מנכ"ל הדואר: "אנחנו בעד תחרות, רק תנו להתחרות בלי לקשור לנו את הידיים והרגליים"

למנכ"ל חברת דואר ישראל אבי הוכמן יש בטן מלאה על משרד התקשורת. כזכור, מה שהיה רשות הדואר במשך שנים הפך ב-1 למארס 2006 לחברה ממשלתית בשם דואר ישראל, ובמקביל נפתח ענף הדואר הכמותי לתחרות. יתרה מכך, בתחילת ינואר האחרון קיבלה החברה את רישיונה החדש שמסדיר את כללי את התחרות בשוק ואת ההיתרים וההגבלות שחלות על החברה.



אלא שבדואר רחוקים מלהביע סיפוק נוכח הרישיון: "במשרד התקשורת רוצים לנהל חברות, אבל לא רוצים לקחת אחריות", פוסק הוכמן. "בסופו של דבר אני המנכ"ל, ואני זה שצריך לבוא לדירקטוריון ולדווח על תוצאות, אבל מי שיקבל את ההחלטות הוא פקיד ממשרד התקשורת. יש לנו 7,000 עובדים, מחזור של 2 מיליארד שקל בשנה, כל שנה נפתחים ונסגרים כ-70 סניפי דואר ועכשיו משרד התקשורת יבוא ויגיד לנו אם לסגור סניף אחד או לא?



"יש לנו, למשל, סניף בקניון הפעמון במרכז ירושלים עם רמת פעילות נמוכה מאוד, ובמרחק שתי דקות יש עוד שלושה סניפים אחרים, ובכל זאת, המשרד לא מאשר לנו להתייעל ולסגור את הסניף. אז שייקחו כבר את המושכות חזרה. אני לא זוכר שנעשתה עבודה טובה בניהול הדואר מצד הממשלה. כבר 15 שנה שהחברה מפסידה עשרות מיליוני שקלים וחצי מיליארד שקל רק בחמש השנים האחרונות, עד לאחרונה".



ובאמת, להוכמן יש במה להתגאות: ב-2006 הציגה חברת הדואר רווח תפעולי ואת 2007 סיימה עם רווח נקי, לראשונה מאז הוקמה ב-87', כאשר היה הוכמן סמנכ"ל כספים צעיר ברשות הדואר. את מגמת הרווחיות וההתייעלות של חברת הדואר, יש לזקוף גם לזכותו של המנכ"ל הקודם, יוסי שלי, שיזם ב-2004 מהלך של פיטורים ל-500 עובדים. "את המהלך ביצענו בלי שביתה של יום אחד", אומר הוכמן, "וזאת, מפני שפעלנו בשיתוף פעולה מלא עם ועד העובדים".



על מה מלינים בדואר?



"2008 היא שנה מפחידה מבחינתנו, כי השוק נפתח לתחרות ויתקיימו בה המכרזים הגדולים של הדואר הכמותי", מסביר הוכמן. "עכשיו, הדואר מחויב לתעריפים שהם גלויים לכולם על פי תנאי הרישיון, ואם, נאמר, בנק גדול כלשהו הולך למכרז לבחירה של ספק לחלוקת דואר כמותי, אז המתחרה לא מחויב לפרסם בפומבי תעריפים. לכן, אם יוריד את המחיר באגורה אחת פחות מהמחיר שלי, הוא זוכה. והנה, למרות ההפרעות של הרגולטור בהתנהלות השוטפת, הצלחנו להראות השיגים ב-2007".



עד פרסום הרישיון הנוכחי, היה לדואר חופש פעולה מלא בכמה תחומים שבהם הוא אינו מונופול, למשל דואר שליחים, שבו הוא פועל מול מתחרים כמו Fedex ו-UPS ובדואר מעריכים כי יש להם בתחום נתח שוק של כ-10%. אלא שעכשיו השירות יהיה תחת פיקוח, והדואר יידרש לדווח על כל שינוי תמחירי. דרישות דומות יחולו גם בתחום שירות חלוקת העלונים לבתים, ובתחום הדיוור המהיר לחו"ל. "בכל ישיבה של ועדת הכלכלה של הכנסת אני אומר: 'אנחנו בעד תחרות רק תנו להתחרות בלי לקשור לנו את הידיים והרגליים'", אומר הוכמן.



נהיה אופיס דיפו



הוכמן מתייחס גם לחשש אפשרי של הרגולטור מסבסוד צולב בשירותים שנפתחו כעת לתחרות. "אומרים שנעשה סבסוד צולב, ממה בדיוק?", הוא אומר. "לקחו לנו את הדואר הכמותי וכל השאר הם שירותים מפסידים. למשל, על כל מכתב רגיל ששולח הלקוח הביתה אנחנו מפסידים כחצי שקל. התווכחנו על מחיר הבול מול המשרד ואחרי תחינות אינסופיות הסכימו להעלות את מחירו מ-1.50 שקל ל-1.55 שקל, אבל עכשיו הם השאירו אותנו שוב בבעיה כי מטבע ה-5 אגורות יוצא מהמסחר".



ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מכמה "גזרים" שמנים שניתנו לדואר ברישיון החדש, ובראשם השירותים הפיננסיים שהדואר יכול לספק ללקחותיו כמו כרטיסי אשראי פרי-פייד ופוליסות ביטוח. השירותים החדשים פתחו את התיאבון, ובדואר כבר חושבים על תוכניות נוספות: "אנחנו מעבירים את הסניפים מהפכה", מספר הוכמן. "כיום, במקום לעמוד בתור ניתן לקחת מספר ולשבת, ואנחנו הצ'יינג'ר (המרת כספים) הכי גדול במדינה ואנשים סומכים עלינו. מעבר לכך, אנחנו רוצים להיות גם הרשת הקמעונית הגדולה במדינה ובעלת הפרישה הרחבה ביותר. נמכור מוצרי משרד, ואפשר יהיה להיכנס לקחת סל או עגלה, לשים בפנים מוצרים וללכת לקופה כמו אופיס דיפו".







בתגובה לדבריו של הוכמן נמסר ממשרד התקשורת: "את טענתו בנוגע לחבילומטים עליו להפנות למשרד המשפטים, וראוי שיעמוד על טיבה בטרם הוא מעביר ביקורת. באשר לפרישת הסניפים, המשרד רואה בכך דבר המחויב במציאות שמטרתו מתן שירות אוניברסאלי, ולאו דווקא במקומות הרווחיים. בנוסף, אנו התנגדנו לעליית מחיר הבול, מכיוון שהאוכלוסייה העושה שימוש בבולים פרטיים אינה מהשכבות המבוססות. כמו כן, הוספנו לרישיון החברה 28 שירותים נוספים, העתידים להוסיף למחזור ההכנסות של הדואר 150 מיליון שקל".



דואר ישראל מציג: שנה רווחית ראשונה ב-2007



>> בדואר ישראל נרגשים: לראשונה מאז הקמתה, הציגה החברה רווח נקי של 42 מיליון שקל ב-2007. לעומת זאת, את עשרת החודשים של 2006 מאז הפך הדואר מרשות לחברה במארס, היא סיימה עם הפסד נקי של 19 מיליון שקל.



ואולם, ב-2006 היו לדואר הוצאות חדפעמיות של 62 מיליון שקל שהשפיעו על שורת הרווח. סך כל הכנסות הדואר ב-2007 היו 1.7 מיליארד שקל, בהשוואה ל-1.4 מיליארד שקל בעשרת החודשים האחרונים של 2006. הרווח הגולמי היה 203 מיליון שקל (בהשוואה ל-181 מיליון שקל), אך הוצאות ההנהלה עלו מ-83 מיליון שקל ב-2006 ל-92 מיליון שקל ב-2007.



הרווח התפעולי של החברה עלה מ-66 מיליון שקל בעשרת החודשים של 2006 ל-88 מיליון שקל ב-2007. בנוסף, דואר ישראל סיימה את 2007 עם תזרים מזומנים מפעילות שוטפת של 223 מיליון - הנמוך מהתזרים של השנה הקודמת, שהיה 292 מיליון. זאת, מכיוון שהחברה השקיעה סכום גדול של 149 מיליון שקל ברכישת רכוש קבוע ב-2007, בהשוואה ל-94 מיליון שקל שהשקיעה ברכישה ב-2006. בנוסף, הדואר מימש ב-2007 פיקדונות בנקאיים בסכום כולל 49 מיליון שקל ואף פרע הלוואה למדינה בסך של 73 מיליון שקל.