האדריכל דני קידר: "התמודדות קשורה לצורך להוביל קהילה שנמצאת בתהליך של שינוי"

המשרד שמתכנן את הפרויקטים הללו הוא א.ב. תכנון, הממוקם במקום השני בדירוג 100 משרדי האדריכלים בישראל, שמפרסמת חברת דן אנד ברדסטריט ישראל. משרדי האדריכלים מדורגים על פי מספר העובדים המקצועיים המועסקים בהם - אדריכלים, שרטטים ומעצבי פנים.



א.ב. תכנון הוא למעשה ממשיך דרכן של מחלקות התכנון בתנועות הקיבוציות. מתוקף כך מתמחה המשרד במגזר הכפרי - התמחות שהוא מייצא למזרח אירופה ולאפריקה.



 שריד סוציאליסטי בעולם קפיטליסטי



המעורבות של א.ב. תכנון בחו"ל היא לא שגרתית, דבר לא מפתיע בהתחשב בכך שמדובר במשרד הפועל במעין זרם נפרד של האדריכלות המקומית. גם מהבחינה הכלכלית-עסקית א.ב. תכנון אינו משרד רגיל. בראשו לא עומדים שותפים - אדריכלים שגוזרים קופון כשהמשרד זוכה להצלחה ומתקשים להירדם בתקופות קשות - ובעליו הם 16 קיבוצים. עם זאת, המשרד עומד בזכות עצמו מבחינה כלכלית.



במבט ראשון נראה כי מדובר בשריד סוציאליסטי בעולם קפיטליסטי. סקירת הפעילות היזמית של א.ב תכנון בחו"ל מגלה תמונה שונה. אדריכלי המשרד אינם עובדים רק בשירות יזמי הנדל"ן, אלא תרים אחר פרויקטים פוטנציאליים ולמעשה יוזמים את הקמתם.



לכאורה, מנהליו של משרד המספק שירותים למגזר הכפרי, בעיקר כזה החולש על התכנון בקיבוצים, אינם צריכים לחפש עבודה בחו"ל. נכון, במגזר הכפרי אין הרבה כסף - אבל אם נאמר שקהל היעד הוא 300 יישובים, אז לפחות ב-30 מהם יש עשייה אדריכלית בכל רגע נתון. מדובר על הרבה עבודה, מה שמאפשר לא.ב. להיות המשרד היציב ביותר בדירוג של דן אנד ברדסטריט.



השינויים במצבת כוח האדם המקצועי במשרדי האדריכלים, הנובעים בעיקר מהתנודות בשוק הנדל"ן, כמעט שאינם מתרחשים בו, ואם כן - באופן הרבה פחות תזזיתי. האדריכל הבכיר דני קידר, העובד שנים רבות במשרד, אומר כי המשרד מעורב בכ-1,000 פרויקטים בשלבי ביצוע שינויים. מספר עצום בכל קנה מידה.



ההחלטה לצאת לחו"ל נבעה מההכרה בהתמחויות וביתרונות הייחודיים של המשרד, שעשויים להיות משמעותיים גם על אדמות הנכר. "הגדרנו 3 מטרות-על בעבודה בחו"ל: פיתוח הכפר, תעשייה וחקלאות. אלה מטרות המותאמות לדרישות המימון של הקרנות האירופיות, עם עדיפות לבולגריה ולרומניה - שם פתחנו משרד משותף עם גליל הנדסה", מפרט קובי בוגן מנהל א.ב. תכנון.



פעילות המשרד במזרח אירופה כוללת תכנון פתרונות לאזורים כפריים, בין השאר באמצעות יצירת מקורות פרנסה חלופיים, כמו אירוח ופארקי נופש, וכן תכנון של משחטות, בתי קירור ומחלבות ענק. בנוסף, יוזמים במשרד העתקה של מבני תעשייה מלב הערים לאזורי הכפר, כולל תכנון חלופות לשטחים שהתפנו.



"תפסנו את הנישה של העברת מפעלים, מכיוון שיש לנו מומחיות בתחום ההנדסי וגם בטיפול בשטח מבחינת הנדל"ן. כך אנחנו מייצרים שקט נפשי ופתרון כולל ליזם", מסבירה דפנה רגב, מנהלת פיתוח עסקים בחו"ל בא.ב. תכנון.



רגב אומרת כי המשרד ממנף את הייחודיות שלו לחו"ל: "ברומניה, לדוגמה, מדינה שבה השוק רווי באדריכלים ישראלים, יש לנו יתרון בולט בתחום הרפתות. יזמים ישראלים רבים משקיעים בתחום זה. אנחנו מלווים את הפרויקט עד ההקמה. הצלחתנו באה לידי ביטוי בכך שגם יזמים מקומיים פונים אלינו".



 פתרון כולל



"אנחנו עובדים גם הרבה באפריקה", מוסיף בוגן. "באנגולה אנחנו מתכננים הסבה של כפרים פורטוגליים למגורים של חיילים משוחררים - פרויקט שכולל שיקום של מרכזים מסחריים ויצירה של מרכזים לוגיסטיים.



"אנחנו גם מעורבים בפרויקט של הקמת כפרים שלמים בבנייה ירוקה מלבני בוץ בטכנולוגיות מערביות. אנו פעילים גם בדרום אפריקה, נמיביה, הודו, יוון, קרואטיה, טורקיה ופולין", מפרט בוגן.



היתרון שמספק המשרד ליזמים הוא החבילה הכוללת. "חברות ישראליות שיוצאות לחו"ל מתקשות לקבל את מלוא הפתרונות. היזמים מעדיפים לעבוד עם כמה שפחות גופים, וזה גם יוצא להם זול יותר", מסביר קידר. א.ב. תכנון הוא לא רק משרד אדריכלים - המשרד כולל גם מהנדסים וכן מחלקות מבני משק, חשמל, קונסטרוקציה ואינסטלציה.



 המשרד של הפריפריה



חרף ההילה שאופפת את הפעילות מעבר לים, המסה הקריטית של הפרויקטים שמתכנן המשרד נמצאת בישראל. א.ב.תכנון מתמחה בפריפריה, וגם יושב בה. סניפי המשרד ממוקמים בצמח, בשער הנגב, קיבוץ יפעת, משמר העמק, תל אביב (משרד ראשי) וכאמור בבוקרשט, רומניה.



"הלקוחות שלנו נמצאים תחת אש, וכך גם אנחנו", אומר קידר, "לכן, קל לנו יותר להבין את הצרכים שלהם".



הבנת הצרכים של תושבי הפריפריה נובעת גם מכך שרוב עובדי המשרד, בעיקר הוותיקים שבהם, באים מההתיישבות הכפרית. הקרבה הזו והקשרים בתנועות הקיבוציות הביאו לכך שבמשרד מרבים לעסוק בקיבוץ המתחדש ומשמשים בין השאר יועצים של משרד החקלאות לפיתוח הכפר.



"אנחנו מסייעים להגדיר מהו כפר", מסביר קידר. "מה צריך כדי לגור בו. העיסוק הזה מתרחב לתכנון שטחים פתוחים במרחב הכפרי - תחום יקר ללבנו".



ההתמחות במגזר הכפרי מחייבת את המשרד לעסוק במגוון תחומים: תכנון מבני חינוך, מגנים ועד לימודי אקדמיים - כמו מכללות אורנים, תל חי והגליל המערבי - תב"עות למגזר הכפרי, הרחבות בקיבוצים תוך ניתוח השפעתן על היישוב, והקמת מתקני ספורט - מאיצטדיונים ועד בריכות שחייה טיפוליות. תחום התמחות נוסף של המשרד הוא תעשיית הפלסטיק, שבה פעילים קיבוצים רבים.



בניית מבני חינוך ממוגנים הוא תחום פעילות חדש של המשרד. כשמקבלי ההחלטות הבינו כי רק המיגון החלקי בעוטף עזה יעלה כמיליארד שקל, הם ניסו לחשוב היכן חוסכים. אחת המסקנות היתה שבנייה מחדש של מבני החינוך באזור, כמבנים ממוגנים, תהיה זולה ממיגון המבנים הקיימים. בוגן מספר כי מתוך 11 בתי ספר בעוטף עזה שייהרסו ויוקמו מחדש, כמבנים מודרניים וממוגנים, חמישה מתוכננים על ידי המשרד.



 "המרחב הכפרי - חלק משמעותי מהמדינה"



מכיוון שא.ב תכנון הוא שריד של מחלקות התכנון הקיבוציות, גם כיום מעורבות המשרד בקיבוצים חורגת מרמת התכנון. "התמודדות קשורה לצורך להוביל קהילה שנמצאת בתהליך של שינוי. לשיוך הקרקעות ולמעבר לשכר דירה, לדוגמה, יש ביטוי גם בצד הפיסי. אנחנו בעצם מגדירים איך בתי הקיבוץ יתפתחו", מסביר קידר.



הפעילות במגזר הקיבוצי יוצרת מצבים שרוב משרדי האדריכלים אינם נתקלים בהם. קידר מספר על תכנון שכונות בשני קיבוצים: "בקיבוץ השומר על השיתופיות נתנו לחברים לבחור את צבע הקירות ולא הבינו למה צריך לאפשר גם לכל חבר לבחור את סוג הבלטות; ואילו בקיבוץ המופרט כל בית תוכנן כמו בנה-ביתך, ופרט לקונטור (מעטפת) הכל היה שונה".



למרות פעילותו הייחודית, קידר מדגיש כי המשרד הוא חלק מהאדריכלות הישראלית. "היינו מעורבים בתמ"א 35 ואני חבר בעמותת האדריכלים. הדיון אמנם מתמקד במדינת גוש דן ואנחנו לא מתכננים מגדלים - אבל המרחב הכפרי הוא חלק משמעותי מן המדינה ואי אפשר להתעלם ממנו".