גד זאבי בחקירה הנגדית: "צ'רנוי רצה להיכנס לעסקת בזק כשותף"

זאבי מואשם כי רכש כ-20% ממניות בזק ב-1999 מחברת כייבל אנד ויירלס, תוך הסתרת חלקו של צ'רנוי ברכישה ממשרד התקשורת. לצורך הרכישה קיבל זאבי אשראי של 643 מיליון דולר מקונסורטיום בנקים בראשות הבנק הבינלאומי בתמורה לשעבוד המניות ולערבות בנקאית של צ'רנוי באמצעות בנק פיבי שווייץ בסך 143 מיליון דולר.



מכתב האישום עולה כי אילו נודע על העבר המפוקפק לכאורה של צ'רנוי, לא היו הבנקים מאשרים את ההלוואה ומשרד התקשורת לא היה נותן היתר לרכישת המניות. הנאשמים האחרים בפרשה הם צ'רנוי, זאב רום ומיכאל קומיסר.



האם התפקיד של רום היה דומה לתפקיד של דב תדמור (שגילה לזאבי על רצון כייבל אנד ווירלס למכור את המניות- ע.ב.א), שאל בא כוחו של רום, עו"ד דורון טאובמן. זאבי הגיב: "מר תדמור לא גרם לסיכול או נזקים שקשורים לעסקה שבה תיווך ורום ? כן. זה ההבדל הקטן".



"האם התפקיד של רום היה דומה כמתווך לתדמור", התעקש הסניגור. "ההגדרה של תיווך היא רחבה", השיב זאבי.



תוך חילופי השאלות והתשובות שנגעו לתפקוד רום כמתווך בעסקת בזק לחש אחד מבאי כוחו של זאבי, עו"ד דן שיינמן, ש"שאי אפשר לנהל כעת את המשפט האזרחי". כפי שפורסם, רום הגיש לפני כמה חודשים תביעה כספית נגד זאבי, שכופר בטענות רום. השופט עודד מודריק, שלעתים רחוקות עוצר את הדיון, שאל את טאובמן "מה הטעם בשאלות האלה" וקטע את זרם השאלות בעניין.



בשלב זה החלה החקירה הנגדית מטעם המדינה בראשות עו"ד מיכל סייבל-דראל. צ'רנוי רצה להיות שותף בעסקה?, שאלה. "הרצון הראשוני היה להיות מעורב בעסקה", ענה זאבי, "אני לא יכול להיכנס לראשו של אחר. הוא רצה לבדוק אפשרות להיכנס לעסקה". "כשותף?", הקשתה התובעת. "כשותף", אמר זאבי.



בעניין סגירת עסקת בזק הבהיר זאבי כי לאחר שהבהיר לעו"ד מיקי צלרמאייר כי הוא מעוניין בעסקה, היה סמוך ובטוח שזה לא יפנה לגורמים אחרים. "עסקה זו עסקה. ברגע שלחצנו ידיים, ידעתי שהוא לא יפנה לאף אחד אחר".