הצעת חוק: רישיונות לשידורים המסחריים במקום זיכיונות

לטענתם, המציאות שבה הוסדרו שידורי הטלוויזיה המסחריים בזיכיונות הושתתה על מציאות טכנולוגית של שידורים אנלוגיים "זוללי תדרים". עם התפתחותן של טכנולוגיות ההפצה הדיגיטליות נהפך משאב התדרים למוגבל פחות - הן בשל היכולת "לפרוס" את "עוגת" התדרים ל"פרוסות" דקות יותר, בזכות השידורים הדיגיטליים, והן בשל התפתחות החלופות האחרות לשימוש משאב זה (שידורים בכבלים ובלוויין).



עוד נאמר כי כיום אין עוד צורך או הצדקה לניהול משאב התדרים כמו בעידן האנלוגי. ואכן, החוק כבר ערוך לעידן הרדיו הדיגיטלי, וגם לשידורי טלוויזיה דיגיטליים פתוחים לציבור (מלבד השידורים למנויים בכבלים ובלוויין). הסדרת התחום בזיכיונות ובמכרזים והפגיעה החריפה בחופש העיסוק בתחום הטלוויזיה נעשו לתכלית ראויה, כל עוד נעשה שימוש במשאב התדרים האנלוגיים המוגבל. אך לא עוד.



לדבריהם, כפי שבשוק העיתונות בישראל מתקיימת תחרות משוכללת ועזה ביותר והוא אינו מוסדר על ידי המדינה מעבר לנדרש, כך גם ראוי ששוק שידורי הטלוויזיה המסחריים לא יוסדר, אלא במידה שאינה עולה על הנדרש. הם סבורים שאם ניתן להסדיר עיסוק באמצעות משטר של רישיונות, הרי שהסדרתו באמצעות משטר של זיכיונות היא פגיעה מעבר לנדרש בחופש העיסוק, בעל המעמד החוקתי.