בפסק הדין שניתן בשבוע שעבר בבית הדין הארצי לעבודה קבעה וירט-ליבנה כי מערכת יחסים המתבססת כולה על יחסי מין מזדמנים בין ממונה לעובדת במסגרת העבודה מהווה הטרדה מינית. "על בעל מרות מוטלת אחריות מוגברת, שנועדה ליצור מקום עבודה מוגן למי שכפופים למרותו ומחייבת מידה של זהירות", קבעו השופטים. במקביל נדחו טענות הממונה כי העובדת פיתתה אותו וכי לא ניצל את מרותו. לעובדת נפסק פיצוי בסך 35 אלף שקל.
"בעסקים קטנים אין מנגנון משמעתי"
"הפתיעה אותי התגובה 'אבל היא הסכימה', בעוד שבתחומים אחרים, כמו חוק שכר שווה, חוק שוויון הזדמנויות והגבלת חופש עיסוק - בית הדין מתערב בהסכמת עובדים חזקים, ואנחנו מבטלים הסכמות של עובד להגביל או לפגוע בעצמו בהסכמי עבודה", אמרה וירט-ליבנה בכנס. "כאן הסכמת האשה נהפכה למשהו קדוש ומקודש. אנחנו צריכים לבדוק זאת כרצון חופשי, בסביבה אובייקטיווית לגמרי. אני חייבת להגיד שהופתעתי. מאוד. אולי לא הצלחנו להפנים את הנורמות עד הסוף. עדיין אומרים 'היא רצתה והוא הקורבן'". וירט-ליבנה דיברה בפתיחות נדירה, בעיקר לאור העובדה שפסק הדין ניתן לפני פחות משבוע, ומעורר מאז מחלוקת.
נראה כי שופטי בית הדין הארצי לעבודה כאילו חיכו לתיק הטרדה מינית שיגיע לפתחם. בעשור מאז שחוקק החוק למניעת הטרדה מינית, רוב פסקי הדין בעניינו ניתנו על ידי בית המשפט העליון במסגרת ערעורים על החלטות נציבות שירות המדינה ונגעו לעובדי מדינה ורשויות מקומיות לאחר הליך משמעתי מסודר. לדברי וירט-ליבנה, "האם במקומות עבודה קטנים, כמו בחנות או במשרד עורכי דין, יש הליך משמעתי וערעורי משמעת? המנגנון שנקבע בחוק הוא טוב להתקנת תקנות, מינוי אחראי במקום העבודה והגברת המודעות. המודעות גברה, אך במקומות העבודה הקטנים אין מנגנון כזה. כל אשה לגופה".
וירט-ליבנה הבהירה כי ראתה בתיק הזדמנות לשינוי חברתי. "מה קרה בתיק האחרון? ניתן היה לדון בו כתיק ספציפי עובדתי. בית הדין האזורי בחיפה האמין למעסיק. יכולנו לא להתערב בקביעות עובדתיות, אך בכך אנו מפספסים מטרה חשובה ביותר של מילוי החוק בנורמות חברתיות, בייחוד כשאין קביעות בנוגע ליחסי מרות בעבודה.ביקשתי בפסק הדין לקבוע שתי נורמות: הראשונה היא מה מוטל על המוטרדת להוכיח ואיך בית הדין יתייחס לדברים. השנייה נוגעת לקביעת כללים ברורים יותר. אני מעבירה את כובד המשקל לבעל המרות ומפחיתה מכובד ההסכמה של העובדת".
וירט-ליבנה אף הסבירה את הרקע המקצועי והתודעתי שהביא אותה לקבל את החלטתה. "לפני חקיקת חוק הטרדה מינית, דנתי בתביעה של עובדת שטענה להטרדה מינית על ידי המעסיק, שהיה בעל העסק. במהלך הדיונים הבנתי עד כמה התביעה קשה לה וכמה אנרגיות נדרשות ממנה כדי ללכת עם ההליך עד הסוף. סברתי שיש להקל עמה בהבאת עדים, ואיפשרתי למטפל נפשי ולמכריה להעיד. בסוף פסקתי ב-97' פיצויים בסך 100 אלף שקל.
"כמה חודשים לאחר מכן יצא החוק. אני זוכרת שהיה חשש ציבורי גדול מצד המעסיקים שהם יוצפו בתלונות סרק, ותהיה נקמנות של עובדות. באותה תקופה כיהנתי כנשיאה בבית הדין האזורי בתל אביב. עד שעברתי לבית הדין הארצי הגיעה אלי תביעה אחת בלבד לפי החוק להטרדה מינית. לא היתה הצפה בבית הדין לעבודה".
"היא לא פיתתה אותו לרדת לחדר הביטחון"
וירט-ליבנה התייחסה באורח יוצא דופן גם לעובדות פסק הדין. "במקרה הספציפי היא הוצגה כמהנדסת שפיתתה. העובדת היתה מהנדסת ברוסיה, אך בישראל היתה בודקת תוכנה, תפקיד בדרגה נמוכה לעומת מהנדס הפיתוח, שהיה הבכיר במחלקה. בית הדין לא קבע שהיא חיזרה ופיתתה, אלא שהיא יזמה שיחה. היא לא פיתתה אותו לרדת לחדר הביטחון. גרסתו היתה: 'אני לא רציתי אתה יחסים, היא היתה מאוהבת בי. לא התכוונתי למערכת יחסים, היא פיתתה אותי והייתי חלש'. הוא היה חלש במשך שישה חודשים?".
וירט-ליבנה מודעת היטב לתחושות ברחוב ולכותרות העיתונים, שחלקן ראו בפסק הדין כמרחיב מדי את האחריות המוטלת על הממונה ומפחית מאחריות העובדת. בכנס אמרה כי "אולי הקורא לא פיתח סימפטיה למתלוננת, אולי התנהגותה היוותה שיקול לגובה הפיצוי - אך הנורמה מבקשת לטפל בתופעה שהחוק רצה למנוע".
לדבריה, המסר החברתי שביקשו השופטים להבהיר הוא כי בין ממונה לכפוף לו לא ייתכנו יחסי מין. לבעל המרות יש חובת זהירות כפולה ומכופלת לעובדיו, גם אם נדמה לו שמנסים לפתות אותו. מערכת היחסים במקום העבודה אינה שוויונית אלא היררכית, ולמעביד כוח רב לעומת העובד - הוא הקובע את תנאי העבודה ואת השכר ובידו לפטר את העובד. במצב זה, בייחוד כשעובד זקוק לעבודתו, לא תיתכן הסכמה חופשית מצד העובד לקיים יחסי מין. כל עמדה שלו תשפיע על מעמדו.
וירט-ליבנה ציינה כי "כשרוצים לקבוע נורמה חברתית להגן על החלש, ייתכן שהיא תוחל גם על חזקים, אך אין בכך כדי לבטל אותה. באיזון הכולל יש להעדיף הגנה לנשים חלשות, גם אם בדרך יזכו בהגנה גם נשים חזקות".
השופט שאסרה על יחסי מין בין ממונה לעובדת: "אני אומרת לממונה: קודם כל תיזהר אתה"
אבי ברגר
2.4.2008 / 9:52