אין שיטה אחרת

המשבר בשוק ההון האמריקאי מוציא שם רע לקפיטליזם. רבים כותבים על ההפסדים הכבדים שספגו החוסכים, על הקשישים שעלולים לסבול מפנסיה מקוצצת, על המיתון המתרגש ובא, על הגידול הצפוי באבטלה ועל השוק החופשי שאיכזב מרה. הם מתגעגעים למרקסיזם-לניניזם - אז היה הרבה יותר טוב.

למה הדבר דומה? למי שנכח בתאונת דרכים קטלנית והגיע למסקנה שצריך לשים קץ למכוניות, כי הן שורש הרע. צריך לחזור לחמורים, הוא אומר, לתקופה היפה שבה רכבנו בשקט, ולא היו תאונות בכלל.

יש הגזמה רבתי בתוצאות המשבר. כולם מדברים על ההפסדים שנגרמו להם בחצי השנה האחרונה, אך שוכחים את הרווחים בארבע השנים שקדמו לה, כאשר הבורסה שילשה את מחיריה.
שוכחים גם את העלייה ברמת החיים שאנו נהנים ממנה ב-20 השנה האחרונות, עקב המעבר לכלכלת שוק, תהליך ההפרטה, פתיחת המשק לתחרות מיבוא, תהליך הליברליזציה בשוק ההון וביטול המגבלות על החזקת מטבע חוץ. כל זה הקפיץ את רמת חיינו, וכל זה הוא קפיטליזם. אסור גם לשכוח שב-20 השנה האחרונות היו מעט מאוד מפולות, והן היו קצרות ולא כואבות במיוחד.

נכון שבקפיטליזם יש בעיות ויש מחלות, אבל לא צריך להפריז. הקפיטלזים ההומני, זה שמתחשב בחלש ועוזר לו לקום ולהתפתח - הוא השיטה הכלכלית הטובה ביותר לעומת האלטרנטיבות. גם הדמוקרטיה כך: היא לא שיטה מושלמת, יש לה חסרונות רבים והיא משליטה עלינו לפעמים שליטים רעים ומושחתים. ובכל זאת, היא השיטה הטובה ביותר - לעומת האלטרנטיבות.