התאחדות הקבלנים נמצאת במצב לא פשוט. הציבור הרחב אינו אוהב את ציבור הקבלנים, וסקר שנעשה לפני חודש עבור ארגון אמון הציבור חשף כי 20% אינם מוכנים לרכוש דירה מקבלן עקב הסיכונים הכרוכים ברכישה. מנכ"לית הארגון, גלית אבישי, הדגישה כי החשש אינו קשור רק לנפילת חפציבה, אלא גם לבעיות להן נחשפים רוכשי דירות מול הקבלנים. סיפורים על ליקויי בנייה, התנערות ממחויבות ואיחורים במסירות דירות מוציאים את החשק לרכוש דירה מקבלן.
במקביל, חוזרות על עצמן הטרוניות לפיהן "הקבלנים של פעם" בנו טוב יותר. אותם קבלנים, שהגיעו מהשטח, עבדו אישית במבנים שבנו וניהלו יחסים אישיים עם הקונים. בעיני רבים הם מצטיירים כטובים יותר מאותם יזמים שלעתים קרובות אינם מכירים את הפרויקטים של עצמם, ומוקפים בקבלני משנה, רואי חשבון, עורכי דין, אנשי שיווק וים של מנהלים זוטרים.
"אף אחד לא זוכר את הליקויים של אז, כי הם טופלו כבר לפני עשרות שנים", אומר בובליל. "הכל התקדם מאז: יש ביקורות, מעקבים, תקנים קפדניים בהרבה, חומרים באיכות טובה יותר ובמגוון הרבה יותר גדול, וכמות הליקויים ירדה. איכות הבנייה והטכנולוגיה עלו בצורה דרמטית. ראה את המגדלים שמוקמים כיום באיכות גבוהה מאוד".
הקונים מתלוננים על טיפול גרוע של הקבלנים בליקויי הבנייה.
"נוצר כאן פולקלור של קבלנים שמתנערים מאחריות, ואני לא מקבל את זה. אני לא חושב שחברה רצינית, גדולה או קטנה, מפקירה את הדיירים שלה. כמו כל עסק שצריך לדאוג ללקוחותיו, גם קבלנים צריכים לעשות את זה. נכון שלעתים אין הסכמות בין הקבלנים לדיירים לגבי ליקויי כזה או אחר, אבל הדבר אינו מהווה התנערות.
בשנים האחרונות פורח ענף בדיקות ליקויים, מה שמראה שמדובר במכה של ממש.
"מדובר באנשים שמבצעים בדיקות בדירה, ופעמים רבות גם כשאין ליקויים, הם מבטיחים לרוכשים להוציא כסף מהקבלן. לא פעם נתקלתי בדברים שגבלו בסחיטה ממש, והעובדה היא, שפסקי דין אחרונים דחו את הרוב המוחלט של התביעות הללו, ואף הטילו על המהנדסים אחריות על התביעות המופרכות וקנסו אותם. לכן, אני לא רואה שום קשר בין הפעילות של החברות הללו לבין הכמות האמיתית של ליקויי הבנייה".
עובדה היא שדירות יד שנייה מהוות רוב מוחלט של עסקות בארץ והרוב הזה הולך וגדל.
"זה ברור. רוב העסקות מתבצעות על ידי משפרי דיור, ואלה מוכרים קודם כל את הדירות שלהם, ורק לאחר מכן קונים דירות, שחלקן מקבלן וחלקן דירות יד שנייה. לכן הנתון הזה אינו מעיד על חוסר אמון בקבלנים".
מה לגבי מחירי הדירות? האם נראה לך שהגענו לשיא?
"המינוח הזה אינו נכון. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחירי הדירות בישראל ירדו בשנה שעברה ב-8%. בכלל, כשבאים לספר לי שזוג צעיר אינו יכול לקנות דירה בישראל, אני שואל היכן? בשדרות אתה יכול לקנות היום דירה ב-20 אלף דולר. ומה עם כרמיאל? קרית שמונה? חיפה? מצב הפריפריה לא השתפר. מחירי הדירות ירדו, ואם המדינה לא תיכנס לעניין, בצורה של הפחתת מע"מ או מענקים לאזורי חיפה, הצפון, באר שבע והדרום, המצב גם לא ישתפר. אם היא רוצה שאזרחי ישראל יגיעו לפריפריה, היא צריכה לבנות גם תשתיות כמו חינוך, בריאות, תחבורה, תרבות ותעסוקה ברמות דומות לאלו שמקבלים תושבי תל אביב".
יש הסבורים כי הפערים בין מחירי דירות במרכז הארץ לבין הפריפריה הם ההטבה האמיתית לקוני הדירות.
"בוא נבחן את האמירה הזו בשטח. בבאר שבע אתה יכול לקנות היום דירות במבני יוקרה שלא היו מביישים את תל אביב, תמורת 600 אלף שקל. מישהו מהמרכז בא לקנות? לא. סימן שמחיר הדירה אינו הכל, ואם אנשים מוכנים לשלם סכומים מאוד גבוהים עבור דירות דומות במרכז הארץ, יש פרמטרים נוספים שדורשים טיפול. לדוגמה, הרכבת כיום מקרטעת ולא עונה על הביקושים. אין תחבורה ציבורית אמיתית".
מה להערכתך יקרה עם מחירי הדירות העממיות באזורי הביקוש?
"אני מעריך שמחירי הדירות העממיות, שעולות 200-350 אלף דולר במרכז הארץ, ימשיכו לעלות בקצב מתון, כי הביקוש לדירות עממיות מגיע כיום לכ-35 אלף דירות בשנה, בעוד שבונים בסך הכל כ-27 אלף דירות בשנה. אנחנו לא רואים השתנות של מדיניות מינהל מקרקעי ישראל להוצאת קרקעות למכרזים במרכז הארץ, כך שאיני רואה כרגע שינוי במגמה".
ומה לגבי נכסי היוקרה?
"קשה מאוד להעריך, משום שחלק חשוב מהם נשלט על ידי תושבי חוץ. כפי שנראה עכשיו, אני לא חושב שהמשבר הגדול שפקד את ארה"ב יפקוד במלואו את שוק היוקרה, משום שחלק גדול מקוני הדירות הללו מגיעים מאירופה, שנפגעה פחות. אני לא חושב שנראה בקרוב ירידות מחירים".
בשנים האחרונות אנו שומעים על חברות ביצוע רבות שנקלעות לקשיים. מה לדעתך קורה בחברות הללו?
"קבלני הביצוע מתקשרים בדרך כלל עם הממשלה, או חברות ממשלתיות. ההסכמים שהם חתומים עליהם אינם צמודים למדד תשומות הבנייה, וגם אם כן - המדד אינו משקף את ההתפתחויות האמיתיות שמתרחשות בעלויות הבנייה. לדוגמה, החודש ירד המדד ב-0.2% ואילו הברזל, שכר העבודה והביטומן עלו ביותר מ-10%. זה נובע מכך שמבנה המדד אינו מעודכן. הוא מורכב מרכיבים שונים של עלויות, שלכל אחד מהם משקל יחסי שנקבע לפני עשרות שנים. הטכנולוגיה השתנתה, המשקלים היחסיים השתנו, וכיום נדרש שינוי גדול בקביעת המדד הזה.
"לפני חודש, למשל, הגשנו עתירה לבג"ץ בנושא סלילת דרכים, שהמדדים בעבודה לא עודכנו ב-10 השנים האחרונות. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הודיעה בתגובה שהיא אינה יכולה לעדכן את המדד עקב מצוקת תקציב, אבל העניין הזה גורם לנזק אדיר לקבלנים. המצב אינו יכול להשאר כמו שהוא".
מדוע רק אתם מתלוננים בנושא הזה? מה עם החברות עצמן?
"אף קבלן לא רוצה לקלקל את היחסים שלו עם מזמין העבודה. כשהוא חותם על הסכם, הוא כבר חושב על המכרז הבא ולא רוצה להצטייר כטרבל מייקר. ניסינו לגייס את אחת החברות הגדולות ביותר בענף הזה, שאיני רוצה להזכירה בשמה, למאבק במכרז מטעם חברה ממשלתית מסוימת, והם אמרו לנו שהם מסרבים לעמוד בחזית המאבק, כי הם רוצים לעבוד בעתיד עם אותה חברה ממשלתית.
"צריך להבין, שכל קבלני הביצוע, כולל הגדולים ביותר, נמצאים בעמדה חלשה מאוד מול מזמיני הביצוע. החוזים מקפחים, ואנו שוקלים לפנות לבית המשפט בנושא אם לא נגיע להסכם עם החשב הכללי של האוצר. קח לדוגמה את מה שקרה בכביש 431 עם דניה סיבוס. שינו את התוואי, ועכשיו באים בטענות לחברה? זה בלתי סביר. אם היה מדובר בחברה קטנה יותר, היא היתה מתפרקת בדרך".
מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמסר בתגובה, כי בשבוע שעבר נערך מפגש בין בכירי התאחדות הקבלנים לבין בכירי הלשכה. בישיבה העלו נציגי הקבלנים את השגותיהם לגבי מבנה מדד תשומות הבנייה, אבל בלשכה לא מתכוונים כרגע לפעול לשינויים במדד.
"אף אחד לא זוכר את הליקויים של פעם"
אריק מירובסקי
4.4.2008 / 11:36