ח"כ אופיר פינס: שר התקשורת נכנע לחברות הסלולריות

"זו אחת השערוריות הגדולות ביותר", מתייחס ח"כ אופיר פינס לתסבוכת הביורוקרטית אליה נקלע החוק. פינס, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, היה אחראי על ניסוח עקרונות החוק כתקנות. "הגיע אל הוועדה השר להגנת הסביבה, מר גדעון עזרא, וביקש שנאשר את תקנות החוק לקרינה בלתי מייננת - מה מותר ומה אסור. לאחר ההתדיינות וניסוח התקנות, צריך היה השר להגנת הסביבה להחתים את שר התמ"ת ולקבל את הסכמת שר התקשורת. בדיונים הבאנו מומחים וערכנו שינויים שכולם התקבלו על דעת השר".



אם השלמתם את ניסוח התקנות, מה הבעיה?



"כדי שהתקנות של חוק הקרינה הבלתי מייננת ייכנסו לתוקף, השר לאיכות הסביבה צריך לחתום עליהן ולפרסם אותן ברשומות - דבר שהוא לא עשה עד היום משום ששר התקשורת החליט שלא להסיר את התמיכה בתקנות ובמשרד המשפטים טוענים שלא ניתן לפרסם אותן כך. כעת, העניין עומד בין שר התקשורת, השר להגנת הסביבה ושר המשפטים, שמתדיינים כבר חודשים בנושא".



למה שר התקשורת נסוג מתמיכתו בתקנות?



"החברות הסלולריות, באמצעות פורום החברות הסלולריות, פנו למשרד התקשורת והשר התיישר, הטיל וטו".



איזה עניין יש לציבור בחוק?



"במצב כיום ניתן לעשות הסכם עם דייר ספציפי ולהקים אנטנה סלולרית בבית שלו מבלי שהשכן שלו יידע על כך. בנוסף, לא צריך לכתוב על המתקן שהוא אנטנה. הדבר היחיד שנדרש הוא שהקמת האנטנה תאושר על ידי הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה".



כבר ידוע שיותר אנטנות משמעותן פחות קרינה



"נכון שכשיש יותר אנטנות יש פחות קרינה מהמכשיר, אך גם מהאנטנות עצמן קיים סיכון. חשיפה יומיומית לאנטנה מכניסה גם 'משתמש פסיבי' לקבוצת סיכון. אדם שנמצא במשך יום שלם ליד אנטנה - מסתכן בסרטן".







בעד שקיפות



יהיה נדיר למצוא את פינס מדבר בנייד כשהמכשיר צמוד לאוזנו, ולרוב הוא נעזר בדיבורית או מדבר באמצעות הרמקול הפנימי. "בכנסת הקודמת ניסיתי לקדם חוק לפיו יצוין על כל טלפון נייד כמות הקרינה שהוא פולט. הנחתי את הצעת החוק, ולמחרת הופיע במשרד שלי נציג אחת החברות משוודיה. יום לאחר מכן זכיתי לביקור של בכיר מחברה מיפאן".



אנשים זקוקים לאנטנות כדי לדבר בסלולרים שלהם.



"אני לא נגד אנטנות סלולריות, אבל אני בעד שקיפות, מעורבות הציבור ואמצעי הגנה. לדוגמה בעניין מתקני הגישה - אלה אנטנות קטנות, אך לא הצלחנו להכניס אותן לפיקוח של החוק ולכן ניתן לשים אותן בכל מקום ואין לאזרח דרך לדעת על כך. אפילו הדור השלישי - רמת הסיכון ממכשירים אלה גבוהה יותר, אך לא התקיים דיון ציבורי בעניין. אני מצפה שמשרד התקשורת יפנה למשרד הבריאות לפני שהוא מכניס טכנולוגיה חדשה, ולהבהיר לציבור מהן הסכנות הכרוכות בכך. עכשיו מדברים על - WiMax זה סוכם עם משרד הבריאות? מישהו יודע מה הקרינה שכרוכה בעניין?".



אופיר פינס מנסה לשכנע את הכנסת שתיגש לראשונה בהיסטוריה לבג"ץ כנגד הממשלה. בעיניו, גניזת החוק לקרינה בלתי מייננת היא חלק מתופעה הרבה יותר רחבה. "אנחנו מחוקקים חוקים והשרים לא מתקננים תקנות. אני רואה בעניין האנטנות מקרה בוחן. עבדנו קשה, ההצעה התקבלה פה אחד ובסוף החוק נכנס למגירה".



פינס ממשיך במאבקו גם באמצעות חקיקה. הוא מתבסס על מחקר ישראלי של ד"ר סיגל סדצקי שמצא קשר מובהק בין שימוש בטלפון נייד להתפתחות תאים סרטניים ושפירים בבלוטת הרוק, ומעלה הצעת חוק בשם "חוק ההגנה מפני נזקי השימוש בטלפון נייד". פינס מציע לחייב את חברות הסלולר למכור אוזנייה בנוסף למכשיר, ובדומה לסיגריות, הוא מציע כי תהיה מדבקת אזהרה על המכשיר הנייד עם הכיתוב: אזהרה, שימוש מוגבר במכשיר זה עלול להזיק לבריאות המשתמש, ובייחוד לבריאותם של קטינים.



ממשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "השר עזרא בעד התקנות החדשות אך מכיוון שאנו מחוייבים להתייעצות עם משרד התקשורת העברנו את החוק אליו ומאז החוק נעצר שם".



ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "טענתו של ח"כ פינס משוללת יסוד. אנשי הדרג המקצועי במשרדי התקשורת והגנת הסביבה הגיעו להסכמות ברורות בנושא התקנות. לצערנו, במחטף של הרגע האחרון שינו אנשי המשרד להגנת הסביבה את עמדתם והעבירו החלטה בניגוד לעמדה שהתקבלה במשותף. הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה מקיים מאז דיונים עם אנשי פורום החברות הסלולריות במגמה להגיע לסיכומים ולקדם את יישום התקנות. משרד הבריאות אינו אחראי מבחינה מקצועית. באשר לנושא טכנולוגיית ה-WIMAX, נתוני הקרינה נבדקו על ידי משרד התקשורת ועברו למשרד להגנת הסביבה ונמצא כי הקרינה בטכנולוגיה זו נמוכה מהקרינה הנשקפת מהסלולר".