ידע הוא יותר מכוח

מאת דיוויד א. סילווסטר

תובנות הנוגעות לסיכונים של קנייה או מכירה של מכונית משומשת הולידו תחום חדש של מחקר כלכלי במהלך 30 השנים האחרונות, וזיכו ביום רביעי בפרס נובל שלושה כלכלנים אמריקאים.

ג'ורג' א. אקרלוף, פרופסור בן 61 לכלכלה מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אחראי לעבודה המקורית הקובעת כיצד חוסר איזון במידע זמין יכול להפריע לתפקודו התקין של שוק, בהתבסס על מגרש למכירת מכוניות משומשות כדוגמה. מייקל ספנס, כלכלן ודיקן לשעבר של ביה"ס לכלכלה של סטנפורד, וג'וזף א. סטיגליץ, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת קולמביה, הרחיבו את רעיונותיו.

לא רק שעבודתם יצרה תחום חדש של כלכלת מידע, אלא שרעיונותיהם יושמו לתחומים הקשורים לשווקים הפיננסיים, לביטוח בריאות ולחינוך. "עבודתם שינתה את אופן החשיבה של כלכלנים לגבי תפקוד השווקים", אמרה האקדמיה המלכותית של שוודיה בהכרזתה על הפרס. השלושה יחלקו ביניהם פרס של 945 אלף דולר.

"הייתי פשוט המום", אמר ספנס, הנמצא בחופשה בהוואי. "לא ציפיתי לזה כלל. זהו כבוד אדיר".

האקדמיה ציינה במיוחד את עבודתו של אקרלוף מ-1970 על שוק המכוניות המשומשות כ"התרומה החשובה ביותר" לתחום החדש הזה. היא הראתה כיצד השוק יכול לתפקד בצורה לקויה כאשר למוכרים יש יותר מידע מאשר לקונים לגבי טיב המוצרים העומדים למכירה.

חולק על התיאוריה המקובלת

התיאוריה של אקרלוף לגבי מידע "א-סימטרי" חולקת על הדעה המקובלת שלפיה שווקים חופשיים יכולים לתפקד במיטבם, ולטובת רווחת הכלל, אם לא יהיה עליהם שום פיקוח ושליטה. אקרלוף טוען כי רגולציה ממשלתית יכולה לסייע לשוק כזה באמצעות אכיפת גילוי מידע. לדוגמה, שוק המכוניות המשומשות יכול לפעול טוב יותר כאשר הממשלה אוכפת על המוכרים לחשוף מידע חשוב, כמו למשל אם המכוניות עברו תאונה ותוקנו לצורך מכירתן.

"הוא לוקח רעיון פרוזאי ולכאורה מובן מאליו, והופך אותו לרעיון מעמיק", אמר מייקל קוויין, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת סנטה קלרה שהיה תלמידו של אקרלוף בברקלי.

ספנס וסטיגליץ הרחיבו את העבודה של אקרלוף לתחומים אחרים. ספנס, 58, קיבל דוקטורט לכלכלה בהרווארד על עבודתו בנושא שליחת "איתותי" מידע בין מוכרים וקונים בשוק. בדוגמה אחת הוא העלה את הסברה כי סטודנטים מבזבזים כסף רב מדי על חינוך, לא כדי להפוך לפוריים יותר אחרי כן, אלא כדי "לאותת" למעסיקים פוטנציאליים כי יש להם הרגלים בעלי ערך, כמו היכולת לעבוד קשה.

בדוגמה אחרת "מאותתים" מעסיקים למועמדים לעבודה על הפוטנציאל של החברה באמצעות המשכורות שהם מציעים.

השימוש בתיאוריות אלה מאפשר לכלכלנים לגלות כי אנשים קונים פחות ביטוח בריאות מהצורך, כדי להימנע מחשיפת מידע על מחלות סמויות בפני חברות הביטוח. כדי לגלות את המידע, חברות הביטוח מציעות למבוטחים מגוון אפשרויות. אלו שבוחרים בהשתתפות עצמית גדולה יותר הם אלה שככל הנראה יש להם בטחון רב יותר בבריאותם מאשר אלה שבוחרים בהשתתפות עצמית קטנה יותר.

"אנשים משתמשים בדברים כמו השתתפות עצמית גבוהה כדי לאותת שהם בעלי סיכון נמוך", אמר דיוויד קרפס, פרופסור לכלכלה בסטנפורד המלמד קורסים בניהול משאבי אנוש בהתבסס על כלכלת מידע.

מידע משפיע על השוק

ספנס מאמין כי בועת ההשקעות של 1999-2000 היא דוגמה נוספת לשוק אשר חסר את המידע הנדרש לגבי רווחיותן של חברות אינטרנט. "אנשים לא השתמשו במידע הנחוץ כדי לבסס את ציפיותיהם", הוא אמר. ככל שהתחוור למשקיעים כי חברות האינטרנט לא יהיו רווחיות כמצופה, הלכה הבועה וקרסה.

פרס נובל הוענק לזוכים על עבודה שנעשתה בשנות ה-70 וה-80. בשנות ה-90 היה ספנס לדיקן ביה"ס למינהל עסקים של סטנפורד, ושימש כשותף בחברת ההון סיכון אוק היל ונצ'ר פרטנרס במנלו פארק. ספנס משמש כחבר דירקטוריון של ג'נרל מילס, נייקי וסיבל סיסטמס.

סטיגליץ הדגיש פעמים רבות כי מידע משפיע על השוק. בשווקים הפיננסיים, לדוגמה, המסחר במניות עלול לשבוק ללא אכיפת חוקי הגילוי הנאות על ידי רשות ני"ע. חוקים אלה מאפשרים לקונים לקבוע את ערכן של מניות.

סטיגליץ שימש גם ככלכלן ראשי של הבנק העולמי עד השנה שעברה. במהלך כהונתו הוא הפך לגורם הביקורתי ביותר על מדיניות הסיוע הפיננסי למדינות אסיה של קרן המטבע הבינלאומית.

ביום רביעי, שעות לאחר שהתבשר על זכייתו בנובל, הוא מתח ביקורת על תוכנית קיצוצי המס של בוש בכנס באוניברסיטת קולמביה, בה הוא משמש כפרופסור מזה שנה. אחרי הכנס חצה את הקמפוס בהליכה מהירה כדי להגיע לכיתת כלכלה בה הוא מלמד.

"הבחירה בהם היא מצוינת", אמר רוברט שילר, כלכלן באוניברסיטת ייל שעבד במשותף עם סטיגליץ ואקרלוף. "הבחירה הזו איננה שנויה במחלוקת".