ישראל צריכה להשתדל יותר

בעשורים האחרונים חל שינוי עצום בשיח הפוליטי והכלכלי בישראל. ב-77' עורר ביקורו של פרופ' מילטון פרידמן בישראל חרדות. בחוגים רחבים חששו שאביר הכלכלה החופשית יוביל את המשק למחוזות לא רצויים, הרחק ממוטת השליטה של פקידי ההסתדרות ומנהלי כור. באחרונה זכתה החלטת בנק ישראל לרכוש דולרים ולהשפיע על שער החליפין לכינויים אקט דרמטי וצעד קיצוני. גבות רבות הורמו לאור החריגה מעקרונות המשק החופשי, כלכלת השוק, הליברליזציה והסרת החסמים.

מדד החופש הכלכלי מתפרסם מדי שנה על ידי מכון הריטייג' מוואשינגטון בשיתוף ה"וול סטריט ג'ורנל". הוא קובע את דרגת החופש הכלכלי במדינות העולם, באמצעות שקלול של עשרות פרמטרים בעשר קטגוריות: חופש עסקי (הקלות שבה ניתן להקים עסק ולחסלו), חופש סחר (מכסי מגן ומגבלות אחרות על יבוא ויצוא), חופש פיסקלי (נטל המיסוי הכולל), מעורבות ממשלתית (הוצאות הממשלה, סובסידיות ותשלומי העברה), חופש מוניטרי (יציבות מחירים ומידת הפיקוח על מחירים), חופש השקעה (מגבלות על פעילות זרים), חופש פיננסי (מידת הרגולציה של המערכת הבנקאית), הגנה על זכויות קניין, טוהר מידות (שוחד, שחיתות במערכת השלטונית) וחופש התעסוקה (פיקוח ומגבלות).

במדד 2008 זוכה ישראל לציון 66.1 הממקם אותה במקום 46 מ-157 מדינות. מקדימות אותנו בדירוג, בין השאר, הונג קונג, סינגפור, צ'ילה, טרינידד, ארמניה, גאורגיה ומקסיקו. בארבע קטגוריות נמצאת ישראל בירידה לעומת 2007 - חופש עסקי, חופש פיסקלי, חופש מוניטרי וטוהר המידות. בקטגוריית המעורבות הממשלתית הציון שלנו נמוך במיוחד - 35.5.

במרחב הגיאוגרפי הטבעי שלנו, המזרח התיכון וצפון אפריקה, ממוקמת ישראל במקום הרביעי. בהשוואה למצב ב-2000, אין לנו הרבה סיבות להחמיא לעצמנו. חמישה שרי אוצר כיהנו בתקופה זו ומרביתם גם דיברו רבות על משק חופשי, הפרטה ודה-רגולציה, אבל על פי נתוני מכון הריטייג' לא התקדמנו כלל בשנים אלה. גם אז דורגה ישראל במקום 46 עם ציון של 65.5. מאז השתפרנו רבות בנושא גודל הממשלה, אבל נסוגנו בתחומים אחרים, למשל, בתחום טוהר המידות (71 אז לעומת 59 כיום).

בתקופה זו צעדו מדינות מסוימות כברת דרך מרשימה. המדינות הבלטיות, קטנות ויחסית עניות במשאבי טבע, הבינו שעליהן למשוך משקיעים זרים ולהיהפך למרכזים פיננסיים. אסטוניה זינקה ממקום 24 ל-12, ולטוויה מ-57 ל-38. מקסיקו הפגינה דבקות מרשימה בהליכי הליברליזציה והתקדמה ממקום 79 ל-44.

אי אפשר לסיים מסע עולמי ללא התייחסות לסין והודו. על פי מדד החופש הכלכלי העולמי נדרשת מהמשקיעים שם זהירות רבה. שתי המדינות זוכות לציונים נמוכים במיוחד, סין במקום 126 והודו 115. המסקנה היא שמדינות ענק עם צמיחה מואצת רב שנתית, ביקושים עצומים ושווקים לוהטים מושכים משקיעים זרים גם אם הסביבה העסקית טעונת שיפור. שונה הוא המצב לגבי מדינות זעירות עם צמיחה מתונה, הן צריכות להשתדל יותר.

הכותב הוא עורך דין