"חסך בשינה הוא בעיה כרונית שאנו נתקלים בה יותר ויותר בעשורים האחרונים, בין היתר בשל עומס עבודה שהולך ומתגבר בחברה התובענית העכשווית", אומרת ד"ר דליה שכטר, מומחית בנוירולוגיה ומנהלת המכון לרפואת שינה ועייפות במרכז הרפואי ע"ש שיבא. "מנהלים עובדים הרבה יותר משמונה שעות, נכנסים לשעות הלילה, לוקחים עבודה הביתה, עובדים מול אזורי זמן שונים, נוסעים יותר לחו"ל וסובלים מג'ט-לג ומלחצים אחרים שיוצרים מצב של חסך שינה כרוני, שתוצאותיו עלולות להיות קשות".
"תרבות ארגונית מצ'ואיסטית שמעודדת חוסר שינה היא לא הגיונית, מסוכנת, והיא ההפך הגמור מניהול אינטליגנטי", אמר פרופ' צ'רלס אי. סיזלר, מומחה שינה עולמי מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד בראיון שנתן ל"הרווארד ביזנס ריוויו". "מנהלים הסובלים מחסך בשינה מסוכנים לעצמם, לעובדים שלהם, לארגונים שלהם ולסביבה בכלל".
מוותרים על שינה
פעם ישנו יותר. לפני המצאת נורת החשמל נהגו אנשים ללכת למיטה מעט לאחר שקיעת השמש, ולהתעורר שוב סמוך לזריחתה. מחזורי השינה היו ארוכים ורציפים ואיפשרו לגוף להחליף כוח. חיבור הבתים לרשת החשמל קיצר את הלילה.
"כבר ב-75' הגיעו חוקרים אמריקאים למסקנה שאנשים בוגרים ישנו כשעה וחצי פחות ביממה לעומת בני גילם בתחילת המאה", אומרת ד"ר שכטר. "מחקר אמריקאי נוסף, מ-94', מוכיח כי כשליש מהבוגרים הצעירים סבלו כבר אז מעייפות וישנוניות בשל חסך חלקי בשינה".
לא רק הטכנולוגיה האריכה את היום. גם שוק העבודה החל להציב דרישות שפגעו בהיקף השינה של העובדים והמנהלים. "מפסיקים לישון", אומרת ענת ברנשטיין-רייך, מנכ"לית a&g פרטנרס, כשהיא נשאלת על סוד ההצלחה שלה כמנהלת. "אין לי מספיק שעות ביום", אומר מנהל בכיר שביקש להישאר בעילום שם. "כשרוצים לעמוד ביעדים, מוותרים על שינה שאפשר להשלים אחר כך".
המומחים לא מסכימים: "בשינה אין חיסכון והלוואה", אומרת ד"ר שכטר. "עובדים ומנהלים רבים חושבים שאם לא יישנו במשך השבוע, אבל ירביצו 12 שעות שינה בסוף השבוע, הם יחזירו את עצמם למסלול - זה פשוט לא נכון. חסך שינה פירושו היעדר שינה מספקת לצורכי הגוף באופן סדיר וקבוע. כשהגוף לא מקבל את מנת השינה שלו, כלומר כשבע שעות בממוצע, לאורך זמן, הוא מפתח סימפטומים שגם תוספת של מנוחה ארוכה פה ושם לא תשנה".
הסימפטומים, שפוגעים בבריאות המנהל, בביצועיו ובסביבתו כוללים ירידה בריכוז ובזיכרון, הפרעות הורמונליות והפרעות בחילוף החומרים. עייפות וישנוניות הן מהגורמים המרכזיים לתאונות דרכים ותאונות עבודה.
"אנשים עייפים נוטים לאכול יותר, בעיקר דברים מתוקים שיוצרים תחושת אנרגיה, אבל בסופו של דבר מביאים רק להשמנה", אומרת ד"ר שכטר. "הם גם שותים יותר מדי קפה. ההתנהגות הזאת יוצרת עצבנות, סף גירוי נמוך ופגיעה ביכולת הקוגניטיווית, שחשובה כל כך כדי להצליח בעבודה".
חסך כרוני
ואולם יש הבדל בין חסך שינה כרוני לחסך זמני הנובע מפרויקט דחוף - או, מחוץ לשעות העבודה, מחודשיים ראשונים של גידול תינוק - הפתרון לחסך הזמני הוא power nap, הפסקות שינה קצרות שמתבצעות במהלך שעות העבודה שמאשרות התאוששות זמנית. "יש ארגונים שמנסים להכניס את הסוגיה לסדר היום ולאפשר לעובדים לישון במקום העבודה", אומרת ד"ר שכטר, "אבל הפתרון הזה נכון רק אם מדובר בתקופה לחוצה באופן זמני. הוא לא יסייע לאורך זמן".
ד"ר שכטר חושבת שעל כל מנהל לדעת לשים גבולות בעבודה ולהקפיד על כללי היגיינת שינה ברורים (ראו מסגרת). פרופ' סיזלר, לעומת זאת, מתנגד להשארת הפתרון בידיו של המנהל הבודד. הפתרון שלו כרוך ביצירת מדיניות שינה ברורה. "לא ייתכן שבארגונים ניתן למצוא כללים ברורים בתחומים כמו שתיית אלכוהול, גלישה באינטרנט, הטרדה מינית או שימוש במכוניות החברה, אבל איש לא אומר מה מותר ומה אסור בכל הקשור למחסור בשעות השינה של העובד", הוא אומר. "אם אתה רוצה להעלות את הביצועים שלך ושל הארגון שלך, קח לתשומת לבך את הבעיה הביולוגית הזו - ופעל ליצירת מדיניות שינה ברורה".
סיזלר גם מציג סדרה של הנחיות ברורות שעל הארגונים לאמץ. לדבריו, יש לאסור טיסות לילה, ואם אין ברירה אלא לטוס בטיסה כזאת - יש לאפשר לעובד יום מנוחה עם הגיעו כדי להסתגל למחסור בשינה ולג'ט-לג. אין לעודד עובדים לנחות, לשכור רכב ולצאת מיד לפגישות - ובכלל, לא כדאי לאפשר לעובד לנהוג לפני שנח. סיזלר טוען שלא מדובר כאן בבזבוז זמן, להפך - לדבריו הכללים האלה מגבירים את האפקטיוויות של העובדים.
על יום עבודה, לשיטתו של סיזלר, לכלול 12 שעות לכל היותר - ובמקרים קיצוניים ניתן להאריך אותו ל-16 שעות. בכל 24 שעות יש לאפשר לעובד 11 שעות מנוחה. יש למנוע מהעובדים בארגונים לעבוד יותר מ-60 שעות בשבוע, ולאסור באופן מוחלט משרות הכוללות 80 שעות עבודה שבועיות.
כדי להפנים את המדיניות יש לדאוג להעברת סדנאות ותוכניות אימון לעובדים, שבהן תובהר המדיניות החדשה. "פרופ' סיזלר צודק לגמרי", מסכימה ד"ר שכטר. "החברה הישראלית לחקר השינה (השייכת להסתדרות הרפואית ומאגדת את כל הרופאים ואנשי המקצוע בתחום) לא פירסמה שום מסמך העוסק בהנהגת מדיניות שינה בארגונים, אך זה עניין נחוץ וחשוב וכדאי מאוד לשים לב אליו".
nihul@themarker.com
לשנן לפני השינה
1. הקפידו על שעות שינה קבועות ולהקפיד לישון שש-שמונה שעות בלילה לפחות.
2. רצוי להימנע מלהיכנס למיטה כדי לנסות להירדם כשאינכם עייפים. ככל שתתאמצו לישון רמת העוררות שלכם תעלה - והשינה תתרחק.
3. שימרו על סביבת שינה נוחה ששוררת בה טמפרטורה נעימה ושאין בה גירויי אור ורעש או שעון בטווח ראייה.
4. הקפידו לשהות במיטה לשינה או לצורך יחסי מין. אם אתם מתקשים להירדם במשך 20 דקות או יותר, או מתעוררים מהשינה - צאו ממנה.
5. פעילות גופנית סדירה היא דבר בריא וחשוב, אך היא מעוררת. הימנעו מלבצעה לפני השינה.
6. יש להימנע מקפאין, ניקוטין ואלכוהול בחמש-שש השעות שלפני השינה.
7. מומלץ לאכול ארוחה קלה לפני השינה. כדאי להימנע מללכת לישון רעבים.
8. הימנעו משתיית כמות גדולה של נוזלים לפני השינה.
9. לאחר לילה ללא שינה או עם שעות שינה מועטות, כדאי להימנע משינה במשך היום.
10. אם השינה איכותית ואתם עדיין סובלים מעייפות כדאי להיבדק על ידי מומחה - ייתכן שמדובר בבעיה פיסית שאינה קשורה לעומס העבודה.
מנהלים עייפים פוגעים בביצועי החברה
טלי חרותי-סובר
7.4.2008 / 8:40