מיסטר פישר מסייע לדוד סאם

באחרונה החליט נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, להגדיל את יתרות המט"ח בכ-10 מיליארד דולר על פני כשנתיים על ידי רכישות מט"ח של כ-25 מיליון דולר ביום, אם כי על פי החישוב של הכתבים הכלכליים של "מעריב" מדובר על סכום גבוה יותר: 12 מיליארד דולר. בבנק ישראל מסבירים, כי "לאחר בחינה מעמיקה שנערכה בבנק בחודשים האחרונים, החליט הבנק להגדיל את יתרות המט"ח לרמה שבין 35 ל-40 מיליארד דולר, לעומת כ-28 מיליארד כיום. זאת, לנוכח צורכי המשק, על רקע הצמיחה המהירה בתוצר בשנים האחרונות, והשתלבותו ההולכת וגדלה בכלכלה העולמית ובמערכת הפיננסית הגלובאלית". עד כאן ההודעה לעיתונות שמסר דובר הבנק. על פי "מעריב", הרכישות נעשו בעקבות לחצים שהופעלו על ידי קרן המטבע הבינלאומית וחברות דירוג האשראי. מדוע קרן המטבע לוחצת על בנק ישראל לרכוש דולרים? ההסבר הוא פשוט. אמנם סכום הרכישה הוא אפסי במונחים אמריקאיים (בין 10 ל-12 מיליארד דולר), אך בנקים מרכזיים בשורה של מדינות העולם השלישי החלו לרכוש דולרים בשבועות האחרונים. כך מצטרף האזרח האמריקאי סטנלי פישר, שהיה במשך שנים רבות אחד מבכירי הקרן, לנגידים נוספים החוששים מפגיעה קשה בקפיטליזם האמריקאי.

אך מדוע לפתע חברות דירוג האשראי לוחצות לרכוש דולרים? אגב, אלה אותן חברות האוסרות בתכלית האיסור "התערבות הממשלה במשק" והפכו את עורן בעקבות המיתון האמריקאי. החקיקה האמריקאית הפכה בעשורים האחרונים את חברות דירוג האשראי לשומרות הסף של הזרם האדיר של כספי השקעות התאגידים האמריקניים. כך שדירוג אשראי משמש כיום כחותמת כשרות של המערכת הפיננסית. חברת אשראי אמורה לפסוק באיזו מדינה יש להשקיע ומהם הסיכונים שבהשקעה במדינה המסוימת. כאשר חברות דירוג אשראי מדרגות מדינות הן בוחנות לא רק את היכולת של כל מדינה להחזיר את החוב, אלא גם את הרצון של ראשי המדינה לעשות זאת. במלים אחרות, דירוג האשראי הוא במידה רבה לא רק דירוג כלכלי אלא גם דירוג פוליטי, שהוא פועל יוצא מהשקפת העולם הקפיטליסטית הניאו-ליברלית. התערבותן של חברות דירוג האשראי בישראל היא גדולה למדי. הן אף מרשות לעצמן ליטול חלק פעיל בתהליך עיצוב תקציב המדינה. משקלן הוא אף גדול מזה של מרבית שרי הממשלה. ערב הדיון המכריע בממשלה על תקציב 2008 שנערך בחודש יולי אשתקד פרסמה חברת דירוג האשראי "סטנדארד אנד פורס" אזהרה לפיה דירוג האשראי של ישראל אמורה להיפגע "אם הממשלה לא תשמור על משמעת תקציבית". קרי: אם הממשלה לא תוסיף לדבוק במדיניותו הכלכלית והחברתית של בנימין נתניהו הגורסת פגיעות קשות ברווחה ובחברה - "ישראל תיענש". על פי "דה מרקר" (27 ביולי 2007) עוד הביעה החברה חשש כי "בדיוני תקציב 2008 יופעלו לחצים להקלת המשמעת הפיסקאלית לאחר שלוש שנים של משמעת קפדנית". החששות היו לשווא. הממשלה מוסיפה לבדוק במדיניות הניאו-ליברלית הקיצונית.

חברות דירוג האשראי מעוניינות לשמור על חוסנו של המשק האמריקאי. הן מעוניינות שבעת משבר ומיתון יהיו בידי מדינת ישראל מספיק רזרבות כדי לתמוך דווקא בדוד סאם ותאגידי הענק האמריקאים. השאלה הנשאלת היא מי ישלם את המחיר היציבות של המטבע האמריקאי? או במילים אחרות: כמה זה יעלה לנו. על כך, איש בבנק ישראל לא מוכן להשיב. כפי שאף אחד מראשי חברות דירוג האשראי לא היה מוכן להשיב ולהתראיין בעקבות נפילת חברת הענק אנרון בארצות הברית. אנרון קיבלה במשך שנים את רמת דירוג האשראי הגבוהה ביותר ונפלה ברעש אדיר לפני שבע שנים. עם נפילת אנרון, 25 אלף עובדיה מצאו את עצמם ללא עבודה וללא חסכונות. מתברר שראשי החברה עשו שימוש בכספים שאמורים היו להיות מופקדים בקרנות הפנסיה.

ד"ר אפרים דוידי הוא המנהל האקדמי של המכללה החברתית- כלכלית. אתר המכללה החברתית-כלכלית – www.sea.org.il