נדחתה תביעת תושבי שדרות לפטור ממסים

לפי התביעה התבקש בית המשפט להצהיר כי תושבי שדרות פטורים מתשלום מסים ישירים ועקיפים לאוצר, עד שיקבע כי מדינת ישראל מספקת להם את אותה רמת הביטחון ממנה נהנים יתר אזרחי מדינת ישראל ותושביה, ובמיוחד תושבי האזור המטרופוליטאני של תל אביב.



תושבי שדרות ביקשו עוד מבית המשפט להכריז כי הם זכאים להחזר כל סכום שנגבה מהם על חשבון תשלום המסים ששלמו מסוף יוני 2004 "עד יום פסק הדין, ועד בכלל".



השופט זמיר מציין בתחילת החלטתו כי חרף העובדה שהתביעה הוגשה מבלי שכתובות ומספרי הזהות של התובעים מצויינים, ומבלי שצורפו ייפויי כוח חתומים המייפים את עורכי הדין להגיש את התביעה בשם, היה מקום מלכתחילה לא לקבל את התביעה לרישום. ואולם השופט זמיר החליט לדון בתביעה כאילו הוגשה בהתאם למתחייב על פי התקנות.



לפי החלטת השופט זמיר נמחקה התביעה על הסף, מכיוון שבמתכונתה הנוכחית התביעה נעדרת עילה. לדברי השופט זמיר "האופי הברור והדומיננטי של התביעה הוא פוליטי, לא משפטי, על אף הניסיון "לצבוע" אותה בכסות משפטית לכאורה. התובעים אינם טוענים ל"הפקרה כלכלית" אלא ל"הפקרה בטחונית-צבאית".

השופט זמיר מוסיף ומציין כי "עתירה, המבקשת את בית המשפט להחליט מתי המדינה מספקת את רמת הביטחון הנדרשת, לא רק שהיא כללית ותיאורטית, אלא שהיא מצויה עמוק בתוך מתחם העניינים הבלתי שפיטים".



השופט זמיר רואה בעתירתם של תושבי שדרות ניסיון למרד מיסים וחושש כי החלטתו תהווה מתן לגיטימציה למרד שכזה לגישתו "הכרזה על "מרד מיסים" בתגובה לפעילות שלטונית, שאיננה לרוחה של קבוצת אזרחים מסוימת, היא חתירה מסוכנת תחת אושיות הדמוקרטיה ופגיעה קשה בעקרון שלטון החוק ובעקרון השוויון".

השופט זמיר מדגיש את הבעייתיות שבתביעה באומרו "התובעים, לכאורה, אינם מכריזים על "מרד מיסים"; הם מבקשים שבית המשפט "יאשר" אותו; בכך הם מבקשים שבית המשפט ירשה להם לפעול בניגוד לחוק, תוך השגת גבולן של הרשויות האחרות, המחוקקת והמבצעת. אין הם זכאים לסעד כזה".



בניסיון להקל עם תושבי שדרות, מציין השופט זמיר כי דרך המלך מהבחינה המשפטית, היא פניה לבית המשפט הגבוה לצדק, "בבקשת סעד קונקרטי לא ערטילאי ולא כללי, בדמות חיוב המדינה להשיב מדוע לא תעניק הטבות כלכליות כאלה או אחרות ואפילו מדוע שלא תקצה את הדרוש לצורכי מיגון וכיוצ"ב (הכל כמובן בכפוף להפעלת שיקול הדעת השיפוטי בנוגע להיקף ההתערבות, אם בכלל, בכל מקרה קונקרטי)".

לקראת חג הפסח אומר השופט זמיר כי "המיסים המודרניים של היום לא נועדו לענות ולא לגרום סבל; הם הכרחיים לקיומה של המדינה. לצד קביעתם והחלתם, מוסמך המחוקק ליתן את הפטורים, ההקלות וההנחות המתחייבות במקרה נתון מתאים. המחוקק אמרנו, לא בית המשפט, בוודאי לא באופן שהתובעים מציעים". בצעד חריג השופט זמיר אינו מחייב את התובעים בהוצאות.



(ת.א. 1001/07)