כך תהפוך ישראל לסינגפור של המזרח התיכון

כדי לממש את החזון הזה ישראל תצטרך, בין היתר, לפתח את שוק האשראי החוץ בנקאי ולהקטין את הריכוזיות במערכת התיווך הפיננסי, לרבות הסרת חסמים רגולטוריים בפני בנקים זרים המעוניינים לפעול בישראל. בנוסף לשינויים הרגולטוריים, מימוש החזון תלוי במיוחד בשינויים הכרחיים במערכת המיסוי שאינה מהווה סביבה נוחה למשיכת השקעות. משקיעים זרים המעוניינים להשקיע בישראל עשויים להירתע לאחר היכרות קצרה עם פקודת מס ההכנסה המסובכת, המפלה והבלתי שקופה.



בעיה מרכזית בהקשר זה היא חוסר הוודאות במשטר המס המשפיע לרעה על התכנון הכלכלי של הנישום. משקיעים נדרשים כעניין שבשגרה לכתת רגליהם לפקידי השומה על מנת לנסות לקבל אישורים מקדמיים בטרם ביצוע עסקות. בנקים זרים המעוניינים להתחיל בפעילות בישראל נדרשים להמתין שנים לקבלת אישורים, ואלו שהחלו להעניק שירותים, פועלים לעתים בחוסר ודאות מיסויית.



בעידן של גלובליזציה ותחרות עולמית על ההון, משקיעים - זרים ומקומיים - מגיבים באגרסיוויות למעורבות ממשלתית בשווקים ולשיעורי מס גבוהים, ומעבירים את הונם למדינות אחרות. לפיכך, ממשלה המעוניינת לקדם השקעות חייבת להבטיח שכלכלתה תהיה אטרקטיווית בעיני המשקיעים באמצעות הגמשת הרגולציה, הפחתת מסים ושיפור מערכת המיסוי.



אם רוצים למשוך משקיעים זרים, התנאים בישראל צריכים להיות טובים יותר מהמקובל במקומות אחרים, במיוחד לאור המצב הגיאו-פוליטי. ישראל תהפוך ליעד למשקיעים זרים רק כאשר הממשלה תשכיל להפחית את הרגולציה ולעצב את משטר המס בצורה מושכלת.



הכותב הוא מרצה בבית הספר למשפטים במכללה למינהל - המסלול האקדמי