"מדינת ישראל מחויבת לשמור על צביונה כמדינת רווחה וככזו עליה להביא לפתרון בעיית אי הביטחון התזונתי של חלק מאזרחיה, שהלכה והתרחבה בשנים האחרונות", אמר הרצוג בהצגת הדו"ח. חוסר ביטחון תזונתי, מושג שהוטבע לתאר מחסור במזון במדינות שפע, מוגדר כ"העדר נגישות סדירה למזון מזין בדרכים מקובלות (כגון קנייה בחנות, ר"ס) ובכמות מספקת".
לפי נתונים של הביטוח הלאומי שפורסמו לראשונה בדו"ח, 34% מהאוכלוסייה מוותרים על מוצרי מזון חיוניים כדי לממן מוצרים חיוניים אחרים. כפי שפורסם ב"הארץ" במאי 2007, הרצוג בחן תחילה אפשרות שהמדינה תספק תלושי מזון לקניית אוכל ותרכוש עודפי מזון מיצרנים וחקלאים כדי לחלקם לנזקקים - שיטות הנהוגות בארה"ב. אולם אנשי מקצוע התנגדו לרעיון ודעתם התקבלה בוועדה, שבראשה עמד מנכ"ל המשרד נחום איצקוביץ' והשתתפו בה נציגי משרד הרווחה, הביטוח הלאומי ומשרדי האוצר, החקלאות, הבריאות, המשפטים, החינוך והגמלאים.
תחת זאת ממליצה הוועדה להסדיר את מערך העמותות הפועלות בתחום המזון, כ-400 או 500 במספר, כדי לפקח על איכות המזון ולהבטיח פריסה גיאוגרפית ומגזרית של חלוקת המזון שתמנע אפליה וקיפוח. במקביל מומלץ שהממשלה תגדיל את תמיכתה בעמותות ל-30 עד 50 מיליון שקלים בשנה, לעומת כ-3.3 מיליון היום. זאת בהתאם לקריטריונים של ניהול תקין של העמותות, פריסתן ופיקוח על המזון שהן מחלקות ושימוש באמצעים חדישים ולא סטיגמטיים, כגון כרטיסי אשראי לרכישת מזון.
הוועדה גם ממליצה לבחון מחדש את מערך הקצבאות, בהשתתפות אנשי אקדמיה ופעילים חברתיים, כדי להבטיח ביטחון תזונתי למי שאינו יכול לעבוד או שהכנסתו נמוכה מאוד. עם זאת היא מזהירה מפני הגדלה בלתי מבוקרת של קצבאות שתיצור תלות מצד קבוצות גדולות באוכלוסייה ותעודד בטלה.
הסקירה שביצעה הוועדה מלמדת שרק ממשלות מעטות במערב מעורבות ישירות באספקת מזון. רובן פועלות למימוש הזכות למזון באמצעות ארגוני המגזר השלישי ותקצוב תוכניות הזנה ייחודיות. בישראל נמצא כי קיים צורך בתוכניות כאלה, במיוחד לילדים בסיכון ולקשישים, והוועדה ממליצה להרחיב את אלה הקיימות בבתי ספר ובמועדונים לקשישים.
המחקרים המעטים שקיימים בישראל מצביעים על כך שהיקף אי הביטחון התזונתי מגיע ל"ממדים מדאיגים" המשקפים אי שוויון ועוני מתרחבים, קובעת הוועדה. מחקר של הביטוח הלאומי שנכלל בדו"ח מצא שבשנת 2006 30.7% מהאוכלוסייה ויתרו על מצרכי מזון כדי לממן צרכים אחרים. זאת לעומת 33.8% שלוש שנים קודם לכן. "שיעור הוויתור" הגבוה ביותר נמצא בקרב החרדים - 52.6% - גידול לעומת 2003. בקרב הערבים ירד שיעור הוויתור במעט - מ-38.3% ל-37.3%.
הוועדה גם ממליצה להקים מועצה ציבורית שתייעץ לממשלה במדיניות הביטחון התזונתי ותגבש דרכים להסדרת פעילות העמותות, שבראשה יעמוד מומחה למדיניות חברתית ויהיו חברים בה נציגי ממשלה, מגזר שלישי ואקדמיה. עיתוי פרסומו של הדו"ח מכוון לחג הפסח ולמועד מסירת תשובת המדינה לבג"ץ בעתירה שהגיש ארגון "לתת" שדורש להעביר את האחריות לביטחון התזונתי מהעמותות למדינה.
בהקשר זה קובעים חברי הוועדה שלמדינה אחריות על הביטחון התזונתי של אזרחיה ומכנה את תפקיד העמותות "שיורי", מעין רשת ביטחון נוספת. מנכ"ל "לתת", עו"ד ערן וינטרוב, בירך על כך שהדו"ח מכיר בבעיית הביטחון התזונתי ובהתרחבותה על אף הצמיחה הכלכלית במשק. אבל הוא מאוכזב מכך שהוועדה ממליצה להשאיר את האחריות לחלוקת מזון בידי החברה אזרחית ובו בזמן מקציבה לכך סכום כה קטן. "אם כבר רואים בעמותות גורם מרכזי ראוי שיתקצבו בהתאם", הוא אומר. סכום של 50 מיליון שקלים, גם אם האוצר יאשר אותו, משמעו 20 שקלים למשפחה לחודש בעוד שהסכום הנדרש הוא כ-700 מיליון שקלים, הוא אומר.
וינטרוב גם מאוכזב מהאופי התיאורטי של מרבית ההמלצות. "עוד מועצה ציבורית? עוד דיון ציבורי על קצבאות? מה קורה מחר בבוקר?" הוא שואל.
שליש מהאוכלוסיה מוותרת על מזון חיוני
רותי סיני
31.3.2008 / 15:39