הכנסת אישרה: מספר ימי המילואים של חיילים יוגבל ל-54 ימים בשלוש שנים

סגן שר הביטחון, מתן וילנאי אמר שהחוק נדון במשך שנים ומי שאיפשר את העברתו היה שר הביטחון, אהוד ברק, שהיה מוכן להשקיע מאות מיליוני שקלים. ח"כ צחי הנגבי, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, שאישרה את החוק לקריאה שנייה ושלישית, אמר שהחוק הוא התשובה לתחושת חוסר השוויון הגובר התסכול והתהיות הרבות בלב המשרתים.



יש הרבה סעיפים מהותיים והרבה סעיפים שנויים במחלוקת בחוק הזה, אבל אין ספק שהסעיף הסמלי, ובעל המשמעות החוקתית הרבה ביותר, הוא זה שיקבע שמותר להפלות חיילי מילואים לטובה: "רשאים הממשלה וכן כל גוף אחר לקיים פעולות וכן לקבוע הוראות שיש בהם כדי לתגמל חיילי מילואים או להביע הוקרה כלפיהם, בהתחשב בין השאר במספר הימים ששירתו בשירות מילואים. פעולה או הוראה כאמור שהיא סבירה ומידתית לא תחשב כאפליה אסורה". כלומר, מותר יהיה להפלות מילואימניקים לטובה בתחומים רבים, מהטבות מס, דרך מלגות ועד מעונות באוניברסיטה.



וילנאי, רואה בסעיף הזה את "לב החוק". ח"כ אבשלום וילן ממרצ, ממובילי המאבק למען החוק, הרבה פחות נלהב. "זה מאוד בעייתי מבחינה חוקתית", הוא אומר, "למה יש קדימות למי שעשה מילואים על ערבי שאין לו כסף?". וילן גם טוען שאנשי המילואים עצמם מתייחסים בזלזול לחלק מהצ'ופרים שיכול הסעיף הזה להעניק להם, כמו כרטיסים לקולנוע או הנחות.



חוק אחד, משתי הצעות חוק



חוק שירות המילואים נולד משתי הצעות חוק, אחת ממשלתית ואחת פרטית, שהגישו 30 חברי כנסת. בהצעת החוק המקורית קבעה הממשלה שכל יוצא צבא שלא יקראו לו לשירות בתוך שנתיים, יהיה פטור משירות מילואים. המשמעות של ההצעה הזאת היתה חיסול המילואים כצבא העם והפיכתו לצבא חמישית העם. חמש שנים מנסה וילן לעורר ויכוח ציבורי על הסעיף הזה ואינו מצליח. "לא היה לקובעי ההחלטות אומץ לקיים דיון ביושר", הוא אומר. לבסוף הוחלט לעקוף את המוקש ולקבוע שכמו היום, צה"ל יוכל לשחרר את מי שאינו זקוק לו. ובכל זאת אומר וילן שהחוק כולו משדר סוף לצבא העם. זאת, משום שככל שאנשי המילואים יקבלו יותר הטבות, ולמדינה יהיה יותר יקר לזמן אותם, ייקראו פחות אנשי מילואים. "יקראו רק לגדודים הטובים", אומר וילן. "זה קורה בפועל גם היום".



וילנאי אומר שאחד החידושים העיקריים בחוק הוא החובה לדווח מדי שנה לממשלה ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, על מצב מערך המילואים. זה לקח ממלחמת לבנון השנייה. לא רק על סדרי הגודל של מערך המילואים יצטרכו שר הביטחון והרמטכ"ל לדווח, אלא גם על רמת הכשירות, מצב הציוד והיקף ימי המילואים הצפוי באותה שנה. אם היום שר הביטחון והרמטכ"ל יכולים לגייס את כל המילואים בצו 8, בלי כל פיקוח, מעתה הם יצטרכו לקבל אישור מהממשלה כולה, או לפחות מראש הממשלה. כן יצטרכו לקבל את אישור ועדת החוץ והביטחון בתוך 48 שעות.



אחת מתכליות הצעת החוק היא להגביל את מספר הימים שאפשר לקרוא לכל איש מילואים: 54 ימים לחייל בשלוש שנים (18 יום בממוצע בשנה); 70 למש"ק (23 בשנה) ו-84 לקצין (24). חלק מהזמן הזה חייב להיות אימונים. לכאורה, שיפור גדול. אבל איתי לנדסברג, מפורום המג"דים, המח"טים והטייסים, טוען שבחוק יש פרצות שיאפשרו לקרוא לשירות של 36 יום בשנה, כלומר להותיר את המצב היום על כנו. בלשכת וילנאי עונים שזה יחול רק על מקצועות מיוחדים, כמו טייסים ורופאים.



איך יתחלק הכסף?



את עיקר תשומת הלב הציבורית תופס הוויכוח על הכסף. וילנאי טוען שבחוק יש תוספת של 800 מיליון שקלים לשנה. כחצי מיליארד שקלים יבואו מתקציב הביטחון, בעקבות החלטה של שר הביטחון אהוד ברק, וזה בעצם מה שמאפשר את העברת החוק. וילן אומר שחלק מהכסף כבר ניתן גם היום לחיילי המילואים בפועל, ולכן יש להקציב עוד רק כ-400 מיליון. אבל גם הוא מדגיש ש"זה לא מעט כסף". איך יתחלק הכסף?



* עד היום חיילי מלואים שלא עבדו, או שעבדו בשכר נמוך מאוד, קיבלו פיצוי מהביטוח הלאומי לפי שכר המינימום. מעכשיו, הם יקבלו את הפיצוי על פי 68% מהשכר הממוצע במשק, כ-5,300 שקל. אנשי המילואים ביקשו 100% מהשכר הממוצע, אבל לנדסברג מודה שגם זו התקדמות.



* מי שישרת יותר מ-15 ימי מילואים בשנה, יקבל המחאה ממס הכנסה בשווי של עד שתי נקודות זיכוי, שעשויה להגיע ל-4,000 שקל בשנה. זו בלי ספק הטבה מרשימה. אבל לנדסברג מספר, שהתברר לאנשי המילואים שהמדינה מתכוונת לגבות מהם 25% מס הכנסה.



* מערכת הביטחון טוענת ששיטת החישוב החדשה, שלפיה יוכפל התשלום בעד חלק מימי המילואים פי 1.4, משפרת מאוד את מצבם. אנשי המילואים טוענים שמדובר בסכומים שוליים.