ניסן החל את דרכו בחברה לפני 28 שנה כמהנדס פיתוח, ובתפקידו האחרון היה סמנכ"ל ומנהל חטיבת מערכות טילים וחלל. מאז מונה למנכ"ל בפברואר 2006 הציגה החברה גידול שנתי של 19% במכירות - כ-500 מיליון דולר לשנה - מבלי שביצעה רכישות, ורווח של 126 מיליון דולר ב-2007 לעומת 2 מיליון דולר ב-2005, על אף שהחלה לשלם מס ולאחר שהפרישה בשנתיים האחרונות 119 מיליון דולר לפרישת עובדים.
ניסן מסביר שנכנס לתפקידו בהנחה שהממשלה לא תתמוך בחברה ממשלתית במשבר ולכן רווחיותה הנמוכה של החברה פוגעת בסיכוי הישרדותה.
"בעיית הרווחיות נבעה מבעיות שורש שאת חלקן הכרתי כסמנכ"ל", אומר ניסן, "הצעות מחיר חובבניות ללא חישוב של עלות אמיתית, עודפי כוח אדם, גידול בעלות השכר, חוזים בעיתיים, גלישות בביצוע ללא גיבוי מקבלני משנה ומבלי שנכנסנו למפרטים. היו פרוייקטים של 4 מיליון דולר, שהסתיימו בהפסד של 20 עד 25 מיליון דולר", מסביר ניסן.
היתה שחיתות?
"לא, מהבחינה הזו לא מצאתי שום דבר יוצא דופן לחברה במימדים כאלה".
השינוי בתרבות העסקית כלל קביעת יעדים ל-2010, רענון סגל הסמנכ"לים, טיפול במפעלים מפסידים, שיפור בקרת פרויקטים, החלפת שיטת דיווח, הערכות לגמר פרויקטים, בקרת תפעול וצמצום משלחות.
אחד השינויים שניסן הנהיג היה כרוך דווקא בהגדלת ההוצאות. באחד מביקוריו במשרדי אלביט מערכות בבנין עזריאלי, התרשם ניסן מהקשר בין בכירי החברה לאנשי מערכת הביטחון השוכנים מצדו האחר של הגשר המחבר את בנייני עזריאלי לקריה.
ניסן הקים את דסק ישראל, העמיד בראשו את אביב טמיר, לשעבר מנהל פיתוח אמצעי תשתיות במשרד הביטחון, ומיקם אותו במגדל המוזיאון במרחק לגימת לאטה מהקריה. המהלך כנראה לא הזיק לגידול במכירותיה של התעשייה האווירית למערכת הביטחון מ-377 מיליון דולר ב-2005 ל-493 מיליון דולר ב-2007.
השלב הבא של ניסן נועד לשרת את החזון החדש: יעד מכירות של 10 מיליארד דולר ב-2010, תוך התאמה לדרישה הגוברת של מדינות כמו הודו לרכש גומלין, שישאיר לפחות 30% מעלות כל פרויקט ביטחוני בהודו ולסגירת שוקי הביטחון במערב אירופה בפני חברות זרות, המחייבת הקמת חברות בנות במדינות היבשת. הקמת החברות אמורה לפתור את בעיית החשיפה המטבעית שיש לחברה - המשלמת מדי שנה לעובדיה ולספקיה שכר בשקלים בעלות של מיליארד דולר.
פרויקטים יזומים
כחברה שמחזורה ב-2007 הסתכם ב-3.3 מיליארד דולר, יעד של 10 מיליארד דולר בתוך שלוש שנים נראה מעט הזוי על בסיס צמיחה פנימית בלבד. ניסן מצביע על מנועי הצמיחה של החברה: מערכות טילים להגנה מסוג ברק 8 להגנת שטח מפני טילים ומטוסים לטווח ארוך, מערכות טילים לתקיפה כמו נמרוד, טיל מונחה לייזר ארוך טווח, וחימוש מונחה משוטט, מערכות לווינים ומשגרים לחלל כמו טקסאר (Tecsar), ששוגר בינואר 2008 מהודו, בעל מערכת מכ"מ מתקדמת המסוגלת לפעול בלילה ובתנאי ראות קשים, וכן מטוסי המנהלים של החברה בשיתוף חברת גולפסטרים.
"הצמיחה הפנימית תתמקד במגה פרויקטים", אומר ניסן "כלומר בפרויקטים של 300 מיליון דולר ומעלה. אם החברה מעוניינת לצמוח בקצב מהיר היא לא יכולה לשבת ולחכות ללקוחות, אלא ליזום פרויקטים שיציעו יכולות יחודיות, ועליונות טכנולוגית - משלב גיבוש הרעיון דרך שכנוע הלקוח, הגדרת הצורך וניסוח המכרזים ועד לחתימה על חוזה".
התעשייה האווירית מנהלת בימים אלה משא ומתן עם ממשלת הודו בנוגע לפרויקט בסך 1.5 מיליארד דולר, שיכלול מערכת הגנה אווירית על בסיס מערכת ברק 8, מכ"מים של אלתא, מל"טים של חטיבת כלי הטייס הצבאיים, מטוסי משימה מסוג גולפסטרים ומערכות התראה מוטסות.
אלא שגם פרויקטים אלה לא יביאו את התעשיה האווירית ליעד. רכיב חיוני אחר באסטרטגיית הצמיחה שלה מתבסס על הצלחתה של מתחרתה. "אלביט מערכות עשתה עבודה מצוינת כשהקימה חברות בנות בחו"ל", אומר ניסן, שמעריך שחברות כאלה ייסיעו לתעשייה האווירית בשוק האמריקאי והאירופי ויצמצמו את חשיפתה להתחזקות השקל, שהיכתה ברבעון הרביעי של 2007 ועוד תכה ברבעון הראשון של 2008 בתוצאותיה הכספיות.
ניסן: "אנחנו עושים כמיטב יכולתנו להיכנס לשווקים האלה. אחד הצעדים שכבר ננקטו הוא הקמת חברה משותפת עם ולקונצרן TATA ההודי. החברות הפרטיות בהודו קיבלו היתר להיכנס לתעשיות הביטחוניות, ומרגע זה החלטנו שעדיף לחבור לגורם החזק ביותר בהודו".
המהלך המשלים, לרכישת חברות בשוקי היעד ולמיזמים משותפים, הוא להערכת ניסן מיזוג התעשיות הביטחוניות הממשלתיות בישראל לגוף אחד. "התעשייה העולמית היא שוק תחרותי של חברות ענק אמריקאיות, אירופיות ורוסיות". אומר ניסן. "בכל מכרז מופיעים חמישה-שבעה שחקנים שמהם שלושה-ארבעה רלוונטים. התעשייה האווירית היא הגוף הגדול ביותר, ועל כן מתבקש למזג את רפא"ל ותע"ש בתעשייה האווירית כך שייווצר אשכול של תעשיות ביטחוניות ממשלתיות מול אלביט מערכות. ברור שאשכול זה יופרט יום אחד, לאחר שתושג הסכמת הממשלה והעובדים."
החזון של התעשייה האווירית: הכנסות של 10 מיליארד דולר ב-2010
יורם גביזון
1.4.2008 / 8:07