המייסד שלה, חיים קופנס (44), מסתכל בעיניים כלות על הדרך שבה מי שהיתה הבייבי של חייו נעלמה בתהום הנשייה. מבחינתו, מאז שנמכרה פרסייס לווריטאס (שזו האחרונה נמכרה לסימנטק) היא התפספסה. "עבדתי שם כמעט 14שנה, אבל אופציה זו עדיפה (להימכר לווקטור וגריילוק - ג.ג), מהאפשרות שהיא תמות לגמרי".
בינתיים, בשקט בשקט, מתקבצים עוזבי פרסייס לסטארט-אפ החדש, שבו קופנס מכהן כיו"ר מטעם קרן JVP. סטיב קמפבל, שמשמש מנכ"ל החברה, ניהל את הפעילות של פרסייס בארה"ב. לזטה פוינט הצטרפה גם ג'ואן גודפרי, שהיתה אחראית על השיווק בפרסייס. רנדי ארסנו, מי שהיה מנהל מכירות טכני בפרסייס ארה"ב, הצטרף גם הוא לחברה.
קופנס מגלה שאמורים להגיע כמה מפורשי פרסייס נוספים שיצטרפו לזטה פוינט. "אני מקווה מאוד שנצליח לשחזר את סיפורה של פרסייס כאן בזטה פוינט", אומר קופנס. בינתיים, היא עוד רחוקה מלממש יעד זה: היא מונה 25 עובדים בלבד ורק בשנה שעברה החלה למכור.
בודקים אפליקציות
לרבים נצבט הלב כששמעו שפרסייס נמכרה עבור נזיד עדשים. מאז שפרסייס נוסדה על ידי קופנס ויורם קריב ב-89', היא נחשבה לאחת מספינות הדגל של ההיי-טק הישראלי, ובשיאה העסיקה כ-400 עובדים. פרסייס נולדה במקרה: קופנס השתחרר מממר"ם ולאחר שצבר ניסיון רב בתחום מסדי נתונים גדולים פנה לעבוד בחברת הייעוץ SCP. באחד הימים הוא הוזמן על ידי מוטורולה כדי לפתור בעיה בתחום מסדי נתונים.
"לאחר שבוע אמרתי להם שהם מבזבזים את הזמן שלי, ואין לי מושג איך לפתור את זה. חזרתי ל-SCP ואמרתי ליורם קריב שיש כאן הזדמנות מאוד מעניינת לפתח מוצר שלא היה קיים עד כה, שיפענח כיצד האפליקציות משפיעות על ביצועי מסד הנתונים. עד אז לא היה מוצר שבדק היכן האפליקציה תקועה". קריב השתכנע וב-89', כשתעשיית הסטארט-אפ וקרנות ההון סיכון בישראל היו בראשית דרכן, הוקמה פרסייס, שנקראה תחילה ג'נסופט (Gene Soft. השם שונה לפרסייס לאחר שהתברר לקופנס שלג'נסופט יש קשר למחקר גנטי שלא קשור לעניין).
ב-89'-93' החברה הסתמכה על כסף פרטי והתמקדה בשוק יבמ מיינפריים כשוק עיקרי. "הצלחנו מאוד בשוק הזה. היו לנו יותר מ-120 לקוחות באירופה, כולם בתחום המיינפריים. המוצר נמכר עד שב-93' הופיעו מערכות יוניקס מסחריות. זה מוטט לנו את השוק. המיינפריימים נעלמו מהעולם", הוא נזכר. ב-93' הושקע בחברה ההון סיכון הראשון שלה מאדבנט וג'מיני בהיקף של 2.1 מיליון דולר. פרסייס החלה לפתח מוצר לתחום היוניקס כדי להישאר רלוונטית. עם השנים היא גייסה 24.4 מיליון דולר נוספים בשלושה סבבים מהקרנות JVP, מופת, סטאר ונצ'רס וגיזה.
ב-98' הגיע שמעון אלון לחברה ומונה למנכ"ל. באותה העת, פרסייס התנהלה תחת שתי ישויות, פרסייס אינק האמריקאית ופרסייס הישראלית. "האמריקאים טענו שיש לנו מוצר מחורבן ואנחנו טענו שהם לא יודעים למכור", נזכר קופנס בחיוך. אלון ביטל את החלוקה לשתי הישויות והפך את פרסייס לחברה אחת.
ההשפעה של אלון והשתכללות השוק הארגוני גרמו לחברה לפרוח. ב-2000 יצאה החברה להנפקה ראשונה של 78 מיליון דולר לפי שווי של 270 מיליון דולר. כמה חודשים לאחר מכן החברה שבה לגייס בנאסד"ק 158 מיליון דולר. "ביום ההנפקה שווי החברה גדל ל-600 מיליון דולר, וכמה חודשים לאחר מכן לכמיליארד דולר", מספר קופנס. "גם כשפרסייס התמוטטה לא היו תקופות שהיא נסחרה מתחת למחיר ההנפקה. מאז הקריסת השוק שוויה נע בין 300 ל-400 מיליון דולר".
בדצמבר 2002 רכשה חברת התוכנה האמריקאית וריטאס את פרסייס בעבור 400 מיליון דולר. וריטאס ביקשה לנצל את הטכנולוגיה של פרסייס כדי להציע חזון של גיבוי ואחסון לפי דרישה, ופרסייס איפשרה למדוד את האפשרות האמיתית שיש לאפליקציות במסדי נתונים. בדצמבר 2004 שוב גילו אנשי פרסייס שהם מחליפים בעל בית: ענקית אבטחת המידע סימנטק רכשה את וריטאס בעסקת ענק בשווי של 13.5 מיליארד דולר. הסוף ידוע: פרסייס לא הצליחה להשתלב במערך של סימנטק ובאחרונה נמכרה במעט פחות מ-20 מיליון דולר לווקטור וגריילוק.
עוקבים אחר המידע
קופנס עזב את פרסייס זמן קצר לפני שנמכרה לוריטאס. הוא הצטרף לקרן ההון סיכון הירושלמית JVP, שבבעלות אראל מרגלית, כשותף עצמאי ובהמשך הצטרף לגרעין המייסד של סטודיו JVP ביחד עם אלי וורטמן (שכיום בבנצ'מרק). לפני כשלוש שנים בחרה JVP להשקיע בזטה פוינט. החברה הוקמה על ידי שני יזמים: איציק ורסנו, המשמש מנהל טכנולוגי ראשי בחברה, וראסל רוטשטיין, שכיום כבר לא בחברה.
ורסנו היה העובד מספר חמש בפרסייס. זטה פוינט מנסה לעקוב אחר מחזור החיים של המידע במסדי נתונים. המוצר שזטה פוינט פיתחה יודע לזהות את דפוס המידע וממליץ כיצד לנהל אותו בכל אחד מהשלבים השונים של מחזור חיי מידע. המעקב מסייע לארגונים גדולים שמנהלים מאות טרה בייט ואף פטה בייט של מידע (1,000 טרה בייט שווה לאחד פטה בייט).
החברה החלה למכור ב-2007. המטרה שלה היא להגיע למכירות בהיקף של כמה מיליוני דולרים ב-2008. מוצר אחר שלה מיועד לכיווץ מסדי נתונים, זאת במטרה לשמור מידע כשהוא מכווץ מאוד ולאפשר גישה מהירה אליו בעת הצורך.
קופנס אופטימי לגבי זטה פוינט, אף שהאקזיט עוד רחוק ממנו. "אנחנו בתחילת הדרך, אך המטרה היא למכור את החברה במחיר הנכון. מפתיע, אבל אין לנו מתחרים וזטה פוינט מספקת הזדמנות מאוד מעניינת נוכח המהפכה שעוברים ארגונים בכל הקשור לטיפול במידע ושמירה עליו". כעת, כל שנותר הוא לעקוב אחר החברה, אם תגיע אפילו למקצת מהישגיה של פרסייס המיתולוגית, זו תהיה הצלחה נאה.
חיים קופנס: אני מקווה מאוד שנצליח לשחזר את סיפורה של פרסייס בסטראט אפ זטה פוינט
גיא רולניק
6.4.2008 / 18:54