ענקית הקמעונות הבריטית טסקו הגישה תביעת דיבה נגד העיתון "גרדיאן"

בתביעה, שהוגשה ביום שישי, טענה טסקו כי מהמאמרים עולה כי היא מתחמקת מתשלום מס בבריטניה, "מה שמהווה התקפה הרסנית על יושרה של החברה, ופגיעה בשם הטוב שבנתה לעצמה במשך שנים רבות". היועצת המשפטית של טסקו, לוסי נוויל-רולף אמרה כי "מצער שנאלצנו לנקוט צעד זה. קיווינו שהעיתון יבין את טעותו ויתנצל, אך למרות בקשותינו לתיקון הטעות, הדבר לא קרה".



בתביעה מפורטת סדרת שיחות בין בכירי "גרדיאן" לבכירי טסקו עוד לפני פרסום המאמר, על רקע ניסיון הקמעונית למנוע את פרסומו. יו"ר טסקו עצמו, דיוייד ריד, פנה ליו"ר גרדיאן מדיה גרופ, מו"לית העיתון, בניסיון לשכנעו כי הכתבה מבוססת על טעות, לטענת התביעה.



העיתון אמר בתגובה בהצהרה כי התביעה היא "ניסיון מכוון להשתיק בדיקה לגיטימית של שיטות העלמת המס שלה. קשה לחשוב על חברה גדולה אחרת הנוקטת בשיטות בריוניות שכאלה". העיתון הוסיף כי המאמר התפרסם במסגרת סדרת מאמרים אודות מיסוי בבריטניה, ולא נטען בו כי טסקו פעלה באופן חוקי, אלא כי מצאה דרך לעקוף את תשלום המס. " במקום להסביר את עמדתם הם החליטו להגיש תביעה על מנת לשים קץ לדיון הציבורי בנושא ולמנוע מאחרים לבחון את הנושא מקרוב", הוסיף גרדיאן.



טסקו טוענת כי "גרדיאן" הטעה ביודעין את קוראיו בסדרת מאמרים ובפודקסט, הנוגעים למקלט מס שיצרה לכאורה באמצעות באמצעות סדרת מיזמים משותפים המחוזקים מחוץ לגבולות בריטניה, על מנת להימנע מתשלום מס חברות בסך כמיליארד ליש"ט בגין מכירת נכסים בבריטניה. טסקו טוענת גם כי "גרדיאן" טועה בטענתו כי טסקו כבר חמקה ממס חברות בסך 500 מיליון ליש"ט משתי עסקות נדל"ן באמצעות מבנה זה.



לטענת הקמעונית, כל הרווחים מעסקות אלה נכללו או ייכללו בדו"חות המס של החברה. בנוסף, טוענת הקמעונית כי מבנה העסקות אמנם מאפשר לה לצמצם מעט בתשלומי המס בשל חיסכון במס הבולים, אך מדובר בחיסכון של כ-23 מיליון ליש"ט בגין העסקות שכבר הושלמו, וחיסכון של 30-40 מיליון דולר נוספים בגין עסקות אחרות.



"גרדיאן" מסר בהצהרתו כי "באף שלב בארבעת החודשים לפני פרסום המאמר, בהם פנינו כמה פעמים לטסקו, הם לא הודו בקיום החברות מחוץ לבריטניה, וגם לא נתנו את ההסבר שנתנו בתביעה. הם סירבו להיפגש לדון בההאשמות. כללנו את ההסבר של טסקו במאמרים, וגם הצענו להם את זכות התגובה לאחר הפרסום".



אף כי חוקי הוצאת הדיבה בבריטניה נוטים להיטיב יותר עם התובעים לעומת החוק בארה"ב, נדיר יותר כי חברות גדולות מגישות תביעות דיבה נגד עיתונים. "גרדיאן" עשוי להסתמך על תקדים משפטי בבריטניה לפיו דיווח 'אחראי' ועניין לציבור יכולים לשמש הגנה מפני תביעת דיבה.