משנים גישה ביחס לדולר

בחצי השנה האחרונה היה ריטואל כלכלי קבוע: היצואנים והתעשיינים קיננו על מר גורלם כתוצאה מהתחזקות השקל, הם איימו בפיטורי עובדים ובהעברת מפעלים לחו"ל ודרשו הורדות ריבית והתערבות של בנק ישראל. הממשלה והנגיד - התעלמו.

ואולם לפני שלושה שבועות הכל התהפך. זה התחיל עם התערבות חד-פעמית במסחר השוטף במט"ח ורכישה של 600 מיליון דולר, המשיך לפני שבועיים עם ההודעה על רכישת 10 מיליארד דולר בשוק תוך 10 שנים, במנות יומיות של 25 מיליון דולר והסתיים בהפחתה מפתיעה של 0.5% בריבית השקלית.

כיום, לאחר שבנק ישראל החל לרכוש את המנה הדולרית היומית שלו, אפשר לעשות סיכום ביניים: האווירה בשוק המט"ח השתנתה לחלוטין - והיא משפיעה על כל החלטות ההשקעה בשוק הון.

שער הדולר עלה מרמה של 3.4 שקלים, עם תחילת ההתערבות של בנק ישראל לפני כשבועיים, עד לרמה של 3.59 שקלים בסוף השבוע שעבר. זו עלייה כלל לא זניחה של כ-5%, אבל זהו לא המהפך העיקרי. השינוי הגדול הוא באווירה, בתחזית ובתחושת הבטן של כל מי שפועל ומושפע משוק המט"ח. בימים האחרונים, למשל, נרשמו בשוק רכישות דולרים ערות על ידי שני סקטורים שלא היו מוכרים בכיוון עסקי זה. הראשון הוא משקיעים זרים: בשנה האחרונה הופיעו קרנות הגידור והבנקים הזרים כמעט תמיד כמוכרי דולרים, ובתחילת השבוע שעבר הם הופיעו לפתע כקונים של מטבע זר.

מה קרה? בשוק יודעים לספר שגופים שמרבים לפעול על בסיס "הוראות מכונה", כלומר על פי ניתוחים טכניים של התנהגות גרף המסחר בדולר-שקל בימים האחרונים, חושבים שיש שינוי מגמה מהותי בשוק - ושהוא תקף לטווח ארוך. אותם זרים בדקו את הגרפים, הפעילו את תוכנות המחשב שלהם, ניתחו את השוק - וכיום הם קונים דולרים על בסיס ספקולטיווי טהור, מתוך אמונה שיגרפו רווחים מהירים. לא רק זאת: בימים האחרונים חלה ירידה ניכרת בהיקף הפעילות בשוק איגרות החוב השקליות ובעסקות ריבית, גם בגלל קיצור שעות המסחר בבורסה - אבל בעיקר בגלל ירידה ברמת העניין בהן מצד המשקיעים הזרים.

בחלקו השני של השבוע היו אלה דווקא גופים ישראליים שרכשו דולרים, אבל לא סתם חברות - אלא יבואנים. מדוע? מתברר שהיבואנים חוששים כיום ששער הדולר יעלה במהירות והם יחמיצו הזדמנות לרכוש סחורה בזול. לפתע גם הם נזכרו ששער דולר של 3.5 שקלים הוא הנמוך ביותר זה עשר שנים - ולכן הם רצים ומקדימים רכישה של סחורות, מוצרים וחומרי גלם, או מגנים על עצמם מפני ירידה אפשרית בשער השקל. אלה פעולות השקולות לרכישת מט"ח. לפתע - לאחר תקופה ארוכה שבה רק חייכו והרוויחו - היבואנים הם אלה שלחוצים.

בשוק ההון, מתברר, מסכימים ששוק המט"ח הישראלי נכנס לתקופה חדשה, והוא יאופיין מעתה בפיחות זוחל של השקל מול שאר המטבעות, לפחות עד לרמות של 3.8, ואולי אפילו 4 שקלים לדולר, כלומר ירידה של עוד 5%-10%. הסיבה המרכזית: ההחלטה של בנק ישראל לרכוש 10 מיליארד דולר, שלא רק מקזזת את עודף הדולרים הנכנסים לישראל - היא גם הופכת אותו לגירעון.

אבל לא רק יצואנים, יבואנים וסוחרי מט"ח משנים גישה. גם רבים ממנהלי ההשקעות, בעיקר אלה המנהלים תיקים עבור לקוחות גדולים, מתחילים לחשוב אחרת. אם עד היום נתפשה השקעה באיגרות חוב בחו"ל כלא כדאית בגלל סיכון המטבע - אותה אפשרות שהשקל יעלה וימחק במונחים שקליים את כל ההכנסה מריבית - הרי כיום הגישה השתנתה.

השקעה שצוברת כיום פופולריות, למשל, היא תיק איגרות חוב תאגידיות בעלות דירוג גבוה, המפוזר על פני מגוון רחב של מדינות ומטבעות. תיק כזה יכול להציע תשואה שנתית משוקללת גבוהה על "סל" של מטבעות זרים, וגם לספק הגנה מסוימת נגד תסריט של קריסת הדולר מול היורו.

אף אחד לא יכול לצפות כיצד בדיוק יתנהג השקל בחודשים הקרובים. החזרת השקעות מחו"ל על ידי גופים ישראליים היתה המוטיב המרכזי של שוק המט"ח בתל אביב, ויש עדיין הרבה גופים וחברות המחזיקים כמות גדולה מאוד של מטבע חוץ.

הם אולי ממתינים ששער הדולר יעלה לרמה גבוהה מספיק - כדי להמיר את כל הדולרים האלה לשקלים. ואולם ככל שתימשך הירידה של השקל מול שאר המטבעות כך יתחזק שוב הביטחון העצמי של אלפי משקיעים מקומיים, והם שוב יפזלו החוצה למה שהם רואים כהזדמנויות השקעה מפתות בחו"ל, בעיקר לאחר מרחץ הדמים הנוכחי. זהו מעגל קסמים שמתהפך: ככל שיתרבו ההשקעות בחו"ל כך יתחזק הפיחות של השקל, אנשים יתחילו להרוויח גם מריבית וגם מהפרשי שער - ושוב יפתחו תיאבון להשקעות בחו"ל.