החדשות מהבית - ניו יורק - אינן טובות. בר סטרנס, אחד מבתי ההשקעות הגדולים בארה"ב, הגיע אל סף התמוטטות. הדיווחים באמצעי התקשורת מנבאים כי גם בנקים אחרים עלולים להסתבך. מי יהיה הבא בתור? ליהמן ברדרס? מריל לינץ'?
הגברים בלובי מנסים להבין טוב יותר מה קורה ולעשות סדר במחשבותיהם. האם גם הם ימצאו את עצמם בלי מקום עבודה?
ביוור קריק הוקמה בתחילת שנות ה-80 בניסיון להעתיק לקולורדו עיירת סקי שווייצית. היא סמוכה לעיירת סקי פופולרית אחרת, וייל, שהוקמה 20 שנה לפניה. שתיהן מרכזות את המצליחנים של וול סטריט. כשהילדים יוצאים מבתי הספר לחופשת האביב, המשפחות מציפות את כפרי הנופש האלה.
מסלולי הגלישה באזור מעולים ומהווים תחרות ראויה למקור השווייצי, אבל ההסתבכות של בר סטרנס הרסה את החופשה. את אנשי וול סטריט המנסים לתקשר עם משרדיהם אפשר היה לראות לא רק בלובי, אלא גם במסלולי הסקי. כשיושבים בבר ומדברים עמם, אפשר לשמוע בדבריהם דאגה מכך שמה שקרה לבר סטרנס ייהפך לסחף ויגיע גם למקום העבודה שלהם.
צריך אליוט ספיצר חדש
מה שדרוש לוול סטריט בימים אלה הוא תובע כללי מהסוג של אליוט ספיצר, שהיה פועל נגד מי שעמדו מאחורי ההתמוטטות הנוכחית בשוק הפיננסים. אבל ספיצר, שנהפך למושל מדינת ניו יורק, הסתבך לאחר שנלכד משתמש בשירותיה של זונת צמרת. סילוקו עורר הרבה מאוד חיוכים של שביעות רצון - הוא האיש שכולם פחדו ממנו בוול סטריט.
המשבר האחרון כבר מחק את החיוכים האלה, אבל כעת אנשי וול סטריט שוב שמחים לאיד, והפעם הקורבן הוא בנק ההשקעות בר סטרנס. בוול סטריט אמנם לא אוהבים לפרגן, אבל במקרה של בר סטרנס הרגשות השליליים עמוקים יותר.
בר סטרנס הוא אחד מבנקי ההשקעות שאוהבים לשנוא. מנהל כספים של חברה גדולה אומר שכל אנשי וול סטריט הם מנוולים וכל מה שמעניין אותם הוא להרוויח כסף, והרבה, אבל לפחות כלפי חוץ הם מנסים להציג תדמית של מי שינסו לעזור ללקוח - ואילו אצל בר סטרנס היה ברור מלכתחילה שמה שמעניין אותם זה לעשות כסף בשביל עצמם. בר סטרנס לא בנה לעצמו מאגר של רצון טוב, ואז, כשהוא הסתבך, אף אחד לא רצה לעזור לו.
יש גם המזכירים בלחש שבר סטרנס הוא בנק השקעות יהודי מאוד. כאלה היו המייסדים שלו, וגם האיש שהעלה את הבנק לגדולה, אייס גרינברג, היה פרו-ישראלי. עם זאת, אף אחד אינו טוען שהסיבה שבגללה נתנו לבנק ליפול היא אנטישמיות.
לפני כשנה אירגן בר סטרנס אירוע במלון ריץ, במרחק עשר דקות נסיעה, לכמאה מהמנהלים שלו. על אירוע כזה, מסביר יודע דבר, מוציאים כסף כאילו הוזמנו 300 איש. עכשיו אין לאף אחד ספק - את אנשי בר סטרנס לא יראו כאן בקרוב.
מחמאות לבן ברננקי
בן ברננקי, ראש הפדרל ריזרב, והנרי פולסון, שר האוצר האמריקאי, הבינו כי ההסתבכות של בר סטרנס יכולה לדרדר את כל מערכת הפיננסים בארה"ב והחליטו להתערב. לפולסון, שהיה פעם מנכ"ל בנק ההשקעות גולדמן סאקס, לא היתה גם יותר מדי סימפטיה לבר סטרנס. בגיליון האחרון של "בארונ'ס" כתבו שבתחילה הציעו אנשי ג'יי.פי מורגן צ'ייס מחיר של 15-20 דולר למניה בעבור בר סטרנס, אבל אנשי הפד ומשרד האוצר רצו להוריד את ראשי בר סטרנס אל הקרשים. נראה שהם התעקשו על כך לא סתם בשביל הנקמה, אלא כדי לא ליצור תחושה בציבור הרחב כי בוול סטריט נוהגים בכפפות של משי ואילו את הציבור הרחב - שנתקע עם משכנתאות יקרות - זורקים לכלבים. לבסוף, מחיר העסקה הראשוני היה 2 דולר וכבר עלה (נכון ליום שני) ל-10 דולר.
בן ברננקי זוכה ליד הבר בביוור קריק בהרבה מחמאות. אם לא היה מתערב, מערכת הפיננסים היתה עלולה להסתבך עוד יותר. גם החששות מפני נפילה של בנקי השקעות נוספים נראית רחוקה מכפי שהיתה רק לפני שבוע.
ג’יימס קיין, האיש מספר אחת בבר סטרנס, הוא ללא ספק המפסיד הגדול. קיין הוא האדם שהחזיק בחבילת המניות הגדולה ביותר בחברה. ב-2007 הסתכם ערכה ב-1.3 מיליארד דולר. עכשיו, לאחר מכירת החיסול, הוא ייקח הביתה 65 מיליון דולר בלבד (אם המניות יימכרו לפי שווי של 10 דולרים למניה). יש שיטענו שגם זה בכלל לא רע, בהתחשב בכך שהוא אחראי לאחת הפאשלות הגדולות ביותר בהיסטוריה של וול סטריט - ואולם בביוור קריק מסבירים כי אדם כמו קיין לא יוכל לשמור על רמת החיים הנוכחית שלו ב-13 מיליון דולר. אבל לא צריך לדאוג לקיין יותר מדי: האגו שלו אמנם פגוע, ובצדק, אבל ב-1993-2006 הוא קיבל 232 מיליון דולר, ועם זה כבר אפשר לחיות לא רע בכלל.
ברור גם מיהו המרוויח הגדול ממכירת בר סטרנס: ג'יימי דיימון, המנהל של ג'יי.פי מורגן. דיימון היה ילד פלא בוול סטריט, בן הטיפוחים של סנדי וייל, שיצר את אימפריית סיטי. בשלב מסוים, כאשר וייל הציב את בתו בתפקיד בכיר בחברה, דיימון הסביר לבוס הגדול שהיא לא מתאימה לכך - והוא אף לא שמר על דעתו בסוד בפני אנשים מבחוץ. התוצאה היתה שדיימון - לתדהמתו - פוטר. לא חלפו שנים רבות, והוא מצא את עצמו מנהל את ג'יי.פי מורגן. בשנה האחרונה נקלעו בנקי השקעות רבים לצרות, אבל הבנק שלו דווקא במצב טוב - הרבה יותר מהמצב של סיטי.
במסלולי השלג החרושים של ביוור קריק לא מרבים לעסוק במשבר של האמריקאי הקטן, אבל משהו נראה לא בסדר בכך שבעוד המוני אמריקאים נתקעו עם משכנתאות שערכן גבוה מערך הדירה שלהם, הממשל מציל דווקא את וול סטריט. בוואשינגטון שוברים את הראש איך לעזור גם לאיש הקטן, אבל ברור שזה כבר עסק הרבה יותר מורכב.
מהתמוטטות המשכנתאות עד לנחישות בוש להציל וול סטריט: לא קל לעבוד ברובע הפיננסי של ניו יורק
חיים הנדוורקר
28.3.2008 / 10:46