שנה לא קלה עברה על בנק הפועלים שבשליטת שרי אריסון: ברבעון הראשון של 2007 ירד שוויו של הבנק מתחת לזה של המתחרה הכחול, בנק לאומי, ואם לא די בכך, באמצע השנה התגלו מחיקות כספים לא קטנות בשל השקעה באגרות חוב אמריקאיות. אמנם, הסכומים עליהם מדובר לפי שעה אינם מערערים את יציבות הבנק אולם המשקיעים מיהרו להעניש את המניה שהוסיפה רק 1.5% בכל 2007 ואיבדה 27% מתחילת 2008.
לפי שעה מדווח בנק הפועלים על רווח נקי של 219 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2007 - ירידה של 70% לעומת הרבעון המקביל. בניטרול הפרשות חריגות הסתכם הרווח הנקי ב-895 מיליון שקל. הבנק מסכם את 2007 כולה עם ירידה של 29% ברווח הנקי שהסתכם ב-2.679 מיליארד שקל. הרווח מפעולות רגילות בלבד (כלומר ללא רווחי הון חד פעמיים) ירד ב-2007 ב-6.5% ל-2.27 מיליארד שקל.
הפרשות חריגות אלה הן מחיקת 1.176 מיליארד שקל בשל השקעה באגרות חוב אמריקאיות וכן 250 מיליון שקל עבור הפרשה לתכנית פרישה מרצון והקטנת בונוסים בסך של 200 מיליון שקל. ללא הפרשות אלה היה הבנק מציג עלייה של 2.1% ברווח הנקי שהיה מסתכמים ב-3.359 מיליארד שקלים
הבנק מציג ב-2007 תשואה של 14.1% על ההון הנקי בהשוואה לתשואה של 19.4% ב-2006. בניטרול ההפרשות החריגות היה הבנק מציג תשואה של 18.1%. התשואה להון מפעולות רגילות בלבד הסתכמה ב-12.3% לעומת 14.4% ב-2006. בניטרול ההפרשות החריגות, היה הבנק מציג תשואה של 16.2% מפעולות רגילות בלבד.
הפסדים של 1.176 מיליארד שקל מהשקעות באג"ח אמריקאיות
תוצאותיו השוטפות של הבנק מעניינות אולם מטבע הדברים מופנית מרבית תשומת הלב לגילוי שמספק הבנק בנוגע לחשיפתו לאגרות חוב מגובות משכנתאות בארה"ב - וזאת בהתאם להוראת המפקח על הבנקים.
מדובר באגרות חוב שמסתמכות על החזרי המשכנתאות החודשיים של אזרחים אמריקאים ואשר ערכם ירד לאחר שלווים רבים לא יכלו להחזיר את הכספים. בנק הפועלים השקיע באגרות החוב בשלושה אופנים: השקעות ישירות באג"ח (MBS), סטרקצ'רים מסוכנים יותר מסוג SIV וסטרקצ'רים פחות מסוכנים מסוג CDO.
ההפסדים שנגרמו לבנק נרשמו בשני דרכים: הראשונה, והחריפה יותר, היא רישום הפסד בדו"ח הרווח וההפסד ופירושו של רישום שכזה הוא כי הבנק מכיר בהפסד שנוצר כהפסד קבוע. בנק הפועלים הפריש בדו"ח הרווח וההפסד סכום של 1.176 מיליארד שקלים. הדרך השני היא רישום ההפסד כ"קרן הון" ופירוש הדבר כי הבנק סבור שמדובר בהפסדים בעל אופן זמני בלבד כך שהוא אינו מכיר בהפסד כקבוע. הבנק הפריש לקרן ההון סכום של 153 מיליון דולר.
הסכומים האמורים אינם מפתיעים שכן הבנק כבר הודיע כי ימחוק 290 מיליון דולר מדו"ח הרווח וההפסד, יפריש 150 מיליון דולר לקרן ההון ויאלץ לטפל בהפרשה נוספת של 350 מיליון דולר ברבעונים הקרובים.
ירידה בהכנסות הבנק
בנק הפועלים, כמו כל הבנקים, מתפרנס ממתן הלוואות, והרווח שלו נובע מ"המרווח הבנקאי": הבנק משלם לחוסכים ריבית עבור פקדונות שונים ומלווה את הכסף, בריבית גבוהה יותר, לחברות עסקיות ולמי שזקוק להלוואה. במשפט קצר: הבנק לווה (מקבל) כסף בריבית נמוכה ומלווה אותו בריבית גבוהה יותר ומכאן רווחיו.
הבנק מציג רבעון רביעי חלש למדי: הכנסות מימוניות אלה של הבנק ירדו ברבעון הרביעי של 2007 בשיעור ניכר של 58% והסתכמו ב-741 מיליון שקל. מסכום זה יש לנכות את ההפרשה לחובות מסופקים כלומר חובות שהבנק מטיל ספק ביכולתו לגבות. ברבעון הרביעי רשם הבנק רווח של 9 מיליון שקל מחובות אלה כלומר לא הפריש כספים ואפילו גבה כספים שהיו מוטלים בספק. אי לכך מציג הבנק רווח לאחר הפרשה של 750 מיליון שקל ירידה של 53% לעומת הרבעון המקביל.
מרווח זה יש לנכות את הוצאות השכר שירדו ב-7% והסתכמו ברבעון ב-1.2 מיליארד שקלים. מן הצד השני, עלו ההכנסות מעמלות ב-10% והסתכמו ב-1.123 מיליארד שקל. בשורה התחתונה ירד הרווח הרבעוני כאמור ב- 70% ל-219 מיליון שקל. מתוך סכום זה, 123 מיליון שקל הם רווח חד פעמי.
בסיכום 2007 כולה, ירדו הכנסות הבנק ב-8.5% והסתכמו ב-6.933 מיליארד שקלים. ההפרשה לחובות מסופקים ירדה ב-48% ל-513 מיליון שקל כך שהבנק מציג רווח מימוני לאחר הפרשה לחובות מסופקים של 6.42 מיליארד שקלים ירידה של 2.5%. ההכנסות ממקור ההכנסה השני של הבנק עמלות עלו ב-2007 ב-6% ל-4.35 מיליארד שקלים והוצאות השכר עלו ב-1.7% ל-4.77 מיליארד שקלים.
בכך מציגים בבנק הפועלים יחס כיסוי טוב של 66% שפירוש כי כל ההכנסות התפעוליות (עמלות, השקעות במניות) מכסים 66% מההוצאות התפעוליות הכוללות שכר ואחזקה.
מן הצד השני, הגדיל הבנק את סך האשראי שהוא מעמיד לציבור - אשראי שעליו פרנסתו של הבנק - בכ-10% ל-205 מיליארד שקלים. בבנק הפועלים מחזיקים כעת 231.75 מיליארד שקלים מפקדונות הציבור - עלייה של 6.8% לעומת סוף 2006.
הוצאות שכר של 30 מיליון שקל
עלות שכרו של יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, דני דנקנר הסתכמה ב-2007 7.9 מיליון שקל כשמתוך סכום זה, 1.483 מיליון שקל הם שכר שוטף ועוד 4.5 מיליון שקל הוא בונוס. בנוסף, מחזיק דנקנר באופציות בשווי 1.1 מיליון שקל. מדובר באופציות מסוג פנטום שהן אופציות שלא ניתנות להמרה למניות רגילות של הבנק, כלומר תשלום במזומן שצמוד לשווי המניות. עלות שכרו של מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו, הסתכמה ב-2007 ב-7.8 מיליון שקל כשמתוך סכום זה, 1.88 מיליון שקל הם שכר שוטף ועוד 1.35 מיליון שקל כבונוס. זיו זכה גם הוא לאופציות בשווי של 2.66 מיליון שקל.
עלות שכרו של יו"ר הבנק לשעבר, שלמה נחמה, הסתכמה ב-2007 ב-9 מיליון שקל כאשר כמעט 6 מיליון שקל מתוכם הם פיצויים עבור פרישה מוקדמת. עלות שכרו של שי טלמון, שפרש מתפקיד הממונה על הבנקאות העסקות בבנק הפועלים, הסתכמה ב-3.3 מיליון שקל והיא כוללת בונוס של 1.65 מיליון שקל.
עלות שכרו של ציון קינן, הממונה הנוכחי על הבנקאות העסקית, הסתכמה ב-2007 ב-4.8 מיליון שקל, מתוך כך, 1.4 מיליון שקל כשכר שוטף ועוד 1.5 מיליון שקל כבונוס. יעקב רוזן, המשנה למנכ"ל והממונה על החטיבה הפיננסית גרף 9.4 מיליון שקל כאשר 6.6 מיליון שקל הם תשלומים עבור פרישה. שלמה בראון שפרש מתפקיד המשנה למנכ"ל והממונה על חטיבת משאבי האנוש הוא שיאן השכר של הבנק שכן עלות שכרו מסתכמת ב-9.83 מיליון שקל מתוך כל 7.678 מיליון שקל כפיצויי פרישה.