רוצה להיפרד מהעו"ד ולא מוצא טענות נגדו? תיאלץ לפצותו

קביעה זו ניתנה במסגרת ערעורם של עורכי הדין חיים קורפו ואהרון ברוכין, על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים מספטמבר 2006, שדחה את תביעת שכר הטרחה שלהם נגד לקוחותיהם.



השניים חתמו ב-89' על הסכם שכר טרחה עם ראש מוסדות קרית טלזסטון, משה סורוצקין, בעניין טיפול בקידום פרויקט בנייה. ב-93' חתמו שוב על הסכם, ונקבע כי שכר הטרחה בגין הטיפול המשפטי ממכירת הדירות יהיה 1.5% משווי הדירה, וכי תוקף ההסכם יהיה לשנתיים "ויוארך בשנתיים נוספות אם הטיפול יימצא בשלב מתקדם".



ב-94' אושר הפרויקט, אולם לאחר חודשיים ביקשו הלקוחות להפסיק את השירות, שכן הקבלנים דרשו שלא תהיה מחויבות כלשהי כלפי יועצים משפטיים. עו"ד הסכימו לשחרר את הטיפול תמורת תשלום שכר הטרחה שנקבע בהסכם, שהוערך על ידם בסכום של כמיליון וחצי דולר.



לאחר שכשלו המגעים לסיום ההתקשרות, הגישו עו"ד תביעת שכר טרחה בסך 2.6 מיליון שקל. בית המשפט המחוזי דחה הטענה כי הם זכאים לסכום של 1.5% משווי הפרויקט. על פסק הדין עירערו עו"ד, באמצעות עו"ד נדב העצני.



השופט יורם דנציגר, אליו הצטרפו השופטים אשר גרוניס ואסתר חיות, קיבלו את הערעור. השופט דנציגר ציין כי ההתקשרות בין עורך דין ללקוח כרוכה באמון הדדי, ואם הלקוח אינו מעוניין עוד בשירותיו של עורך הדין וסיבתו להפסקת החוזה היא סיבה הוגנת, הוא לא יחויב בתשלום פיצויי ציפייה.



בהלכת ביניש-עדיאל נקבע בעבר כי בכפוף לתשלום שכר ראוי, רשאי לקוח לנתק את הקשר עם עורך דינו בכל עת והלקוח לא יחויב בפיצוי ציפייה, שכן ההתקשרות הופסקה משום שהלקוח לא היה מעוניין עוד בפרויקט שלשמו התקשר עם עורך הדין. לעומת זאת, במקרה זה לא הוכיחו הלקוחות כי היה עליהם לבחור בין האפשרות לקדם את הפרויקט להמשך קיום הסכם שכר הטרחה עם עורכי הדין.



לדברי דנציגר, הפסקת ההתקשרות לא בוצעה בשל אי שביעות רצון מעבודת עו"ד, ואין לראות באופן שבה נעשתה כהתנהגות בתום לב. לדעתו, במצב שבו הלקוח אינו מוכיח כי הוא אינו שבע רצון מהטיפול המקצועי שניתן לו, וכל עוד המטרה למענה שכר את עורך דינו עדיין קיימת, "לא יוכל אותו לקוח להשתחרר מההסכם באופן חד-צדדי מבלי שיחויב בפיצויי ציפייה, אלא אם יוכיח כי לולא השתחררות זו לא היה יכול להגשים את אותה מטרה".



היות שבשלב זה לא ניתן לקבוע את שיעור הפיצוי המגיע לעורכי הדין שכן שכרם אמור היה להיגזר משווי הדירות שיימכרו בפרויקט (שטרם הושלם), קבע בית המשפט כי יש לתת לעורכי הדין סעד הצהרתי, לפיו ההסכם עמם הופר והם זכאים לפיצוי בעתיד אשר ייגזר משווי הדירות שיימכרו בפרויקט. הלקוחות חויבו בשכר טרחת עורך דין בסך 50 אלף שקל. (ע"א 8854/06)