> לדברי האוצר, המניעים לגידול בחשיפה של הגופים המוסדיים לקרנות גידור הם חיוביים, שכן זו משפרת את הפיזור של תיק ההשקעות ומפחיתה את הסיכון. ואולם קשה לצפות מהמבוטחים והעמיתים להעריך את מורכבות ההשקעה בקרנות גידור, והשאלה היא אם ראוי שהמנהלים המוסדיים יחשפו אותם לסיכון הגלום בהשקעה בקרנות אלו. עליית החשיפה של חסכונות הציבור לקרנות השקעה מעלה שאלות רבות. קרנות הגידור אינן מפוקחות ופועלות בחוסר שקיפות - מה שחושף את הצרכנים לסיכונים תפעוליים ומגדיל את החשש לביצוע פעולות שמקורן בתרמית או בהונאה. בנוסף, בחלק מהקרנות קיימים דמי יציאה הגבוהים ותקופת הקפאה שבה לא ניתן למשוך את סכום הכסף המושקע; דבר שעלול להיות בעייתי במיוחד בימי משבר.



גם מדידת התשואות בפועל על ההשקעה בקרנות הגידור ובהשוואתן היא בעייתית, כשחלק מהקרנות אינן מפרסמות תוצאות שליליות. קיים קושי גם באמידת הסיכון בקרנות גידור. גם אם הן עשויות להניב למשקיעים המוסדיים תשואות גבוהות יותר, רמות המינוף הגבוהות, האופי הדינמי של שיטות ההשקעה שלהן והיעדר השקיפות - הופכים את אמידת הסיכון שלהן ואת הבקרה על פעילותן לקשה למדי, כמו את חיזוי היכולת שלהן.



"חשיפת השוק הישראלי לקרנות השקעה בכלל ולקרנות גידור בפרט מבורכת", מעריכים באגף שוק ההון, "משום שהיא תורמת לגיוון הכלים הפיננסיים המשמשים את המשקיעים, ומסייעת לשכלול שוק ההון. ואולם חשיפה זו מגבירה את הצורך בהגדלת השקיפות והגילוי הנאות, שכן קרנות ההשקעה אינן מפוקחות בידי הרשויות".