היזמים משווקים מגדלים בעיר - הישראלים ממשיכים לנדוד לכפר

מדובר במחקר מקיף על אופן השימוש בשטחים בנויים בישראל שאותו ערך המתכנן הסביבתי מוטי קפלן בעבור מכון ירושלים לחקר ישראל והאגף לשטחים פתוחים במשרד להגנת הסביבה. על פי המחקר, גודל השטח הבנוי בישראל ב-2003 (כולל כבישים) הוא 1,224 קמ"ר. מתוך שטח זה, 70% הם שטחים למגורים ו-11% הם כבישים. שאר השטח הוא בעיקר אזורי תעסוקה ומסחר.



מהמחקר עולה כי כעשירית משטחה של ישראל מצפון לנגב הוא כיום שטח בנוי, ומדי שנה גדל כלל השטח הבנוי באחוז. חלק ניכר מהבנייה בשנים האחרונות מוסיף להיות בצפיפות נמוכה (בנייה צמודת קרקע), דבר שעומד בניגוד למדיניות התכנון הרשמית המתבססת על חיזוק אזורים עירוניים. זו עדות נוספת לכך שבית החלומות הישראלי אינו פנטהאוז במגדל מגורים בעיר, אלא וילה מוקפת גינה בכפר.







הקיטוב בצפיפות המגורים (היחס שבין נפש לדונם בנוי) שבין יישובים כפריים דלילים ליישובים עירוניים צפופים, גובר בשנים האחרונות. כעשירית מהאוכלוסייה מתגוררת על 29% מהשטח למגורים לעומת עשירית אחרת מהאוכלוסייה, המתגוררת על 4% בלבד מהשטח הבנוי. היישובים הצפופים ביותר הם בני ברק, בת ים, אלעד, חולון וגבעת שמואל. הצפיפות ביישובים אלה מגיעה עד 28 תושבים לדונם בנוי.



ב-100 היישובים הדלילים ביותר בישראל, כל תושב צורך בממוצע 0.6-2 דונמים. זאת לעומת 100 היישובים הצפופים ביותר, שבהם כל תושב צורך בממוצע 0.03-0.14 דונמים. עם זאת, יש מגמה כללית של עלייה בצפיפות המגורים הכללית והיא גדלה ב-98'-2003 ב-6.6%.



ברמת השרון צפוף כמו בטבריה



"הנתונים מצביעים על זחילת אוכלוסייה ותכסית בנייה לעבר המועצות המקומיות. כלומר, נמשכת המגמה של נדידת אוכלוסייה מן הערים הצפופות אל יישובים בעלי צפיפות נמוכה", נכתב במחקר לגבי היישובים היהודיים. "הקיטוב בצפיפות, לפיו שיעור נמוך של האוכלוסייה משתמש בשיעור גבוה של משאבי שטח, מהווה בסיס לבזבוז קרקעי ולחלוקה לא נכונה ולא שוויונית של משאבי השטח".



האם הנוסחה אינטואיטיווית, שהעשירים גרים בצפיפות קטנה בעוד שהעניים גרים בצפיפות גדולה, אכן עובדת בשטח? אחד הממצאים המעניינים הוא שאין תמיד התאמה בין המדדים הסוציו-אקונומיים של האוכלוסייה וצפיפות המגורים. תושבי רמת השרון גרים בצפיפות דומה לזו של תושבי טבריה, ותושבי חולון גרים בצפיפות גבוהה פי שלושה מזו של תושבי גדרה, אף שהם מוגדרים כבעלי מדד סוציו-אקונומי זהה.



לדברי קפלן, ערים כמו גבעתיים, רמת גן וחולון המדורגות במדד חברתי-כלכלי גבוה, הן הוכחה ליכולתן של ערים צפופות לספק רמת חיים גבוהה לתושביהן.



לדעת קפלן, יש לאמץ מדיניות פיתוח שונה המעודדת יישובים עירוניים שבהם יש שילוב של צפיפות גבוהה עם איכות חיים, יש לצמצם את הרחבתם של יישובים כפריים ופרווריים ולהימנע מהקמת יישובים חדשים.