המפכ"ל דוד כהן: "ארגוני פשיעה חודרים לרשויות המקומיות"

כהן, שדיבר בראיון ל-TheMarker, הוסיף: "אנחנו מבחינים בשני מוקדים מרכזיים של שחיתות שלטונית: ברשויות המקומיות, שבהן יש חדירה מתמשכת של ארגוני פשיעה, שמתבטאת, לדוגמה, במתן הטבות; ובמכרזים, שבהם החדירה למוקדי כוח והון מתבצעת באמצעות שוחד ואי סדרים. אני סבור שארגוני פשיעה עדיין רוצים לחדור למערכות כלכליות דרך מכרזים. הפרטה מהווה קרקע נוחה לחיזוק הקשר בין הון לשלטון".



כהן אמר כי שחיתות ציבורית ושלטונית מאיימת על החוסן הלאומי מכיוון שהיא מחלישה את האמון בדמוקרטיה, פוגעת ביציבות השלטון, מעודדת אי ציות לחוק וחוסר אמון בשלטון ומביאה לאדישות ציבורית לנושאי שחיתות - ובכך מרחיבה את מעגל השחיתות ופוגעת במרקם החברתי.



עם זאת, הוסיף, "מערכת אכיפת החוק בישראל הוכיחה בשנים האחרונות שהיא אינה נרתעת מטיפול בתופעות השחיתות בכל רמות השלטון, ללא משוא פנים. חקירות שהתנהלו בשנים האחרונות הוכיחו שאין אדם בישראל, ללא קשר לתפקידו או לרום מעמדו, החסין בפני החוק".



מלחמה בהלבנת ההון



בשנים הבאות מתכוון כהן להעניק תשומת לב מיוחדת למאבק בפשע המאורגן. "פעילות ארגוני הפשיעה בישראל היא רב-תחומית וכוללת פעילות פלילית ופעילות חוקית, שהממשק ביניהן הוא מנגנוני הלבנת ההון", אמר. "המשטרה פועלת לפי הכלל שריסוק ארגון פשיעה הוא ריסוק כלכלי. מדי שנה נעשה מיפוי מחדש של הארגונים, והאחריות לטיפול בהם הוטלה על היחידה הארצית המיוחדת - להב 433".



היחידה, שהוקמה בינואר האחרון, מאגדת יחידות שפעלו עד כה בנפרד - היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), היחידה הארצית לחקירות פשעים חמורים בינלאומיים (יאחב"ל), היחידה הכלכלית אתג"ר הנאבקת בגניבות הרכב והגדעונים. היעדים שקיבלה כוללים סיכול, חשיפה, חקירה, איסוף ראיות והעמדה לדין של עבריינים החברים בארגוני הפשיעה.







היחידה הארצית הכלכלית מתמודדת עם "פשיעה כלכלית", המוגדרת "עבירות פליליות שגורמות נזק כספי לקופה הציבורית על ידי אובדן הכנסות והוצאה במרמה של כספים בהיקף משמעותי". היחידה עוסקת בעבירות מירמה כלפי המוסד לביטוח לאומי, בגניבת מתכות, בפשיעה פרמצבטית, בעבירות במשק הדלק והגז, ברדיו הפיראטי, בכרייה בלתי חוקית וגניבת חול ומחצבים, בשחיתות ציבורית במקרקעין, בהונאות מקרקעין, בפלישה למקרקעין של המדינה ובעבריינות במיחזור מכלי משקה.



"ארגוני הפשיעה מתעצמים כלכלית וטכנולוגית", אמר כהן, שהזכיר את הישגי המשטרה בפרשת מהילת הדלק ובפרשת הלבנת ההון בסניף 104 של בנק הפועלים. "למשטרה יש יכולות טכנולוגיות טובות, אך קשה להדביק את הפער. אני רואה בהתעצמות טכנולוגית של המשטרה השקעה אסטרטגית".



"לשים את המשטרה בראש סדר העדיפויות"



אף שכהן נחוש להיאבק בשחיתות שלטונית - גם בקרב ראשי המדינה - הוא נחוש לא פחות להיאבק על תוספת לתקציבו ממשרד האוצר, ולשם כך הוא מגייס נתונים סטטיסטיים מחו"ל. "אפשר לחסוך עד 3.4 מיליארד שקל בשנה כתוצאה מירידה של 10% בפשיעה בישראל. לפי מחקרים בעולם, הגדלה של 30% בתקציב המשטרה מביאה לירידה של 30%-50% בפשיעה", אמר.



עלות הפשיעה בישראל בכל אחת מחמש השנים האחרונות מוערכת ב-30-40 מיליארד שקל. עבירות אלימות גורמות ל-31% מהנזק, עבירות מרמה ל-24% ממנו, ועבירות רכוש ל-21%. "אם נקבל באופן חד-פעמי 2 מיליארד שקל, נוריד את הנזק ב-5% בשנים הבאות", אמר כהן. "אנחנו דורשים לשים את המשטרה בראש סדר העדיפויות הממשלתי בתקציב 2009, כמו שבתקציב 2008 שמו בראש את הביטחון והחינוך".



לשיטתו, הגדלת תקציב המשטרה היא תוספת חברתית. "פנינו בנושא לראש הממשלה", אמר כהן. "נוסף על כך אנחנו עובדים מול משרד האוצר על תוכנית רב-שנתית". לא מעט ביקורת הוטחה במשטרה על סדרי עדיפויות לקויים בניהול הגורמים לבזבוז משאבים ועל מצבת כוח אדם מנופחת. עם זאת, לפי הנתונים שהציג כהן, במשטרה סבורים שיש מקום לתוספת של 2,200 שוטרי קבע עד 2010.



"בכל מדינה אירופית סבירה יש ארבעה שוטרים על כל אלף תושבים, ואילו בישראל יש רק 2.75", אמר כהן. לדבריו, אין התאמה אוטומטית בין הגידול באוכלוסייה לגידול במספר השוטרים. ב-86', למשל, היה היחס 3.3 שוטרים על כל אלף תושבים. כהן אמר כי כתוצאה מהירידה ביחס זה רואים פחות שוטרים ברחובות, "וזה משפיע על תחושת הביטחון של הציבור".



אמש הציג כהן את הנתונים הכלכליים העולים מעבודת המשטרה במפגש עם ראשי המשק במועדון התעשייתי-מסחרי בתל אביב. לדבריו, תקציב המשטרה ל-2008 הוא 7.6 מיליארד שקל. 56% מהתקציב מופנים לתשלום שכר, ו-20% נוספים לגמלאות. לרכישות חדשות מוקצים 21%, ורק 3% מוקצים לפיתוח טכנולוגי.







כהן ציין כי יעדי המשטרה ל-2008 כוללים ירידה של 15% במספר הפריצות לבתים וגניבת כלי הרכב לעומת 2006, של 30% במקרי האלימות ושל 10% במספר ההרוגים בתאונות דרכים. התוכנית הרב-שנתית עד 2010 מציבה למשטרה כיעד להוריד ב-40% את מספר הפריצות לבתים, גניבות כלי הרכב ומקרי האלימות לעומת 2006.



למרות מה שנראה כעלייה בפשיעה, הרי שמספר מקרי הפשיעה ביחס למספר התושבים נותר דומה בארבעת העשורים האחרונים. עם זאת, פילוח סוגי הפשיעה השתנה. בשנות ה-60 וה-70 היו כ-70% ממקרי הפשיעה בתחום הרכוש, וכיום מדובר ב-55% מהפשיעה.



עבירות האלימות - שוד, רצח, תקיפה, גניבה, איומים - הסתכמו ב-2007 בהיקף של כ-63,600 תיקים. מספר ההרוגים בתאונות הדרכים ירד מ-457 ב-2006 ל-430 ב-2007. עלות התאונות למשק נאמדת ביותר מ-10 מיליארד שקל. במשטרה מתכוונים לפעול להורדת מספר התאונות ב-30% בתוך חמש שנים.