נדחתה תביעה נגד עו"ד יוסף כהן ונגד חברת רפיד ויז'ן

פלדמן חתם בנובמבר 2001 עם רפיד שילוט על הסכם לרכישת מניות. במסגרתו הקנה פלדמן לרפיד זכות סירוב ראשונה לרכוש את מחצית המניות במאור שפלדמן עמד לרכוש משותפו לחברה. כהן שימש כבא כוחו של פלדמן לצורך ההתקשרות בהסכם, אף על פי ששימש באותו זמן גם כפרקליטה הקבוע של רפיד שילוט מזה שנים רבות.



בתביעה טען פלדמן כי כהן ורפיד עשו יד אחת במטרה לאפשר לרפיד להשתלט על חברת מאור מבלי לשלם לפלדמן תמורה ראויה. ביחס לכהן טען פלדמן כי הוא גרם לכך שפלדמן התקשר עם רפיד בהסכם למרות שההסכם לא שירת את האינטרסים שלו, וזאת תוך הפרת החובה האוסרת על עורך דין להימצא במצב של ניגוד עניינים. לכן, נטען, על כהן לפצותו בגין ההפסדים שנגרמו לו כתוצאה מהתקשרותו בהסכם, בסכום של 6.4 מיליון שקל, מתוכם 4.6 ביחד עם רפיד ויז'ן.



לטענת פלדמן, הוא סמך על כהן שייצג את עניינו כראוי ולכן חתם על ההסכם מבלי לקרוא אותו, ולכן לא ידע כי ההסכם פוגע בו והופך את רפיד לבעלת השליטה במאור.



כהן טען כי הוא לא היה במצב של ניגוד ענינים ועשה הכל על מנת לקדם את טובתו של פלדמן. לטענתו, פלדמן לא רק שידע כי הוא מייצג גם את שתי החברות אלא ששכר את שירותיו דווקא מסיבה זו, שכן קיווה כי הוא יעניין את רפיד ברכישת חלקו של השותף במאור. כהן אף הגיש תביעה שכנגד נגד פלדמן על סך 131 אלף שקל, בגין חוב שכר טרחה. לטענתו, סוכם כי פלדמן ישלם לו שכ"ט בסך 50 אלף דולר בתוספת מע"מ, ואולם לבסוף שילם רק מחצית מהסכום.



השופטת ענת ברון דחתה את התביעה. לדבריה, "בנסיבות המקרה דנן הפרתו לכאורה של עו"ד כהן את סעיף 14 (ג) לכללי האתיקה (הסעיף קובע שעורך דין לא ייצג צד אחר בעניין שצד בו הוא לקוח קבוע שלו, אלא אם נערך הסכם בכתב בו הסכים במפורש הצד האחר לייצוג ? נ.ר.), כשלעצמה, אינה בהכרח מהווה התרשלות", שכן לדבריה פלדמן ידע כאשר פנה לכהן כי הוא משמש גם כפרקליטן של החברות, ובמצב זה מושגת תכליתו של הסעיף אף מבלי שנערך הסכם בכתב.



השופטת הוסיפה כי אינה קובעת מסמרות בשאלה אם הפרת כללי האתיקה על ידי כהן מהווה התרשלות כלפי פלדמן, משום שפלדמן ממילא לא הוכיח קשר בין הפרת ההוראה לבין הנזק הנטען על ידו. לדבריה, הוברר כי התקשרותו של פלדמן בהסכם נעשה מרצון ובהסכמה, כאשר הוא היה מודע היטב לכך שהחברות הן בגדר לקוח קבוע של כהן.



השופטת דחתה את טענת פלדמן כי הוא חתם על ההסכם מבלי שהיה מודע לתוכנו, ולפיכך, קבעה, נשמט הבסיס לטענה כי הקנוניה בין כהן לרפיד הביאה אותו לחתום על ההסכם.



מנגד דחתה השופטת את תביעתו שכנגד של כהן וקבעה כי הוא לא הציג כל הוכחה בנוגע לגובה שכר טרחתו הנטען. היא זקפה לחובתו את העובדה שלא ציין בכתב תביעתו כי פלדמן שילם לו בנוסף ל-25 אלף דולר גם סכום של כ-138 אלף שקל. רפיד יוצגה על ידי עו"ד גיורא ארדינסט ויובל זילבר.
(א 1126/04)