כביש חדש יחזק את המסחר בין סין לבין שכנותיה בדרום-מזרח אסיה

ראשי הממשלה של קמבודיה, סין, לאוס, מיאנמר, וייטנאם ותאילנד חנכו היום באופן רשמי את דרך מספר 3 המחודשת, לשעבר דרך הברחת אופיום, כמקטע האחרון של מה שהם מכנים "המסדרון הכלכלי בין הצפון לדרום" - רשת של כבישים המקשרת בין קנמינג שבדרום סין לבין בנקוק, ואורכה 1,800 ק"מ.



רשת הכבישים מהווה אבן דרך עבור סין ושכנותיה הדרומיות. הגבעות למרגלות הרי ההימליה שימשו במשך מאות שנים גבול טבעי בין מדינות דרום-מזרח אסיה לבין אימפריית הענק מהצפון. הכביש, שחלקים ממנו נסללו רק לאחרונה, מתפתל בין שדות אורז ומטעי תה.



היום, אותן מדינות דרום-מזרח אסיה מעוניינות דווקא בקשר הדוק יותר עם סין, אך גם חוששות ממעמדה כענק כלכלי מתעורר. סין, בתורה, חושקת באדמה, בשווקים, ובמשאבים הטבעיים של אחד האזורים הפחות מפותחים באסיה.



המסחר בין הגבולות הללו צומח בשיעור דו-ספרתי מדי שנה, וסין מקדמת זאת על ידי סיוע בבניית כבישים המובילים ממנה אל תוך שכנותיה הדרומיות. ממשלת סין משלמת מחצית מעלות הגשר המחבר בין לאוס לתאילנד מעל נהר מקונג, שבנייתו צפויה להסתיים ב-2011. היא מימנה חלקים מדרך 3 בלאוס ושיפצה כבישים במיאנמר הצפונית, בהם כביש בורמה הידוע, בו השתמשו בנות הברית במלחמת העולם ה-2 כדי להעביר הספקה לכוחות שנלחמו ביפאנים.



רשת הכבישים הזו מפרה את הבידוד של האזורים הפנימיים של לאוס, וייטנאם ומיאנמר, אזורים בעלי אוכלוסייה דלילה שנחלשו במשך שנים בגלל מלחמות, יריבויות אתניות וסחר בהרואין. הכבישים עוברים דרך לבו של משולש הזהב, האזור שהיה בעבר אחראי על 70% מייצור האופיום העולמי.



אף לפני השלמת הכבישים, גדל המסחר בין סין לבין מדינות דרום-מזרח אסיה ל-53 מיליארד דולר ב-2007, לעומת מיליארד דולר לפני עשור. מגדלי אורז, קוטפי תה, יזמים וסוחרים מביעים שביעות רצון מפרויקט הכבישים. הוא עשוי למנוע תרחישים שבהם ירקות נרקבו בשדות משום שלא היה ניתן להוביל אותם למכירה.