לבית המשפט המחוזי בבאר שבע הוגשה אתמול תביעה ובקשה לאשרה כייצוגית, בסך 730 מיליון שקל, נגד הזכיינית של רשת המזון המהיר מקדונלדס, חברת אלוניאל. זאת, בגין הטעייה ביחס לכמות הנתרן (מלח) הכלולה במוצרי המזון אותם מוכרת הרשת. לפי התביעה, שיעור גבוה של נתרן במזון גורם ליתר לחץ דם ומהווה אחד מגורמי הסיכון להתקפי לב. לטענת התובע, מהנדס תעשייה וניהול בשם יורם פרי, המיוצג על ידי עוה"ד אמיר קמינצקי וליאורה קמינצקי-פורת - מקדולנדס מציגה את מוצריה כ"מוצרי בריאות", "דבר שבינו ובין המציאות...קיים מרחק משמעותי".
בתביעה נטען שהחל משנת 2005, מקדונלדס אינה מציגה את כמות הנתרן בחלק מהמוצרים אותם היא משווקת ומוכרת - ובמקרים רבים, ערכי הנתרן שהיו מצוינים על גבי אריזות המוצרים שלה היו מוטעים ושגויים ואף לא הופיעו באופן בו מקובל להציג ערכים תזונתיים - "דבר היוצר בפועל הטעיה צרכנית ממדרגה ראשונה". לטענת התובעים, כל זאת במטרה "לשדל את הלקוחות לרכוש מוצרי מזון שהינם מפתים מבחינת טעמם - ולא בכדי - תוך הסתרה ביודעין של הערכים התזונתיים של מוצרי מזון אלו".
פרי טוען, לדוגמה, כי בשקיות הקטשופ של מקדונלדס אין נתונים המתייחסים לנושא הנתרן. גם ערכים תזונתיים אחרים, כגון תכולת האנרגיה, החלבונים והשומנים - אשר מוטלת חובה על פי דין להציגם - מתייחסים ל-10 גרם, כאשר על פי החוק יש חובה להתייחס ל-100 גרם. עוד טוען התובע כי במסגרת "מהפכת הבריאות" ברשת המזון המהיר, החלה החברה לשווק סלטים. ביחס לסלט ירוק עם אגוזי קליפורניה, נטען, מצוין בפרסומי הרשת כי כמות הנתרן הינה 0 גרם, וביחס לסלט ירקות קצוץ, מפורסם כי יש בו 1.3 גרם נתרן. זאת, בעוד שלטענת פרי מדובר למעשה בכמות של 1,300 מ"ג נתרן. לטענתו, "המשיבה ממליחה את הסלטים על מנת שיהיו טעימים יותר, אולם הסלטים אינם בריאים כפי שהיא מציגה אותם".
לטענת פרי, חברי הקבוצה הנכללים בתביעה הינם כ-244 אלף איש, ועל מקדונלדס לפצות כל אחד מהם ב-3,000 שקל.
חלוצה בנושא סימון תזונתי
מקדונלדס מסרה בתגובה כי "בהיות מקדונלד'ס חלוצה בנושא סימון תזונתי, ואף כי לא חלה עליה חובה לעשות כן, פירסמה מקדונלד'ס חוברות המכילות מאות נתונים שנתקבלו מבדיקות שנערכו על-ידי מעבדה חיצונית ולצערה, לגבי הנתרן, התקבלה תוצאה שגויה, אשר בהתבסס עליה פורסם הנתון בחוברות.
"יש לזכור שמדובר בנתון (המתוקן) המתייחס לתצרוכת נתרן מקסימלית של פחות מ-15% מהתצרוכת היומית המומלצת של נתרן, וכי אין שום סכנה בריאותית בצריכה של נתרן כפי שמופיע בנתון המתוקן, להיפך הכמות סבירה ורצויה.
"בתהליך שארך פחות משלושה שבועות מאז פנייתו של מר פרי, החליפה החברה את הסימון התזונתי על גבי מאות אלפי אריזות הצ'יפס, החליפה את חוברות התזונה ושינתה את הנתונים באתר האינטרנט שלה. בהקשר זה ובהתייחס לדברי התובע בדבר המאבק שניהל נגד החברה, הרי שהמאבק היחיד שניהל התובע היה ניסיונו לקבל מהחברה כסף, בתמורה לביטול התביעה היצוגית. כ-10 חודשים לאחר שניסיונו לא צלח, הגיש התובע את התביעה (אשר טרם נתקבלה אצל החברה).
"יצויין עוד כי כל לקוח שרגיש לנתרן יכול לבקש ולקנות צ'יפס או סלט ללא מלח או ללא רוטב (המכיל מלח). כמו-כן, אין לחברה ענין לכוון או להסתיר נתון כלשהו מלקוחותיה. והראיה כי בחוברת התזונה, בעמוד הצמוד לנתוני הצ'יפס, מופיעים נתוני הנתרן בפוטטו צ'יפס, נכונים וגבוהים פי 4 מהנתון השגוי שהופיע ביחס לצ'יפס.
"נתוני מרכיב הנתרן בצ'יפס כפי שפורסמו בעבר באופן שגוי, התבססו על בדיקה מדגמית שנעשתה על ידי מעבדה חיצונית עובר לפירסומם. הנתונים לגבי כמות הנתרן עוגלו לעשירית הגרם הקרובה. עיגול הנתונים נעשה (לשני הכיוונים) לצרכי נוחות בלבד (כשהעיגול כלפי מעלה הוא בשיעורים הרבה יותר גדולים מהעיגול כלפי מטה). העיגול כלפי מטה מהווה 1% אחד בלבד ! - מהקצובה היומית.
"בנוגע לקטשופ - בעיקרון אין חובת סימון על-גבי אריזות קטנות (מתחת ל-10 ג'. אריזת הקטשופ של מקדונלד'ס שוקלת 9 גר'). בנוסף, לציבור ידוע כי קטשופ מכיל מלח, ובכל מקרה בחוברת מצוין גם ביחס לקטשופ הסימון התזונתי של הנתרן, קרי 111 מ"ג לשקית.
"החברה אף מציינת בחוברת התזונה שמכוון שמדובר בהמלחה ידנית של מוצריה, הרי שתיתכן סטיה ניכרת בין כמות הנתרן בין מנה למנה".