שר האוצר, רוני בר-און, וראשי אגף התקציבים באוצר יציגו היום לראש הממשלה אהוד אולמרט תוכנית מגירה להפחתת מס ההכנסה השולי, המע"מ, ומס החברות עוד השנה במטרה לשמור על צמיחת המשק. התוכנית גובשה באגף התקציבים, והוצגה בפני אולמרט לראשונה עוד בספטמבר 2007.
מדובר בתוכנית רב-שנתית האמורה להפחית את המס השולי המקסימלי (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות) המוטל על יחידים מ-47% היום ל-40% ב-2012 ואת מס החברות מ-27% היום ל-20% ב-2012. אם תאושר התוכנית, יקטן המע"מ מ-15.5% היום ל-15.0%.
באמצע 2005 אישרה הממשלה רפורמה במסים שבמרכזה הפחתת המס השולי המקסימלי בהדרגה מ-49% ל-44% ב-2010, ובמקביל הפחתת מס החברות בהדרגה מ-34% ב-2005 ל-25% ב-2010. ב-1 בינואר 2008 עמד מס ההכנסה השולי על 47%. במקביל, הופחת המס על רמות הכנסה נמוכות יותר.
לפי תוכנית המסים מ-2005, יירד מס ההכנסה השולי ב-1 בינואר 2009 ל-46% וב-1 בינואר 2008 ל-44%. לפי התוכנית שתוצג לראש הממשלה, יירד מס ההכנסה השולי ירד ב-1 ביולי 2007 ב-1% ל-46% ובשנים 2012-2009 בהדרגה ל-40%. לפי הרפורמה שאישרה הממשלה באמצע 2005, אמור היה מס החברות לפחות בהדרגה מ-34% ב-2005 ל-25% ב-2010. המס ירד ל-27% ב-1 בינואר 2008. הוא אמור לרדת ב-1 בינואר 2009 ל-26% ושנה בדיוק לאחר מכן ל-25%.
לפי הרפורמה שתוצג לאולמרט מס החברות, יירד המס השולי ל-26% כבר ב-1 ביולי הקרוב -ול-25% ב-1 בינואר 2009. ב-1 בינואר בכל אחת משלוש השנים הבאות יירד המס בהדרגה עד שיעמוד על 20% החל ב-1 בינואר 2012.
במחצית השנה האחרונה התקיימו באוצר ויכוחים בין מי שסבורים שהרפורמה היתה טובה ל-2005 והיא אינה מספיקה היום - ובין מי שטענו כי יש להמתין עם רפורמה חדשה עד לסיום הרפורמה הנוכחית ב-2010. אחת הנקודות המרכזיות בויכוח היתה אם קופת המדינה תוכל לעמוד בירידה בהכנסות, שתבוא עם הפחתת המסים. לנוכח המשבר בכלכלה העולמית והחשש כי יפגע בכלכלת ישראל - החליט שר האוצר, רוני בר-און, להציע השבוע לאולמרט את הקדמת הרפורמה כבר ל-2008. זאת, במטרה להאיץ את גלגלי המשק, לשמור על צמיחה גבוהה יחסית, ועל רמת אבטלה נמוכה.
להפחתה במס חברות הממשלה אינה זקוקה לאישור הכנסת. מטרת ההפחתה במס החברות - לשמור את ישראל כמדינה ברת תחרות בשוק הגלובלי וכמושכת השקעות. באירלנד ובמדינות מזרח אירופה שהצטרפו בשנים האחרונות לאיחוד האירופי מקובל מס חברות נמוך - בין 12.5% (אירלנד) ל-20%.
גרעון בתקציב
בפגישה בין אולמרט ויועציו לבר-און ועוזריו תעלה גם שאלת הגרעון הגדול - עד 4 מיליארד שקל - בתקציב 2008. זה נוצר בשל החלטות עם עלות תקציבית שקיבלו מאז תחילת השנה הממשלה והכנסת. פגישה קודמת באותו נושא בין אולמרט ובר-און התקיימה באמצע פברואר ולא הביאה להחלטות. הגרעון הגבוה בתקציב - כשרק שלושה חודשים חלפו מתחילת השנה - גורם ללחצים באוצר.
הסיבות העיקריות לגרעון - החלטות על תוספות תקציב בלי כיסוי, בבטחון, משטרה, חינוך, בדואים, ניצולי שואה, קשישים, מס הכנסה שלילי, מגזר ערבי והצורך בבניית גדר בגבול ישראל-מצרים. באוצר סבורים כי יצירת התחייבויות הענק בשנה קשה כלכלית גובלת בשערורייה.
ראשי האוצר ידרשו מראש הממשלה לפעול לביטול ההחלטות בעלות המשמעות הכלכלית או למצוא להן כיסוי כספי בתקציב המדינה ל-2008. אנשי האוצר יסבירו כי לאחר רבעון אחד לא נותר ברזרבה לתקציב שקל אחד - וכן כי תקציבי המדינה ל-2006 ו-2007 בוצעו ב-100%. לפיכך לא נותר בהם כל עודף לשימוש ב-2008.
באוצר סבורים כי לא ניתן עוד להשתמש בקיצוץ באחוז שווה (פלאט) בתקציבי כל המשרדים לכיסוי התחייבויות חדשות, שכן לאחר קיצוצים דומים בעבר המשרדים הגיעו לבשר החי שלהם. לפיכך קיצוצים חדשים יצטרכו להיות נקודתיים בסעיפי תקציב פחות חשובים.